משתמש:איתי10/ארגז חול

משתמש:איתי10/ארגז חול
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	יענאים
משפחה:	יעניים
סוג:	יען
מין:	יען
שם מדעי
	Struthio camelus

תוכון גלוני
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	תוכאים
משפחה:	תוכיים
סוג:	תוכון
מין:	תוכון גלוני
שם מדעי
	Melopsittacus undulatus

התוכון הגלוני (בשל גלי הכתמים על נוצותיו) הוא תוכי חברתי החי בלהקות באוסטרליה ובטסמניה, שם אפשר למצוא אותו באזורים מיוערים וגם במקומות צחיחים. הוא תואר לראשונה בשנת 1840 עת הגיע לאנגליה. כיום גדל הוא בכלוב, אך עד שנת 1930 התקשה זה להסתגל לחיי שביה.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכון זה ארוך זנב (כמחצית הגוף) ולמרות השוני הרב במגוון הצבעים בין הזנים, הרי כולם דומים בגודלם. משקל המבוגרים נע בין 35-60 גראם אך לרוב משקלם הוא 45-50 גרם. ידוע על פרט שהגיע אף למאה גרם.

זן הבר הוא ירוק והוא אף קטן יותר מן הזן המבוית. ישנם ארבעה זני צבע ידועים:

זן רגיל שצבעיו האפשריים הם כחול, ירוק, צהוב, לבן או אפור, הגלונים שחורים ועיניו כהות.
זן לוטינוס שצבעו צהוב כולו ועיניו אדומות.
זן אלבינו שצבעו לבן כולו ועינו אדומות.
זן פאלוס בעל עיניים אדומות והגלונים אינם שחורים אלא צבעם חום.

טמפרטורת הגוף נעה בין 40.5 מעלות צלזיוס במצב מנוחה ועד 42.5 מעלות צלזיוס במצב תעופה. קצב פעימות הלב בדקה נע בין 250 במצב מנוחה ל-600 במצב תעופה. קצב הנשימה נע בין 80-100 פעמים לדקה. ככל שקצב הנשימה גובר, כך מאבד התוכון יותר ויותר נוזלים. התוכון יכול לשמוע בתחום תדירויות של 40-14000 הרץ.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכונים ניזונים בעיקר מזרעים. התוכון מסיר בעזרת לשונו העבה ומקורו את הזרעים מקליפותיהם והוא אינו אוכל את הקליפה. התוכונים אף אינם מתרחצים אלא מתיזים מים בלבד כדי לתחזק את נוצותיהם בתנאים טובים. הם אינם זקוקים לחומר קינון ודי בתא חלול בעץ ופתח להיכנס אליו כדי שהנקבה תטיל את ביציה שם.

רבייה והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוזלים בוקעים עם בטן תפוחה, כמעט עירומים מנוצות ועיניהם סגורות. משקלו של גוזל בן יומו כ-2 גרם. העיניים נפקחות רק ביום השישי, כאשר הנוצות נעשות גלויות לעין. כעבור שבוע משקלו יגיע ל-12-15 גרם. בחלוף שבועיים יהיה משקלו כ-30 גרם. אז יוכל גם להרים את ראשו ולהניעו לצדדים. נוצות הזנב והכנפיים כבר מפותחות דיין בגיל 3 שבועות וקצותיהן מעוצבות כפי הנדרש. התפתחות הנוצות מגיעה לידי גמר בגיל חודש וכן גם המשקל המרבי, כאשר הצעירים פורחים מן הקן. בשלב זב עורפו ומצחו של התוכון מפוספסים בכתמים כהים, עם כי צבע גופו עדיין חיוור מזה של הבוגר. נשירת הנוצות יכולה להתחיל בגיל 10-12 שבועות. התוכונים המבוגרים משירים נוצותיהם בדרך כלל בתחילת הסתיו. הנשירה היא חלקית ויכולה לשוב עוד פעם או פעמיים באותה שנה. הנקבה מטילה את ביציה לראשונה כבר בגיל שנה. בדרך כלל, 4-6 ביצים שמשקלה של כל אחת מעט מעל 2 גרם. ההטלה מתבצעת לסירוגין, יום כן ויום לא. בטבע, הדגירה מתקיימת בחודשים אפריל עד אוקטובר. בדרך כלל, נמשכת הדגירה 18 ימים, אך יש שתימשך אפילו שבוע נוסף. לרוב, הנקבה היא הדוגרת על הביצים.

