בסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בסוּן (Bassoon) או "פגוֹט" הוא כלי נשיפה מעץ.

הבסון הוא כלי מלודי, אשר בדומה לאבוב, גם לו יש לשונית כפולה (Double reed). הבסון הופיע לראשונה בצורתו המודרנית בשנת 1800, והוא אחד מהכלים היחידים שלא שונתה צורת בנייתם באופן מהותי מאז יצירתם.

הבסון הוא הגדול שבכלי הנשיפה מעץ, הוא צינור ארוך העשוי עץ ומתכת, באורך של כ- 2.5 מטרים אשר מקופל בתחתית הכלי. נגן בסון נקרא בסוּניסט.

הבסון, כשמו כן הוא - הכלי הנמוך ביותר מקבוצת כלי הנשיפה מעץ – הוא מנגן במתחם הטנור וקצת מתחתיו. צליליו נכתבים במפתח פה או במפתח דו טנור. הבסון הוא אחד הכלים בתזמורת כלי נשיפה, ובתזמורת קאמרית. בהרכבים ובאנסמבלים הוא מנגן לרוב את תפקיד הבס. לבסון קשת גוונים רחבה ויכולת נדירה ליצור הן קו מלודי יפהפה והן קונטרסט של קו קופצני, חוצפן ושובב במקצת.

הבסון מורכב משישה חלקים:

• 1. העלה - פיה העשויה מעץ היוצרת את צליל הבסון.
• 2. העיקום - עיקום צינור מתכתי. מחבר בין מפרק הטנור אל העלה.
• 3. המפרק הכְּנַּפִי (הטנור) - מחבר בין "תחת הכלי" אל העיקום.
• 4. תחת הכלי - אמצע הבסון. מחבר בין מפרק הבס לטנור. החלק בו מתקפל צינור הבסון.
• 5. המפרק הארוך (הבס) - מחבר בין הפעמון אל "תחת" הכלי.
• 6. הפעמון - מאריך את הבסון כלפי מעלה ומוסיף לו את התו האחרון והכי נמוך שלו.

בימינו קיימות שתי אסכולות עיקריות לבניית בסונים: האסכולה הצרפתית והאסכולה הגרמנית. כל אסכולה מייצרת בסונים משלה אשר גווניהם שונים ואיצבועיהם שונים.

קונטרה בסון הוא גרסה נמוכה באוקטבה מהבסון הרגיל, הבנוי בכיפופים רבים יותר ומסתים לרוב בפעמון מתכת.

מנעד הצלילים של הבסון:

כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית

כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה

כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון

כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו

כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס

כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון

כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית