משתמש:רגשנות כתכונה

רגשנות כתכונה

נטייה רגשית המוגדרת כתכונת אישיות כללית להגיב למצבים וסיטואציות בדרכים יציבות וצפויות. למעשה זוהי הדרך בה אדם רואה את עולמו, מעבר לזמנים או למצבים שונים. הרגשנות כתכונה משפיעה על האופן שבו רגשות נתפסים בקרב בני אדם שונים, ומשפיעה על ההתנהגות הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה.
הרגשנות כתכונה שונה ממצב רוח המאופיין בהרגשה כללית חיובית (נעימות) או שלילית (אי נעימות). מצב הרוח נוטה להיות מפורז ולא ממוקד בסיבה ספציפית, ופעמים רבות אינו נתפס ומפורש על ידי האדם כמצב רוח. טווח השפעתו נע בין כמה דקות לכמה שבועות ואף יותר מכך.
הרגשנות כתכונה שונה גם מרגשות ספציפיים אשר ממוקדים בסיבה או מטרה ספציפית, ולרוב נתפסים על ידי האדם כרגשות. רגשות הם בעלי עוצמה חזקה, וטווח השפעתם קצר יחסית. רגשות עשויים להפוך למצב רוח אם הם מתמשכים לאורך זמן.
דוגמאות לביטוי של רגשנות כתכונה: "לא משנה מה, הוא תמיד_______" , "היא נוטה להיות במצב רוח _______ כל הזמן".
דוגמאות לביטוי של מצב רוח: "להרגיש טוב, רע, שלילי, חיובי, שמח, מדוכא, רגוע, עצבני".
דוגמאות לביטוי של רגשות: "אהבה, כעס, שנאה, פחד, קנאה, עצב".

מימדים של רגשנות כתכונה

החוקרים (Watson & Tellegen 1985) הציגו מבנה רגשות מעגלי המבוסס על שני מימדים: נעימות ועוררות, תוך הזזתם ב-45 מעלות, כך שנוצרים שני גורמים בלתי תלויים של רגשות, הנובעים משילוב בין רמות שונות של עוררות ונעימות.
שני המימדים של הרגשנות כתכונה, הם דו קוטביים, נפרדים ובלתי תלויים, מתייחסים לקבוצות רגש שונות, ובניגוד לאינטואיציה, רגשנות חיובית אינה מייצגת את ההפך מרגשנות שלילית.
לפי חלוקה זו, ניתן לסווג את הרגשנות כתכונה המאפיינת בני אדם לשני מימדים עיקריים:

רגשנות חיובית

בני אדם הנוטים להיות שמחים ואנרגטיים, חווים מצב רוח טוב (כגון הנאה או רווחה) במגוון רחב של סיטואציות, וזאת בהשוואה לבני אדם הנוטים להיות בעלי אנרגיה נמוכה, כבדים ומלנכוליים.
רמה גבוהה של רגשנות חיובית מייצגת את המידה שבה בני אדם חשים אנרגיה והתרגשות, ואילו רמה נמוכה של רגשנות חיובית מייצגת את המידה שבה בני אדם חשים עצבות, אדישות ועייפות.
דוגמאות: "היא תמיד כל כך אנרגטית, עליזה ואופטימית" לעומת "הוא כזה מדכא כל הזמן".

רגשנות שלילית

בני אדם הנוטים להיות מדוכדכים ומודאגים, בעלי השקפה שלילית על עצמם לאורך זמן ומעבר למצבים שונים, וזאת בהשוואה לבני אדם הנוטים להיות יותר רגועים, שלווים ונינוחים. רמה גבוהה של רגשנות שלילית מייצגת את המידה שבה בני אדם חשים כעס, רוגז, פחד ועצבנות, ואילו רמה נמוכה של רגשנות שלילית מייצגת את המידה שבה בני אדם חשים רוגע ושלווה.
דוגמאות: "מדוע הוא תמיד כל כך חרד ומתוח" לעומת "אני מעריץ את הרוגע והשלווה התמידית שלה".

כיצד מזהים ומודדים רגשנות?

• בעזרת סולם PANAS - Positive And Negative Affectivity Scale.

