אושר
ערך זה עוסק ברגש אנושי. אם התכוונתם לסרט קולנוע אמריקאי, ראו אושר (סרט).
אושר הוא רגש, המבטא את מצבו הנפשי של האדם שמקורו בהנאה וסיפוק. האושר מתאפיין בהרגשה חזקה של שמחת חיים ולו סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע ותקווה וסימנים חיצוניים, כמו חיוך, צחוק או שמחה. מצב של אושר כולל הרגשה טובה, בריאות, ביטחון, תענוג, שביעות רצון, שלוות נפש ואהבה. ניתן גם לתאר אושר כמצב של היעדר סבל, דיכאון, שכול, חרדה וכאב.
תוכן עניינים |
[עריכה] אושר: גישות פילוסופיות
פילוסופים שונים טענו כי האושר הוא בעצם המטרה של בני אדם בעולם.
אריסטו שדגל בכך שאושר היא המטרה העליונה. ראה גם הוא את האושר במובן גבוהה יחסית לו זוכה האדם הבוגר והחכם ממרומי זקנתו. טענה נוספת המשתמעת מדברי אריסטו (וכן מסולון Solon) היא שאושר שווה רק אם בסוף החיים הסך הכול של החיים מאושר. טענה שרבים לא מסכימים איתה.
הפילוסוף היווני אפיקורוס התייחס במשנתו לשאלת האושר. לתפיסתו ידידות, חירות ושלווה הם הגורמים העיקריים המובילים לאושרו של האדם.
במאה השמונה עשרה, טען הפילוסוף האנגלי ג'רמי בנת'ם כי המטרה המוסרית העליונה היא להביא לכך שיהיה כמה שיותר אושר לכמה שיותר אנשים. בנת'ם טען שכל החקיקה והמדיניות צריכה להיעשות מתוך ההסתכלות הזו. מתוך ראית האושר של כל בני האדם כערך עליון, טען ממשיך דרכו של בנת'ם, ג'ון סטיוארט מיל, שאפליה כלפי נשים אינה מוסרית שכן האושר של נשים חשוב לא פחות משל הגברים.ג'ון סטיוארט מיל שנחשב לממשיך דרכו של בנת'הם בהגדרת האושר כמטרה בעליונה, טוען שיש רמות גבוהות ונמוכות של אושר. כיון שלדעתו (שיש חולקים עליה) אנשים מעדיפים להיות אדם לא מסופק מאשר חזיר מסופק, הרי שהנאות "גבוהות" הקשורות להיותו אדם חשובות יותר. [1]
גם היהדות שמה דגש על האושר בחיים. חיים בשמחה הם ערך עליון, כפי שכתוב בתנ"ך בחומש דברים "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה" וכפי שכתב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים "האדם לא נברא אלא להתענג על ה', ולהנות מזיו שכינתו". כלומר ההנאה וההתענגות אינם פסולים, כפי שטוענת הנצרות, אלא חלק בלתי נפרד מעבודת האלוהים ובלבד שהם נעשים בדרך הראויה. ככל שרמתו הרוחנית של האדם גבוהה יותר, הוא יהנה יותר מדברים רוחניים ופחות מהבלי העולם הזה. האדם העליון, מתענג, כפי שאומר הרמח"ל, על ה' ונהנה מזיו השכינה ולכך צריך כל אדם לשאוף.
[עריכה] המחקר הפסיכולוגי של אושר
ישנם רמות וסוגים שונים של אושר. חוקרים שונים דנו רבות בשאלות אלו. תיאורית ה"אושר האובייקטיבי" של דניאל כהנמן [2], מתייחסת לאושר כאל התחושה הסוביקטיבית בכל "רגע". רגע, לדברי כהנמן, הוא הטווח המינימלי בו אדם מודע להרגשתו. כאשר סך כל האושר, הוא סיכום רגעים אלה. (כהנמן מציין שני ממדים לתחושת האושר: בין טוב מאוד לרע מאוד ותחומי הביניים, עוצמת התחושה. כאשר הערך שניתן לכל רגע של תחושה מושפע משני הממדים.
הגישה של כהנמן שממשיכה את הגותו של בנת'הם ואחרים נקראת "הדוניזם", בה אנו מתייחסים אך ורק לתחושה הסוביקטיבית של טוב מול רע בכל רגע נתון. כהנמן עצמו אינו סבור היום שהדוניזם רגעי הוא האושר (הרצאה, ומאמר שלא פורסם).
אחרים מתייחסים לממדים אחרים של ההרגשה והמודעות, למשל "Eudaimonic Happiness".
שאלה מעניינת נוספת היא: האם הנטייה להיות מאושר נובעת מנטייה אישיותית כפי שנטען בפסיכולוגיה או שמקור האושר הוא בסביבתו של האדם. ישנם חוקרי אושר הטוענים שגורמי האושר הם בערך: 50% גנטיקה; 10% משתנים סביבתיים - מצב אישי (מצב הקשרים החברתיים, זוגיות, מצב בריאותי, רמת הכנסה); והשאר אינו ידוע מבחינה עובדתית, למרות שיש נסיונות לתאר זאת [3].
הצלחות אישיות שונות כמו גם הצלחות שבאות מבחוץ (כמו מציאת אהבה), מגוונות מאוד באורך האושר שנובע מהם, כמו גם בעומקו. הדוגמאות רבות הן. אבל מחקר מעניין ראוי לציון. כאשר נתנו לאנשים לבחור בין ממתק (=רע לבריאות והנאה מיידית) לבין הימנעות, הרי שתחושת ההנאה מאכילת הממתק הייתה חזקה יותר אבל קצרת מועד. ואילו התחושה הטובה הנלוית להתאפקות מהממתק, הייתה פחות חזקה, אבל נמשכה יותר זמן. מחקרים עדכניים מצאו כי יש מקומות מיוחדים הפעילים במוח כשאדם מרגיש רגש חיובי ומקומות אחרים הפעילים בזמן רגש שלילי. מקומות אלו פעילים אפילו אצל תינוקות בני שנה כשמראים להם פרצוף מחייך וכועס, בהתאמה. [4]
[עריכה] גורמי האושר
מחקרים רבים נערכו למצוא את הדברים שגורמים לאושר. בין הממצאים הבולטים: כסף מביא פחות אושר ממה שאנו חושבים. מעבר לרמת הכנסה מינימלית, עלייה בהכנסה הממוצעת כמעט אינה מעלה את רמת האושר. ההבדל בין רמות ההכנסה השונות הוא מזערי. הסיבה המרכזית היא שאנו מתרגלים במהירות לרמת ההכנסות החדשה, ואחר כך שואפים ליותר, במירוץ שאינו נפסק. מה שמשפיע על רמת האושר במידה מסוימת היא רמת ההכנסה היחסית ביחס לאחרים בסביבתו של האדם. אך מעבר לגורמים חיצוניים, הדברים שחשובים הרבה יותר להשגת אושר קשורים לעולמו הפנימי של האדם וליכולתו להשיג שלווה פנימית ולהיות מרוצה מחייו.
[עריכה] פסיכולוגיה חיובית
המיקוד המרכזי של הפסיכולוגיה היה לרפא מחלות נפש ולטפל בבעיות כאלה ואחרות. אולם בשנים האחרונות יש תנועה של פסיכולוגים אשר מתמקדים באיך לגרום לבני אדם להיות יותר מאושרים, ז"א לא איך לרפא דיכאון אלא איך לעורר שמחה או אושר.
[עריכה] משמעותה המילולית של המילה אושר
כמו מילים רבות בעברית, המילה "אושר" מקורה בתנ"ך.
בתנ"ך המילה אושר נובעת מהמילה אישור, ופירושה שהאדם חש שיש אישור לפעולותיו ומעשיו, והוא נטול ספקות. לדוגמה משמש הפסוק בחומש בראשית (פרשת ויצא) "באושרי כי אישרוני בנות" שפירושו שלאה הרגישה מאושרת משום שהיא קיבלה אישור מהבנות שהיא אכן אישה הגונה.
זהו המקור של המושג אושר. אמנם השימוש המקובל במילה אינו מתייחס לאושר כאל אישור, אך מתחת לפירוש הרגיל מסתתרת ההנחה הפסיכולוגית שמרכיביו של האושר הם הגורמים לאדם להרגיש שיש אישור לפעולותיו ואישיותו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- דניאל גילברט, להיתקל באושר, מטר, 2007 (על הספר)
- מאתייה ריקאר, בזכות האושר, חרגול, 2006 (על הספר)
- יורם קירש, מסע אל האושר, עם עובד, 2011 (על הספר)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- Positive Psychology Center
- "אושר אמיתי", אתר של מרטין זליגמן, יו"ר האגודה לפסיכולוגיה חיובית. באתר מבחנים על אספקטים שונים של האושר האישי, מבחנים קשורים נוספים, מחקרים, ועוד (באנגלית)
- אורן קפלן, פסיכולוגיה חיובית ומהות האושר האנושי
- "פורטל האושר הישראלי", מחקרים בנושא האושר
- ליאורה בר-טור, "אושר הוא עסק רציני" - תפיסת האושר בראי הפסיכולוגיה החיובית. 2011, אתר פסיכולוגיה עברית
- דן גילברט, "האם אנחנו מאושרים?", הרצאה מצולמת, באתר TED (באנגלית)
- סיני גז, אושר מקוון, באתר nrg מעריב, 14 באוקטובר 2010
- עמליה רוזנבלום, איך כסף יכול לקנות אושר, באתר הארץ, 26 בינואר 2012
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "על התועלתיות", ג'ון סטיוארט מיל, פרק שני
- ^ Objective Happiness in Well-being the foundations of hedonic psychology. Kahneman at all editors. 1999
- ^ Pursuing Happiness: The Architecture of Sustainable Change
- ^ The functional neuroanatomy of emotion and affective style
| רגשות | ||
|---|---|---|
|
