משחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משחק דמקה משפחתי, ציור מאת לואי-לאופול בואיי, 1803
ציור של ילדים משחקים משנת 1897

משחק הוא פעילות המנותקת מצרכי הקיום המידיים וגורמת למשחק בה הנאה. במקרים רבים פעילות זו דורשת הבנה מופשטת או הפעלה של דמיון.

לבד מן ההנאה, המשחק חשוב לצורך למידה ומרבית היונקים נוהגים לשחק במהלך ילדותם. האדם הוא אחד היונקים היחידים הממשיכים לשחק כל ימי חייהם, תופעה מסוג זה מכונה נאוטוניה.

היסטוריה והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק סנת כולל לוח ועשרים אבני משחק. המשחק מאזור העיר טאניס במצרים התחתונה מהמאות ה-15 עד ה-13 לפנה"ס - השושלות ה-18 וה-19. מוזיאון ישראל
ציור של נשים המשחקות במשחקי לוח סיניים, כמו גו ושוגי
ילדים משחקים בדג מלוח
משחקים כדורעף בחצר הגדולה בגן שמואל בשנת 1944

המשחק מלווה את האדם בכל גיל, מקום וחברה.‏[1] ידוע כי האדם שיחק במשחקים עוד בתקופה הפרה-היסטורית. בתרבויות הקדומות המשחקים היו חלק מהפולחן הדתי.‏[2] גם בתקופה המודרנית ישנם משחקים הקשורים לחגים מסוימים, כמו משחק בסביבון בחנוכה.‏[2]

משחקים רבים מועברים בוריאציות קלות כמסורת מדור אחד למשנהו. כמו כן, ניתן למצוא משחקים דומים מאוד בארצות שונות. תופעה זו מעידה על כך שלילדי העולם ישנם צרכים נפשיים זהים, מעבר לזמן ולמקום.‏[2]

בשנות ה-80 החל השימוש הרחב במשחקי המחשב, אשר נועדו במקור לשעשוע ובהמשך החל לשמש גם לחינוך וללימוד. ישנה מחלוקת בנוגע להשפעתם של משחקי המחשב. המתנגדים טוענים שהם אלימים מידי, גורמים להתמכרות ושהמשחק בהם גוזל זמן רב על חשבון עיסוקים חשובים אחרים כמו פעילות גופנית וקריאת ספרים. התומכים טוענים שמשחקים אלה מלמדים את מיומנויות השימוש במחשב, משפרים את הריכוז ואת הקואורדינציה המוטורית.‏[2]

תכונות המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של חתולים המשחקים במשחק קלפים
סוסים משחקים עם כדור משחק גדול במיוחד

פעילות המשחק אינה ייחודית לבני אדם. משחקיהם של בעלי החיים מכילים את עיקרי תכונותיו של המשחק כמו חוקיות, לקיחת תפקיד והעמדת פנים, תיחום בזמן ובמקום ועוד.‏[3]

כל משחק הוא בעל משמעות החורגת מתחומיהן של הפעולות הפיזיולוגיות הנובעות מעצם התשוקה לשרוד.‏[3] זוהי פעילות הנעשית לשמה ואינה משמשת ככלי להשגת פיצוי חומרי, טובת הנאה או תועלת אישית.‏[1][3] הסיבה והמטרה של כל המשחקים היא הרצון להשתעשע, לפרוק מרץ ולמצוא דרך להכרת העולם.‏[2] פעולתו של המשחק כרוכה בכוונה והוא הנותן לעיסוקי החיים משמעות.‏[3] המשחק יכול להפיג מתחים ולחדש כוחות.‏[2] כאשר אדם נהנה ממשחק ומקדיש לו את מלוא תשומת הלב הוא מתנסה בחוויית זרימה.‏[4]

כאמור, להבדיל מתהליכים טבעיים אחרים, המשחק הוא מעשה הנובע מרצון ולא מכורח.‏[1] לכן משחק המוטל על אדם לשחק בו בכוח אינו עוד בגדר משחק.‏[3] בהתאם לכך, נהוג להפריד בין משחקים לבין עבודה, המוצעת בעיקר עבור פיצוי או תגמול כלשהו. כמו כן, נהוג להפריד את המשחקים גם מאמנות, תחום הנוגע בביטוי רעיונות, דעות ואמונות.

