משתמשת:Shira Ami/גבעת רחל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

גבעת רחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה הראשון של היאחזות קציעות, ההיאחזות התשיעית של הנח"ל, שהוקמה בכ"ב אלול תשי"ג, 2 בספטמבר 1953. ההיאחזות הוקמה במסגרת הקמת שורה של מאחזים לפני מבצע קדש (בארותיים, שיזף, שלח, אשלים).[1]

המפקד הראשון של ההיאחזות, ישראל אליעזרי[2], מספר, כי ההיאחזות הוקמה באזור שהוגדר בהסכם שביתת הנשק עם מצרים כמפורז - על גבול מצרים, על גבעה החולשת על מחנה ניצנה על כביש באר שבע-ניצנה, כ-67 ק"מ מבאר שבע. שטח האזור המפורז היה מעין משולש שהשתרע מביר מלגה בצפון עד קדש ברנע בדרום, כשאזורו הרחב מול אזור ניצנה. ההחלטה להקים את ההיאחזות התקבלה לאחר שבשלהי 1952 ובשנת 1953 התרבו חדירות הפדאיון לסיני, והמתיחות באזור המפורז גברה. על גבול האזור המפורז, על הכביש מבאר שבע לניצנה, הוקמה באוקטובר 1953 היאחזות גבעת רות (ההיאחזות ה-12 של הנח"ל)[1], בפיקודו של דני מט (לימים – אלוף), אשר שימשה כעורף צבאי של ההיאחזות החדשה.

אליעזרי מסביר, כי הקמת היאחזות קציעות היוותה הפרה של הסכם שביתת הנשק, ועל כן התחזתה ליישוב אזרחי. החיילים קיבלו בגדים אזרחיים וכלי רכב צבאיים שהחאקי שלהם נצבע בכחול או בירוק. להגברת האמינות פוזרו בשטח פריטים חקלאיים שונים. כל שנותר היה - לקרוא להיאחזות בשם. אליעזרי מספר, שאת ההתלבטות פתר קצין אג"ם של פיקוד הנח"ל, ששיתף את חבריו בצערו על כך, שהעלייה החפוזה לקרקע אינה מאפשרת לו להשתתף ביום ההולדת שעורכים בגן לבתו, רחל. וכך, נמצא השם - גבעת רחל. זה היה שמה של ההיאחזות לזמן קצר, עד שהאקדמיה ללשון עברית החליטה לקרוא למקום קציעות, בהתאמה לשם הגיאוגרפי של האזור – גבעות קציעה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רשימת היאחזויות הנח"ל, באתר העמותה להנצחת חללי הנח"ל
  2. ^ ישראל אליעזרי, 24/7 מהרגע הראשון, הוצאה עצמית, 2017

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]