צבע דונגית האף (תפיחת העור הרכה אשר בה טבועים הנחיריים) אצל הנקבה עד ההטלה הראשונה הוא אדמדם ואחרי הדגירה נעשה לחום. אצל הזכר הצבע הוא כחול וצבעים אלה מופיעים רק בגיל 5 חודשים בלווית מחרוזת כתמים שחורים על הצוואר. עד גיל זה צבע הדונגית ורוד והנקודות על הצוואר חסרות או מטושטשות. במידה שהזכר הוא אדום עיניים, יישאר הצבע ורוד או ורוד-כחלחל. כיפת ראש הזכר רחבה יותר מזו של הנקבה.

בניגוד לציפורים אחרות, עור רגליהם של תוכונים קשישים אינו מתקלף, אך עם הזדקנותם, הרי ציפורניהם והמקור בחלקו התחתון נעשים שבירים. תוחלת החיים של התוכון הגלוני היא בין 3-4 שנים. תוכונים בני עשר שנים הם נדירים מאוד אם כי ידוע על פרטים שהאריכו ימים עד 20 שנים.

צבע התוכון הגלוני בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכון הגלוני קיים בשבי בשלל צבעים שונים אבל קיים בטבע רק בצבע ירוק וירקרק צהוב

יעןהיען (Struthio camelus) הוא העוף הגדול ביותר שחי כיום על פני כדור הארץ. הוא מין יחיד בסוגו ובמשפחת היעניים.

אורך גוף: כ- 2 מטר
גובה: כ- 2.4 מטר
משך הדגירה: כ- 45 יום
תוחלת חיים: עד 50 שנה
מזון: עשב, זרעים, חרקים, זוחלים קטנים
תפוצה: אפריקה

היען חי בעיקר בנופים פתוחים באזורי ערבה ומדבר. גורמי ההכחדה עיקריים של היען הם ציד ואיסוף ביצים.

היען בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תחילת המאה ה-20 היה היען נפוץ בנגב. גודלה המדויק של אוכלוסייה זו אינו ידוע. קן עתיק, בן כ-5,000 שנה, נמצא ליד הרצליה. הקן מעיד שהמין חי בעבר הרחוק גם במרכז הארץ. תת המין המזרח תיכוני, יען הנגב (Struthio camelus syriacus) נכחד מן העולם. הוא נעלם מן הארץ במהלך שנות ה-20 המאה ה-20.

השבה לטבע: קיים גרעין רבייה בחי-בר יוטבתה, מתת המין שמקורו במדבריות אתיופיה. יש כוונה להשיבו לטבע בארץ בעתיד.

מנהג של היען[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליען יש מנהג מוזר:כאשר שתי משפחות נפגשות (משפחה היא זכר נקבה וגוזלים) הן נילחמות והמשפחה שמנצחת לוקחת את כל הגוזלים בדרך כלל כל משפחה מסכימה ברצון להשתתף

אזכורים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם: ישעיהו פרק יג פסוק כא

וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה: ישעיהו פרק לד פסוק יג

תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה כִּי נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן לְהַשְׁקוֹת עַמִּי בְחִירִי: ישעיהו פרק מג פסוק כ

לָכֵן יֵשְׁבוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְיָשְׁבוּ בָהּ בְּנוֹת יַעֲנָה וְלֹא תֵשֵׁב עוֹד לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכּוֹן עַד דּוֹר וָדוֹר: ירמיהו פרק נ פסוק לט

עַל זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה שׁוֹלָל וְעָרוֹם אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה: מיכה פרק א פסוק ח

אָח הָיִיתִי לְתַנִּים וְרֵעַ לִבְנוֹת יַעֲנָה: איוב פרק ל פסוק כט

- הערה: ישנה סברה ש"בת יענה" בתנ"ך מתייחסת לעוף אחר לגמרי - לינשוף. גם מהציטוטים לעיל ניתן להבין

שמדובר ביצור השוכן המקומות צייה ושממה ושקולו "אבל". גם הפסוק "וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה" מתאים לפרוש זה (אוחים וינשופים - עופות ממשפחת דורסי הלילה).***

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יען - תמונה משמורת חי-בר יטבתה