משתמש:אודי רז/ארגז חול טובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טובה בסי במול עם ארבעה שסתומים ישרים

טוּבה היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת. הטובה מפיקה את הצלילים הנמוכים ביותר במשפחת כלי הנשיפה מהמתכת בפרט, ובתזמורת בכלל, ומשמשת בדרך כלל לנגינת תפקידי בס. לטובה צליל רך יחסית לכלי נשיפה אחרים, וניתן לנגן בה בעוצמה רבה.

הטובה המודרנית הומצאה בשנת 1835 בגרמניה, והחליפה במהירות כלי נשיפה נמוכים כהליקון, בומברדון, אופיקלייד וסרפנט. לעתים משמש השם "טובה" כשם כללי לכלי נשיפה נמוכים, במיוחד במוזיקה עתיקה.

הכלי הראשון שנקרא בשם טובה היה חצוצרת מתכת גדולה, נטולת שסתומים, ששימשה בצבא הרומי בסביבות שנת 500 לפנה"ס. משמעות השם ביוונית הייתה "צליל חזק".

מבנה הכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטובה עשויה פליז, המצופה לכה או כסף. צנרת הטובה מתרחבת בהדרגתיות מן הפיה ועד לפעמון. לטובה שלושה עד חמישה שסתומים, ולעתים רחוקות אף שישה או שבעה, המשמשים להארכת הצינור ושינוי גובה הצליל. נגנים מקצועיים מנגנים בדרך כלל בטובה בעלת ארבעה שסתומים לפחות, בעוד טובות בעלות שלושה שסתומים משמשות בעיקר תלמידים וחובבים.

השסתומים הנוספים מאפשרים להאריך את צנרת הטובה בכדי לנגן צלילים נמוכים יותר, וכן מסייעים בפתרון בעיות כיוון (זיוף) בעזרת איצבועים חלופיים (שילובי שסתומים שונים המפיקים אותו צליל בכיוון מעט שונה).

שסתומי הטובה יכולים להיות ישרים או סיבוביים.

טובה עם שסתומים ישרים הפונים לפנים. מיקום השסתומים בקדמת הכלי מחייב היפוך של מיקום הצנרת, כפי שניתן לראות בהשוואה עם התמונות ממול.

נגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגינה בטובה מתבצעת בדרך כלל בישיבה בגלל משקלה הגדול. הנגן מניח את הכלי על ברכיו ומפעיל את השסתומים בעזרת יד ימינו. נגנים מרקע קלאסי נוהגים לשנות את אורכי הצינורות המחוברים לשסתומים בעזרת יד שמאל כדי לשפר את הכיוון של צלילים מסוימים. ישנם כלים הדורשים שימוש ביד שמאל להפעלת חלק מהשסתומים.

במקרים בהם מתבקשת נגינה בעמידה, כמו בעת נגינת תפקיד סולו, נגינה כחלק מתזמורת צועדת, או בהופעות מוזיקה פופולרית, נהוג להשתמש ברצועה או מנשא אחר, ולבחור בטובה קלה וקטנה יחסית. מחוץ לעולם המוזיקה הקלאסית, מקובל הסוזאפון ככלי לנגינה בעמידה.

היסטוריה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך בכלי בס נוח, ללא בעיות כיוון. המצאת הכלי, כולל שם הממציא, החלפה של כלים אחרים, שימוש ביצירות, תפיסת מקום בתרבות הפופלרית, דעיכה של מקומה במוזיקה הפופולרית במערב, חזרה לפופלריות עם עליית המוזיקה העממית, סרטי קוסטריצה.

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטובה משמשת בסגנונות והרכבים מוזיקליים מגוונים: מוזיקה קלאסית תזמורתית וקאמרית, ג'אז, מוזיקה עממית, מארש, ואף בפאנק (Funk) ורוק.

מוזיקה קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתזמורת הסימפונית, בה החלה את דרכה, יש בדרך כלל טובה אחת, המנגנת תפקידי בס, מתפקדת ככלי נשיפה בסקציה וככלי סולני.

רפרטואר תזמורתי חשוב: בידלו, ?ואלקיריות?, ריכרד וגנר הרבה לכתוב לטובה, בין השאר במנגינת "Ride of the Valkyries"האזנה שצוטטה רבות בתרבות הפופולרית, כמו בסרט אפוקליפסה עכשיו.

קונצ'רטי לטובה נכתבו בידי המלחינים המודרניים ראלף ווהן וויליאמס (Ralph Vaughan Williams), אדוורד גרגסון (Edward Gregson), ג'והן וויליאמס (John Williams), רוברט פלמינג (Robert Fleming) גרי קולשה (Gary Kulesha) ויוסף הורוביץ (Josef Horovitz).

הטובה משמשת בהרכבים קאמריים, שהבולטים בהם הם רביעיית טובות האזנה וחמישיית כלי נשיפה ממתכת, הכוללת שתי חצוצרות, טרומבון, קרן יער וטובה.

הקלטה של טובה בהקשר תזמורתי, סולו?

"טובת הקלטה". הפעמון הפונה לפנים נועד להקל על קליטת הצליל באמצעי ההקלטה המוקדמים.

ג'אז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה העשרים תפסה הטובה (או גרסתה הנוחה לנשיאה, הסוזאפון) מקום משמעותי בעולם הג'אז ככלי בס נייד וחזק שירש הז'אנר המתפתח מהתזמורות הצועדות. בהדרגה הוחלפה הטובה בקונטרבס, ונגנים רבים ניגנו בשני הכלים, בהתאם לנדרש. גם כשהלכה ונעלמה מנוף הג'אז המשיכה הטובה להחליף את הקונטרבס בהקלטות, מכיוון שציוד ההקלטה באותה תקופה לא יכל לקלוט את צלילו העדין והלא כיווני. באותו זמן פותחה ה"טובה להקלטה" (Recording Tuba), שפעמונה פנה לפנים כדי להקל לקלוט את צלילה. בשנות העשרים, עידן הסווינג, כבר לא הייתה הטובה כלי ג'אז מקובל.