תנאים הכרחיים לקיומו של משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות משחקית מתאפשרת רק כל עוד מתקיימים מספר תנאים הכרחיים, אשר מגנים על המשחקים וסביבתם. הפרה של אחד מהתנאים הללו גורמת לכך שהמשחק מפסיק להיות מקור הנאה ובמקרים קיצוניים יותר אף עלול להביא לידי סכנה פיזית או נפשית.‏[1]

תנאים אלו כולללים‏[1]:

  • כללים ברורים ומוגדרים.
  • בחירה חופשית והשתתפות מרצון של כל אחד מהשחקנים, ללא כפייה חיצונית כלשהי.
  • קביעה של מסגרת זמן עם נקודת התחלה ונקודת סיום מוגדרות (מתי מתחילים לשחק ומתי מפסיקים).
  • קביעה של מרחב הפיזי מוגדר שבו מתקיים המשחק.

ילדים מבחינים באופן אינטואיטיבי במצב בו הופר אחד מהתנאים הללו ובפריצה של הגבול בין המרחב המשחקי לבין המציאות שמחוץ למשחק. במקרים אלו הקריאה ”פוס משחק” באה להפריד בין המשחק לבין המציאות.‏[1]

מזל מול מיומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכיבי המפתח במשחקים הם המטרות, החוקים, האתגרים ושיתוף הפעולה ההדדי. משחקים דורשים בדרך כלל כוח פיזי, שכלי או מנטלי. בעוד שבמקרים רבים המשחקים מצריכים הפגנה של יכולת ומיומנות, ישנם גם משחקים המבוססים על מזל,‏[2] אשר מוסיף מתח ועניין למשחק.‏[1] משחקי מזל מאפשרים לשחקנים חלשים להשתחרר מאחריות לכישלון ולנצח שחקנים מיומנים מהם.‏[1]

משחקים תחרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקים מדרגות גבוהות ומפותחות יותר משמשים גם לתחרויות המוצגות בפני קהל.‏[3] התחרות מוסיפה מוטיבציה חיצונית, מאתגרת את השחקנים ומעודדת אותם למתוח את גבולות היכולת. תחרות גם מאפשרת התמודדות עם הצלחה וכישלון בתנאים ידידותיים המאפשרים לגיטימציה לטעויות ומתרגלים התמודדות מול מצבי חוסר הצלחה בחיים. עם זאת, תחרות יכולה גם לאיים כאשר היא הופכת למטרה בפני עצמה.‏[1]

המשחק במהלך החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים משחקים בגולות
משחק קלפים בגיל הזהב

המשחק מלווה את האדם לאורך כל חייו באופנים שונים. זאת משום שסוגי המשחק משתנים עם הגיל.‏[1]

למשחק תרומה חשובה ביותר להתפתחותו הגופנית, הקוגניטיבית, הלשונית, הרגשית והחברתית של הילד.‏[5] רוב הלמידה של פעוטות נעשית מעצם ההתנסות בעזרת החושים. בגיל זה ניתן משקל רב לחיקוי המציאות במשחקים סוציו-דרמטיים. משחקים אלו משמשים כהכנה למצבים עתידיים כמו מילוי חובות ותפקידים בוגרים.‏[1] המשחק מאפשר גם התנסות חברתית משמעותית בתהליך החיברות.‏[5]

לילדים יש יכולות למידה גבוהות וכל שצריך לעשות הוא לאפשר להם לעסוק במשחק חופשי, תוך הענקת תחושת ביטחון ביכולת שלהם לשחק וללמוד בכוחות עצמם.‏[5] המשחק מאפשר לילדים להעשיר ולפתח את הדמיון שלהם.‏[5]

עם ההתבגרות מתמעטות ההזדמנויות הספונטניות למשחק. לכן מתגבר הצורך להתפנות במודע למשחק בשעות הפנאי.‏[1]

המשחק ככלי טיפולי וחינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשחקים רבים ישנם יתרונות מבחינה התפתחותית, בנוסף להנאה מעצם המשחק.‏[2] המשחק חיוני להתפתחות התקינה והוא גם הדרך האפקטיבית ביותר ללמידה משמעותית.‏[5] זאת משום שכל משחק יכול לזמן פיתוח של כישורים שונים.‏[1] בהתאם לכך, אנשי מקצועות פרא רפואיים רבים מטפלים בלקוחותיהם בעזרת משחק. כשהלקוחות הם ילדים, טיפול במשחק כמו גם אבחון בעזרת משחק עשוי להיות מועיל עוד יותר.

גם אנשי חינוך, ובמיוחד אלו המלמדים ילדים, עשויים להיעזר במשחק, כמו למשל במסגרת הוראה מתקנת. למידה דרך משחק היא יעילה יותר משום שהיא מזמנת למידה טבעית. בלמידה דרך משחק המטרות הלימודיות מושגות בדרך עקיפה, והוא יכול להשתלב בכל שלבי הלמידה.‏[1]

עם זאת, קיים מתח בין התפיסה ההומניסטית הטוענת שהמשחק הוא מטרה בפני עצמה, לבין השימוש במשחק ככלי פדגוגי. בפיתוח משחק לימודי עלול להיווצר מצב של ‎דידקטיות-יתר, העלולה לגרום לכך שהוא ישמש בפועל באופן הדומה מדי לדף עבודה מספר לימוד, אשר מתחזה למשחק אך למעשה הוא אינו משחק כלל.‏[1]

ניתן להשתמש במושג המשחק הסוציו-דרמטי לתאר אינטראקציה בין מספר ילדים המשחקים משחק חופשי בגן. סוג משחק זה, אשר מגיע מיוזמת הילדים, הוא פעילות לא-מובנית בה מספר משתתפים, לרוב ילדים צעירים, מתנהגים כאילו היו בעלי תפקידים מהעולם המוכר להם. תפקידים אלה יכולים להיות קשורים לעולמו הישיר של הילד (למשל אבא וילדה, גננת ותלמיד). המשחק הסוציו-דרמטי בפינות הגן תורם להתפתחות קוגניטיבית, חברתית, רגשית וגופנית של הילד. הילד משלב במשחק פעילות יצירתית, הנאה וחשיבה, תוך הפעלת דמיון עשיר וחסר גבולות.

תחומים שניתן לפתח בעזרת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הוא דרך טבעית ומהנה ללמידה ולפיתוח מיומנויות חדשות. דרך המשחק ילדים יכולים להתנסות בדברים חדשים, לחקור את העולם וליצור אינטראקציות חברתיות.

התחומים העיקריים שניתן לפתח בעזרת שימוש במשחקים הם:

  • מוטוריקה[1] - המשחק הוא אמצעי יעיל לאימון ותרגול השרירים. הוא יכול לשמש ככלי לשיפור הכושר הגופני, לפיתוח הקואורדינציה, המוטוריקה הגסה והמוטוריקה העדינה.‏[2]
  • קוגניציה[1] - המשחק הוא כלי מעולה לפיתוח כשרים שכליים‏[2] ומיומנויות חשיבה. לדוגמה: חשיבה, זיכרון, קשב, תפיסה כמותית וכו'. במהלך המשחק הסוציו דרמטי הילד רוכש מיומנויות חדשות, הוא חוקר את סביבתו, מתנסה בחפצים מגוונים למטרות שונות מייעודן, הילד לומד על תכונות החפצים השונים: משווה בניהם הן מבחינת גודל, צבע ומרקם, הילד ממיין ומסיק מסקנות בנוגע אליהם וכך מתרגל את הכללים הלוגיים השונים.‏[5] הילד מפתח אסטרטגיות יצירתיות בפתרון בעיות שעולות במהלך המשחק בעזרת הדמיון לדוגמה שני ילדים חפצים באותו תפקיד ונוצרת בעיה אחד הפתרונות האפשריים שילד יכול למצוא לבעיה זו היא ששני ילדים יגלמו את אותו תפקיד ו"כאילו" היו שניים.
  • שפה - דרך המשחק ניתן לפתח כישורים שפתיים ותקשורתיים.‏[1] המשחק הקבוצתי מעורר שיחה המפתחת את שפתו של הילד ואת כושר הביטוי שלו.‏[5]
  • למידה - ההתנסות במסגרת המשחק מאפשרת חשיפה לחוקי הטבע והפיזיקה (כמו במשחקי כדור). היא מאפשרת גם רכישה של ידע ומושגים מתחומים רבים‏[2]: אוצר מילים, מושגים חשבוניים (לדוגמה: כמות, גודל, מרחב ועוד). המשחק יכול לשמש ככלי ללמידה על ידי חיקוי של עולם המבוגרים.‏[2] לאחר שלב ההקנייה, המשחק יכול לשמש גם לישום ולתרגול של הנושא הנלמד.‏[1]
  • יצירתיות ודמיון - המשחק יכול לפתח את הדמיון היוצר. כמו למשל במשחקי בנייה, הרכבה ועיצוב.‏[2]
  • כישורים חברתיים[1] - המשחק בקבוצה יוצר אינטראקציות חברתיות. המשחק החברתי כפוף למערכת חוקים שהמשתתפים מקבלים עליהם. יש לו ערך חנוכי רב ותרומה משמעותית להתהליך החיברות על ידי הבהרת חשיבות השמירה על החוקים והפסד בכבוד. באופן זה הוא יכול לפתח את יכולת ההסתגלות לחיים בחברה.‏[2]"המשחק הסוציו-דרמטי, משקף את מודעותו והתעניינותו הגוברת של הילד לסביבתו החברתית. המשחק מאפשר לילד התנסות פעילה ביחסי אנוש באמצעות ייצוג סימבולית. משחק סוציו-דרמטי מאפשר לילד להיות בו זמנית שחקן, צופה ולקיים קשרים הדדיים." (סמילנסקי, 2003).
  • התחום הרגשי-נפשי - המשחק יכול לשמש לפיתוח הכישורים הנפשיים. הוא מאפשר מתן ביטוי לאישיות, לחרדות, לרצונות כמוסים ועוד. באופן זה למשחקים יכולה להיות השפעה משמעותית על עיצוב אישיותו של הילד.‏[2] במשחק הילד חווה מחדש אירועים אשר לא נעמו לו במציאות היומיומית כגון ביקור אצל רופא שיניים, אך בשונה מהמציאות הילד הוא זה ששולט במצב. בעת שחזור האירוע הילד מכין את עצמו להתמודדות נוספת בעתיד המציאותי כך שיהיה מוכן להתמודד בשנית עם אותו אירוע. תחושת היכולת שנוצרת בזמן המשחק מבצרת את הביטחון העצמי של הילד.‏[6]

משחק לכל גיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהמשחק מלווה את האדם בכל הגילאים, ישנה נטייה להשתמש במשחקים לצורכי הוראה בעיקר עבור הגילאים הצעירים ולהזניח את השימוש בו בגילאים בוגרים יותר. זאת בעקבות הדעה השגויה שמשחקים נועדו לילדים ושמשחק לא יכול להכיל תכנים מורכבים. למעשה, לומדים בחטיבות ביניים ותיכון, כמו גם לומדים מבוגרים מפיקים תועלת רבה ממשחקים המותאמים להם.‏[1]

התאמה אישית של משחקים קיימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים מגוון רחב של משחקים המתאימים לכל גיל, הרכב שחקנים, מקום וזמן.‏[2] חוסר התאמה של המשחק יכול לעורר תסכול אם המשימות או מהלך המשחק קשים מדי עבור משתתפיו.‏[1] לאורך זמן תסכול מאתגר קשה מידי יכול להפוך לדאגה ואף להתעצם לחרדה.‏[7] לחלופין, חוסר התאמה של המשחק יכול ליצור הרגשת זלזול אם הוא קל מדי ואינו מהווה אתגר,‏[1] ויכול גם לעורר שיעמום עבור פעילות שהיא מתחת ליכולותיו של האדם.‏[7]

תפקידם של אנשי המקצוע הוא להתאים את סוג המשחק כך שיקדם את המטרות החינוכיות או הטיפוליות, תוך התחשבות בצרכיו ובמאפיניו האישיים של כל אדם. בין הגורמים שיש לקחת בחשבון הם: גיל, יכולת מוטורית, אינטליגנציה, מצב רגשי, תחומי עניין ועוד.

יצירה של משחקים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנה של משחק חדש דורשת השקעת של משאבים כמו זמן וכסף. לעתים השקעה זו נתפסת כלא משתלמת לאור המגוון העצום של משחקי הקופסה הניתנים לרכישה בחנויות. זאת במיוחד משום שהם כוללים משחקים בנושאים רבים ומכוונים לאוכלוסיות שונות.‏[1]

עם זאת, המשחקים המסחריים הם לרוב בעלי תכנים כוללניים מאוד המיועדים לאוכלוסיות רחבות ומתמקדים בעיקר בלומדים הצעירים. בעקבות זאת לא תמיד ניתן למצוא משחק התואם במדויק את חומר הלימוד הספציפי, או משחק המותאם היטב לרמת הידע והיכולות של התלמידים. לכן במקרים רבים יצירה של משחק חדש מאפשרת לתת מענה מדויק ויעיל יותר למטרות החינוכיות המבוקשות.‏[1]

יתרון נוסף ליצירה של משחק חדש הוא התייחסות למאפיינים האישיים, החברתיים והרגשיים של הלומד. אחת הדרכים לעשות זאת היא להשתמש בתמונות של הלומדים או בנושאים מתוך חיי היום יום שלהם, תוך התחשבות בהעדפות ותחומי העניין של כל אחד. באופן זה החומר הנלמד הופך להיות יותר רלוונטי וקרוב לליבם של הלומדים. כך גדל הסיכוי שהלמידה תהיה יותר משמעותית ומעמיקה.‏[1]

אפשרות נוספת היא לאפשר ללומד להכין בעצמו את המשחק כחלק מתהליך הלמידה.‏[1] בדרך זו ניתן לפתח תפקודים ניהוליים כמו תכנון וארגון.

