תזמורת כלי נשיפה
תזמורת כלי נשיפה היא תזמורת המורכבת מכלי נשיפה (ממתכת ומעץ) וכלי הקשה, ומונה כארבעים וחמישה נגנים בממוצע. תזמורות אלו נפוצות כתזמורות צבאיות (כדוגמת תזמורת צה"ל), תזמורות צעידה, תזמורת בתי ספר, תזמורות נוער, תזמורות חובבנים ותזמורות עירוניות ואף תזמורות מקצועיות. הרפרטואר של תזמורות אלו מגוון מאוד ונע בין מוזיקה קלאסית, מוזיקה לתזמורות כלי נשיפה (ז'אנר בפני עצמו), מוזיקה לסרטים, ג'אז, שירים פופולריים וכמובן שירי לכת (מארשים). מרבית היצירות המנוגנות בתזמורות מסוג זה הן עיבודים.
תוכן עניינים |
הכלים הסטנדרטיים בתזמורת [עריכה]
כלי הנשיפה מעץ [עריכה]
2 תפקידים ולעתים אף תפקיד שלישי.
פיקולו
(חלילי אלט ובאס)
תפקיד אחד או שניים.
תפקיד אחד או שניים.
קלרינט סופרן בסי במול (סטנדרטי)- 3 עד 4 תפקידים.
קלרינט במי במול
קלרינט באס
(קלרינט אלט)
סקסופון אלט- 2 תפקידים
סקסופון טנור
סקסופון בריטון
(סקסופון סופרן)
כלי הנשיפה ממתכת [עריכה]
3 עד 4 תפקידים.
(פלוגלהורן- תפקיד 1, אך בדרך כלל מנגן תפקיד של קלרינט 3)
3 עד 4 תפקידים.
3 תפקידים
טרומבון באס
או אופוניום
כלי ההקשה [עריכה]
- מערכת תופים
- מצילות
- טימפני
- טמבורין
- טם טם
- קאו-בל (פעמון פרות)
- משולש
- מרימבה
- קסילופון
- גלוקנשפיל
- ויברפון
- פעמונים
כלי מיתר [עריכה]
בתזמורות כלי נשיפה מקצועיות קיים שימוש גם בצ'לו ונבל.
תזמורות כלי נשיפה בישראל [עריכה]
בישראל פועלות קרוב ל-100 תזמורות כלי נשיפה[דרוש מקור], מרביתן תזמורות נוער עירוניות. נהוג לחלק את התזמורות האלו לשלוש קבוצות על פי רמת נגינתן: הרכבי ג', הרכבי ב' והרכבי א', אשר לרוב משמשים כתזמורות הייצוגיות של עריהן.
תזמורות הנוער העירוניות משתתפות בכנסים ומייצגות את עריהן בארץ ובעולם. במהלך השנה משתתפת כל תזמורת בשלושה כנסים בממוצע, שאחד החשובים והוותיקים בהם הוא פסטיבל "נושפים" בכפר סבא מספר הזכיות הגדול ביותר הוא של תזמורת הנוער הייצוגית של פתח תקווה. באירוע זה נערכת תחרות בין הרכבי א', והתזמורות הזוכות בקטגוריית הזהב מקבלות מענק כספי של אלפי שקלים לקניית כלי נגינה חדש. פעמים אחדות לאורך השנה מכנס האיגוד הישראלי (אית"ן)לתזמורות נוער את התזמורת המקובצת, בה מנגנים בכירי נגני תזמורות הנוער לכלי נשיפה בארץ.