על פי הוראות השאלון, כל אדם מתבקש לציין באיזו מידה הוא מרגיש תחושות או רגשות מסוימים.
יתרון נוסף בשאלון זה, הוא שניתן להשתמש בו במסגרות זמן שונות (ברגע זה, בשבוע האחרון, באופן כללי וכדומה) וכך ללמוד על תכונת הרגשנות של בני אדם שונים.
בשאלון, יש לציין את התשובה המתאימה ביותר לכל תחושה או רגש בסולם 5 - 1 (1- במידה מועטה או בכלל לא, 5- במידה רבה מאד).
בשאלון המלא קיימת התייחסות למגוון רחב של רגשות, לדוגמה: שמח, נלהב, אשם, מודאג, נרגש וכדומה.

בריאות פיזית ונפשית

(Cohen & pressman, 2006) הציגו במחקרם ממצאים מעניינים בנוגע לקשר שבין תכונת הרגשנות לבין היבטים שונים של בריאות פיזית ונפשית של האדם.

• בני אדם בעלי תכונת רגשנות חיובית גבוהה, דיווחו על פחות כאבים וסימפטומים מאשר בני אדם בעלי תכונת רגשנות שלילית גבוהה, כאשר לשניהם היו אותם סימני מחלה.
• ממצא אחר הראה כי בני אדם בעלי תכונת רגשנות חיובית, הם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר.
• עוד התגלה כי בני אדם שאובחנו כבעלי תכונת רגשנות חיובית, נדבקו פחות במחלות.
• בנוסף, נמצא כי במחלות בעלות תוחלת חיים ארוכה יחסית (לדוגמה: מחלות לב), תכונת הרגשנות החיובית מגדילה את סיכויי החולים לשרוד. אך בניגוד לכך, במחלות עם תוחלת חיים קצרה וסיכויי החלמה קלושים (לדוגמה: סרטן בשלב מתקדם), תכונת הרגשנות החיובית מקטינה את סיכויי החולים לשרוד, ואף עלולה לגרום לחולים לסכן את בריאותם.

סגנון חיים

• בני אדם בעלי תכונת רגשנות חיובית, נוטים לעסוק יותר בפעילויות בריאות כגון שינה טובה, פעילות גופנית ואכילת תוספי מזון.
• בני אדם בעלי תכונת רגשנות חיובית נוטים להיות חברותיים יותר ולשמר קשרים חברתיים מגוונים ובריאים יותר.
• תכונת רגשנות חיובית מובילה לקשרים חברתיים קרובים ורבים, כיוון שהיא גורמת לבני אדם אחרים לרצות להתקשר ולהיות בקרבת בני אדם נעימים.

חוסן פסיכולוגי והתמודדות עם משברים

• (Cohen & pressman, 2006) טוענים כי קיים הסבר מתחום הפיזיולוגיה לקשר בין תכונת הרגשנות לבין החוסן הפסיכולוגי והתמודדות עם משברים. הם סבורים כי בני אדם בעלי תכונת רגשנות חיובית הם בעלי רמות נמוכות יותר של הורמוני לחץ (כגון אפינפרין, קורטיזול), כך שנוצר מעין חוסן פסיכולוגי המספק משאבים חיוביים להתמודדות עם אירועים מלחיצים.
• (Fredrickson & Joiner, 2002) מעניקה (כחלק מן התיאוריה Broaden and build theory) הסבר שונה מההסבר הפיזיולוגי, וטוענת כי בני אדם בעלי תכונת רגשנות חיובית החווים אירועים חיוביים בהווה, יוצרים בעזרת ספירלה או "כדור שלג", סבירות גבוהה יותר לאירועים חיוביים גם בעתיד. כלומר, תחושת אושר ורווחה בהווה, היא זו היוצרת סבירות לתחושה דומה גם בעתיד, מה שמסייע לנו בבניית מערכת חזקה ומשופרת של התמודדות עם משברים עתידיים.

תרבות

(Suh E., Diener E., Oishi S. & Triandis H.C, 1998) הציגו במחקרם ממצאים מעניינים בנוגע לקשר שבין תכונת הרגשנות לבין תרבות.
על אף שקיימים הבדלים בין תרבות אחת לאחרת, עיקר ההבדלים מתייחסים להשוואה בין אינדיבידואליזם וקולקטיביזם.

• בתרבויות אינדיבידואליסטיות, התגלה כי קיים קשר חזק בין הרגשנות כתכונה (בין אם חיובית ובין אם שלילית) לבין שביעות הרצון מהחיים באופן כללי (אם כי הקשר היה חזק יותר עבור תכונת רגשנות חיובית בהשוואה לתכונת רגשנות שלילית).
• בתרבויות קולקטיביסטיות רבות כלל לא נמצא קשר בין תכונת רגשנות שלילית לבין שביעות רצון מהחיים, יתכן שהדבר נובע מכך שיש שונות גדולה יותר בדרך בה תרבויות מווסתות את תכונת הרגשנות השלילית בהשוואה לתכונת הרגשנות החיובית.