אחרי העדרות של כשלושים שנים מהזרם המרכזי של הג'אז, בהן שימשה בעיקר בהרכבי דיקסילנד, חזרה הטובה לבמה בעיבודיו של גיל אוונס, שמצא עניין בעושר התזמורי שהציעו לג'אז כלים המזוהים עם המסורת הקלאסית כקרן, בסון, אבוב, חליל וטובה. אוואנס השתמש בטובה באופן המושפע מהמסורת הקלאסית - לא ככלי בס רועם, אלא ככלי נשיפה בעל צליל עמוק, ששימש כחלק מחטיבת כלי הנשיפה וניגן קווים מלודיים בעלי אופי לירי ותפקידים הרמוניים.

דגימות ג'אז מסורתי מינגוס אוונס גראוויטי

מוזיקה עממית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמנית, בלקנית דגימות.

רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

blood, swaet and tears דייב גרברון, דגימה מהסולו המפורסם? עוד? טום ווייטס? ביורק?

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובות קונטרבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טובה בסי במול (BBb) היא הטובה הנפוצה ביותר, והיא משמשת בעיקר בתזמורות כלי נשיפה.
  • טובה בדו (CC) מקובלת בתזמורות קלאסיות ובנגינה סולנית.

טובות בס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טובה במי במול משמשת גם היא בתזמורות כלי נשיפה, בעיקר באנגליה, בהן היא מנגנת אוקטבה גבוה יותר את תפקיד הטובה בסי במול.
  • טובה בפה משמשת נגנים מקצועיים לנגינה סולנית ולביצוע תפקידים גבוהים ביצירות קלאסיות. השימוש בה נפוץ בתזמורות גרמניות.

סוזאפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסוזאפון הוא גרסה של הטובה המשמשת כיום בעיקר לצעידה. הנפוצים ביותר הם בסי במול, אך ישנם גם סוזאפונים בדו, מי במול, פה וסול.

על אף ששימושים אלה מקובלים, יש להם יוצאי דופן רבים. הטובה היא כלי צעיר יחסית, שאין מוסכמות נוקשות על השימוש בו.

מימין לשמאל: טובת קונטרבס בסי במול, טובת בס במי במול, אופוניום, בריטון ואלט הורן. לכולם שסתומים ישרים.

משפחת הטובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למשפחת הסקסופונים, השם 'טובה' משמש גם למשפחת כלים הבנויים באופן דומה לטובות שתוארו למעלה, אך מנעדם גבוה יותר. על משפחה זו נמנים הכלים בסעיף הקודם, וכן הכלים הבאים:

  • האלט הורן הנקראת לעתים אלט טובה.
  • הבריטון שנקרא לעתים בריטון הורן או בריטון טובה, כדי להבדיל אותו מסקסופון בריטון
  • האופוניום הזהה במנעדו לבריטון, אך מתאפיין בצליל רך ועמוק יותר. מכונה גם "טנור טובה" או פשוט "טנור".

שלושה כלים אלה מיוצרים כמעט ללא יוצא מן הכלל בסי במול.

טרנספוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לרוב כלי הנשיפה, טובות הבס והקונטרבס הן כלים ללא טרנספוזיציה, על נגן הטובה להכיר את האצבועים המתאימים לטובות השונות.

בעוד בדרך כלל מעיד שם צליל הנלווה לשם הכלי על הטרנספוזיציה שלו, כמו במקרה של חצוצרה בסי במול או סקסופון במי במול, שם הצליל הנלווה לשמה של הטובה מעיד על הצליל הנמוך ביותר שהיא מפיקה ללא שימוש בשסתומים. אין מוסכמה גורפת בנוגע לטרנספוזיציה לאלטהורן, הבריטון ןהאופוניום, ותפקידים נכתבים עם או ללא בטרנספוזיציה, בהתאם להחלטת המעבד או המלחין והמוסכמות באזורם או תחומם המוזיקלי.

נגנים והרכבים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראוויטי, מודרן ג'אז טובה פרוג'קט http://www.mjtproject.com/

הטובה בישראל???[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדי הרשקו, נגנים בתזמורות, הרכבים ישראליים עם טובה?

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזנה[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:כלי נגינה

פרמטרי חובה [ סיווג ] חסרים

תבנית {{כלי נגינה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.


(Berlioz later authorized a change from ophicleide to bass tubas in the Symphonie Fantastique score.) 35 http://axe.acadiau.ca/~067052o/predecessors.htm

תקופת המעבר http://axe.acadiau.ca/~067052o/transition.htm

The tuba was originally conceived as a band instrument. It first appeared in the Prussian Second Infantry Guard Regiment in 1835.119 By 1838 it was beginning to appear quite frequently in military bands, especially in the German States.120 It took longer for the tuba to be accepted in other parts of Europe, particularly Britain and France, where the ophicleide was firmly established.121 http://axe.acadiau.ca/~067052o/outside.htm

The tuba and sousaphone disappeared from jazz in the 1930's but reappeared in the Dixieland revival of 1940's.125 During the 1940's the tuba began to be treated as an instrument in the jazz band rather than part of the rhythm section.126

להרחיב על הסרפנט http://www.serpentwebsite.com/var.htm