משחק צריך להיות מהנה, מזמין וידידותי, אחרת הוא מפסיק להיות משחק. לכן, על אף שמטרת המשחק הלימודי היא להשיג יעדים חינוכיים, יש להקפיד לאורך כל שלבי התכנון שהפן הלימודי לא יפגום ברוח המשחק.‏[1]

צירוף דף הוראות למשחק חשוב הן כדי לעודד למידה עצמאית ולמנוע אי הבנות. הוראות יעילות הן קצרות ותכליתיות, באופן שיהיה ברור ומותאם לאוכלוסיית היעד.‏[1] מבחינה אוריינית, קריאת הוראות המשחק מפתחת את הבנת הנקרא, וכתיבה של הוראות על ידי הלומד מתרגלת יכולת הבעה בכתב.

משחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משחוק

מִשׂחוּק הוא השימוש בטכניקות עיצוב משחקים, משחקי חשיבה ומכניקת המשחק, על מנת לשפר הקשרים לא-משחקיים.

משחוק פועל באמצעות הפיכת הטכנולוגיה למרתקת יותר, על ידי עידוד המשתמשים לעסוק בהתנהגויות רצויות, על ידי הצגת הדרך להשגת שליטה עצמית ואוטונומיה. דבר זה נעשה על ידי סיוע בפתרון בעיות והימנעות מהסחות דעת ועל ידי ניצול הנטייה הפסיכולוגית של בני אדם לעסוק במשחקים. הטכניקה יכולה לעודד אנשים לבצע מטלות שהם בדרך כלל תופשים כמשעממות, דוגמת מילוי סקרים, ביצוע קניות, מילוי טפסי מס, או קריאה באתרי אינטרנט.

תורת המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת המשחקים

תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה והכלכלה המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים, כדוגמת המצבים המתעוררים במשחקי לוח שונים, בהם כל אחד מהשחקנים רוצה לנצח, ובפעילות כלכלית, בה כל אחד מהעוסקים שואף להגיע לרווח מקסימלי.

לניבוי נכון של התנהגות השחקנים עשויה להיות חשיבות מעשית רבה. בהתאם לכך, שיטות ומושגים מתורת המשחקים תופסים מקום של כבוד בענפי הכלכלה השונים ובמנהל עסקים ומשמשים גם במדעי חברה אחרים, כמו מדע המדינה ופסיכולוגיה, וכן במשפטים. תורת המשחקים משמשת גם בענפי ביולוגיה שונים, בעיקר בחקר התנהגות ואסטרטגיות אבולוציוניות של יצורים חיים.

סוגי משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של ילדה הלומדת לשחק במשחק לוח של שחמט

ישנם סוגים רבים של משחקים. המשחקים יכולים להתקיים בבית או בחוץ, בקבוצות או ביחידים, בישיבה או בתנועה במרחב. חלק מהמשחקים מצריכים שימוש באמצעי עזר וחלק לא.‏[2]

סיווג לפי כלי המשחק

סיווג לפי אופי המשחק

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיליון המוקדש לנושא "משחק", משקפיים 8 (1990)
  • מיכאל סבן, "משחקי לוח קדומים בארץ ישראל", קדמוניות, 144, עמ' 64-50 (2012)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 1.19 1.20 1.21 1.22 1.23 1.24 1.25 1.26 1.27 1.28 חמוטל ארבל, דנוש לחמן, נורה אפשטיין, הגר קאופמן, דינה קבלינסקי בן דור, למידה באמצעות משחקים, אאוריקה, 32 (2011)
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 2.16 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען, אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער, הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ (2004).
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 יוהאן הויזינגה, האדם המשחק, ירושלים: מוסד ביאליק (1966).
  4. ^ Teng, C. I. (2011). Who are likely to experience flow? Impact of temperament and character on flow. Personality and Individual Differences, 50(6), 863-868.‏
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 קבלסון, א. (2005). התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך., אתר "פסיכולוגיה עברית"
  6. ^ תובל, ח. לומדים לשחק ומשחקים כדי ללמוד, הד הגן 67 (4): 20-31 (2003)
  7. ^ 7.0 7.1 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן, לחנך לפנאי, רעננה: מכון מופ"ת (2004).