קבלת החלטות

(Alice M. Isen, 2001) הציגה במחקרה ממצאים בנוגע לקשר בין תכונת הרגשנות לבין היבטים שונים בתהליכי קבלת החלטות של בני אדם.

• בהתמודדות עם מצבים מעניינים וחשובים, נמצא כי בני אדם בעלי תכונת רגשנות חיובית מבצעים עיבוד שיטתי, זהיר וקוגניטיבי ולפיכך, תהליך קבלת ההחלטות הופך להיות יותר יעיל, יסודי, גמיש וחדשני.
• ממצא נוסף מראה כי תכונת רגשנות חיובית מסייעת ליצירתיות, גמישות קוגניטיבית, תגובות חדשניות, פתיחות למידע חדש, והתמודדות עם בעיות מנטאליות. זאת מכיוון שתכונת הרגשנות החיובית מעודדת גישה של פתרון בעיות וחיפוש מגוון אחר תוצאה מספקת ומתאימה.
• עוד נמצא כי תכונת רגשנות חיובית לא מעודדת לקיחת סיכון, אך מסייעת בתהליך ההתמקחות ומשפרת את התוצאות של תהליכי משא ומתן המתקיימים פנים אל פנים בניסיון להגיע להסכם.

משא ומתן

מחקרים רבים התעניינו בקשר בין תכונת הרגשנות לבין אסטרטגיות התמודדות ותהליכי משא ומתן:

• (Forgas, J. P. ,1998) הראה כי תכונת רגשנות חיובית הביאה ליותר אופטימיות ביחס לתוצאות הצפויות, לתכנון ושימוש באסטרטגיות שיתוף פעולה, ולתוצאות טובות יותר מבחינת עריכת וכיבוד הסכמים, הן במיקוח בין-אישי (לא פורמאלי) והן במשא ומתן בין-קבוצתי (פורמאלי).
• לעומת זאת תכונת רגשנות שלילית הביאה לשימוש רב יותר באסטרטגיה תחרותית, ולתוצאות הרבה פחות טובות מבחינת עריכת וכיבוד הסכמים.
• עוד נמצא כי תכונת רגשנות חיובית מעלה את הסבירות לשימוש באסטרטגיית שיתוף פעולה (אך לא אסטרטגיות אחרות כגון מידה כנגד מידה) ומשפרת את תוצאות המשא ומתן, גם אם רק אחד מהצדדים המנהלים משא ומתן הוא בעל תכונה זו.
• (Albarracin D. & Kumkale, G.T. , 2003) הראה כי תכונת רגשנות חיובית היא בעלת השפעה חיובית על נכונות להסכמה עם טיעוני שכנוע, וכן על שינוי ההתנהגות כתוצאה מהם.
• תמיכה נוספת לממצאים הקודמים באה ממחקרו של (Van Kleef et. al, 2006) שמצא כי תכונת רגשנות חיובית קשורה לנכונות לוויתורים, פתרונות יצירתיים, שיתוף פעולה, פחות רמייה ותוצאות טובות יותר בתהליכי משא ומתן.
• לעומת זאת, תכונת רגשנות שלילית נמצאה קשורה לתחרותיות, הצעות נמוכות יותר, דחיית אולטימטומים, רווחים משותפים נמוכים יותר כתוצאה מתהליך המשא ומתן, ונכונות פחותה להמשך שיתוף פעולה.

ראו גם

• רגש
• אישיות
• התנהגות
• בריאות
• בריאות הנפש
• תרבות
• קבלת החלטות
• משא ומתן
• פסיכולוגיה ארגונית
• פסיכולוגיה

לקריאה נוספת

• Barsade & Gibson 2007, why does affect matter in organizations
• Cohen & pressman, 2006
• Fredrickson & Joiner, 2002
• Fredrickson, 1998,2001
• Suh E., Diener E., Oishi S. & Triandis H.C, 1998
• Alice M. Isen ,2001
• Van Kleef et. al, 2006
• Albarracin D. & Kumkale, G.T., 2003

קישורים חיצוניים

• מידע על שאלון PANAS :

http://stressandhealth.stanford.edu/measures/PANAS.html

• גישות שונות להסבר הבדלים בין אישיים בתכונות אישיות: http://www.personalityresearch.org/pen/watson.html