משתמש:ישרון/הצעות לחלופות בעברית לצירופי לשון ישיבתיים

דף זה בא לתת מענה לפערי הניסוח שבין הכתיבה בלשון ישיביש לבין העברית המדוברת. באופן כללי מומלץ לעבור על הדף ויקיפדיה:לשון ולהיעזר בו בכתיבת הערכים.

כללים לשוניים

ערך בוויקיפדיה צריך להיות קריא ומובן לכול. יש לכתוב בעברית עדכנית, ולהימנע משימוש בביטויים שמקורם בשפה הישיבתית ולא בשפה המדוברת. לעתים ביטויים אלה מהותיים לערך ולא ניתן להשמיטם; במצבים כאלה יש להסבירם בפירוט רב.

שימוש בארמית

דין ארמית כדין אנגלית/יידיש/צ'כית; אנו בוויקיפדיה העברית כותבים בעברית, אין להביא ציטוטים בארמית מהגמרא^{[דרושה הבהרה]} ואין להשתמש בביטויים בארמית.

במקרים יוצאי דופן: כאשר נכתב ערך ששמו בארמית (לדוגמה: דון מינה ואוקי באתרה) אפשר להביא את המילים אשר בשם הערך אך יש להביא מיד תרגום לעברית.

על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית, שמות עצם בעברית שמקורן בארמית ייכתבו בסיומת ה"א ולא בסיומת אל"ף: סברה, דוגמה, מסקנה, קופסה, פסקה וכדומה.

שימוש בלשון חז"ל

לשון חז"ל, על אף היותה ניב של השפה העברית, שונה מהלשון המדוברת כיום, ואלו שאינם מנוסים בה יכולים לא להבינה בכלל: כך למשל המילים "גיטו וידו באין כאחד" לא יאמרו דבר לרבים מדוברי העברית בארץ. לכן, אנא נסו לבקש מאדם חסר ניסיון בתלמוד לעבור על הערכים שאתם כותבים.

ראשי תיבות, מספרים ושנים עבריות

הימנעו משימוש בראשי תיבות כמו 'בהכנ"ס' 'צו"ל' 'תשב"ר' ו'משב"ק' המוכרים רק במגזר החרדי. יוצאים מהכלל הם ראשי תיבות של דמויות, כגון הגר"א הבעש"ט השל"ה החזון אי"ש וכדו' כאשר חשוב לוודא שלפחות בפעם הראשונה שבהם הם מוזכרים במאמר יש קישור לערך על הדמות ישירות מראשי התיבות. לדוגמה:

• אל תכתבו: המהר"ם א"ש, מחב"ס אמרי בינה על הש"ס
• כתבו: המהר"ם א"ש, מחבר הספר אמרי בינה על התלמוד

כשאתם כותבים שם של שנה עברית הקפידו לכתוב לצידה את השנה הלועזית. בנוסף הימנעו משימוש במכפלות של המילה רבבה. לדוגמה:

• אל תכתבו: בהפגנה שנערכה נגד בית המשפט העליון בתשנ"ט השתתפו עשרות רבבות של חרדים
• כתבו: בהפגנה שנערכה נגד בית המשפט העליון בתשנ"ט (1999) השתתפו מאות אלפי חרדים

הימנעו מכתיבת מניין שנים בגימטריה. לדוגמה:

• אל תכתבו: במשך ח"י שנים
• כתבו: במשך 18 שנים

דוגמה מסכמת:

• אל תכתבו: בעל ה"כלי יקר" למד בצעירותו מפי המהרש"ל, אחר כך עבר ללבוב ומשנת שס"ד החליף את המהר"ל וכיהן במשך ט"ו שנים כרבה של פראג וכרה"י שם עד לפטירתו בשנת שע"ט. כיום רבבות אברכים לומדים את ספריו.
• כתבו: הכלי יקר למד בצעירותו מפי המהרש"ל, אחר כך עבר ללבוב, ומשנת שס"ד (1604) החליף את המהר"ל וכיהן במשך 15 שנים כרבה של פראג וכראש הישיבה שם עד לפטירתו בשנת שע"ט (1619). כיום עשרות אלפי אברכים לומדים את ספריו.

פרוט

ערכי כללים

כלל קובע, לא אומר או טוען. כך: "אין אפוטרופוס לעריות" הוא כלל הקובע כי אין לסמוך על אף אדם בכל הקשור לתחום העריות.

בערכי כללים קודם כל כתבו, את תוכן הכלל ובקצרה, ורק אחר כך את ההשלכות שלו.

מקורות

(להשלים- סדר עדיפויות, הדגשת חשיבות)

מילון

אין נחשב ראובן, אין צריך שמעון... - ראובן לא נחשב, שמעון אינו צריך

איסור / היתר -

אסור - אסור על פי ההלכה, ההלכה אוסרת

אפשר ש - ייתכן ש, אולי

בדווקא - בהכרח

בדרך נס - באורח פלא

בהמה - בעל חיים, חיה

בזמן הזה, בימינו - כיום, בעת המודרנית, מאז חורבן בית המקדש,

בחינה של -

בכוח - בפוטנציאל

בְּמָּקום ש - במקרה ש

גדל - צמח, התבגר

דין של - סטטוס של

הֶפְסֵק -

יש חיוב - לפי הדין חל חיוב

כל זמן ש - כל עוד

כלי - חפץ, עצם

לא כדרכו - לא שגרתי, לא רגיל, לא נורמלי, לא סטנדרטי

לא מסתבר - לא הגיוני

לא שייך ש, זה לא שייך - לא מתאים ש,

לא שנו... אלא -

לכאורה - במבט ראשון

לפי הפשט -

לצאת ידי חובה -

לשון - נוסח, ניסוח, סגנון, ביטוי, שפה

מדאורייתא - שנכתב בתורה שבכתב, מדאורייתא

מדרבנן - שקבעו חז"ל

מותר - מותר על פי ההלכה, ההלכה מתירה, ההלכה מאפשרת

מכך מוכח -

מצאנו ש -

על ידי ש - באופן ש, באמצעות ה

ערב (שבת, החג) - היום הקודם, יום שישי, ביום שלפניו

פירות - גידולים חקלאיים, פירות וירקות

צד (של ספק או של מחלוקת) - אפשרות, אופציה

קרקע - אדמה, מקרקעין, נדל"ן, נכס, שטח

קשה (מלשון קושיה) - תמוה, מעורר קשיים, בעייתי

רבינו - הרב, רבי

רגילוּת - הרגל

רמש - יצור שזוחל, חרק

זמן / שעה / תקופה / רגע - מתחלפים במשמעויותיהם