משתמש:Dori642/טיוטה

בזרג עלוי (בפרסית: بزرگ علوی) (2 בפברואר 1904 – 18 בפברואר 1997) היה סופר איראני משפיע, אינטלקטואל ופעיל פוליטי. היה חבר ומייסד של תנועת התודה הקומוניסטית האיראנית בשנות הארבעים. לאחר ההפיכה נגד ראש הממשלה מוחמד מצדק בשנת 1953 גלה מאיראן וחי עד סוף ימיו באירופה (בעיקר בגרמניה). בעת שהותו בפריז היה מהמייסדים של קבוצה ספרותית של כותבים איראנים גולים. בשנת 1952 יצא לאור ספרו המוכר ביותר "עיניה" אשר נחשב בעיני רבים ליצירת מופת. לאחר שבתחילה הרומן פורסם באיראן הוא נאסר לפרסום עד לנפילת משטר השאה. "עיניה" יחד עם יצירות נוספות מוזכרים בחומרי הלימוד בתיכונים האיראניים. עלוי נחשב לאחד מחלוצי הספרות האיראנית המודרנית.

ביוגרפיה

בזרג עלוי נולד בטהראן, איראן. הוא היה השלישי מתוך שישה ילדים. משפחתו הייתה משפחת סוחרים, אביו וסבו היו פעילים בזירה הפוליטית עם נטיות שמאל ותמכו בתנועה החוקתית. סבו ייצג את גילדת הסוחרים בפרלמנט הראשון של איראן. אביו של עלוי היה פעיל פוליטי שלקח חלק בתנועה לאומית איראנית פרו אירופאית שהתפתחה בגרמניה. בבית הספר היסודי עלוי למד בטהראן. בשנת 1922 נשלח לברלין יחד עם אחיו הגדול , שם התחנך חינוך תיכוני ואוניברסיטאי . בעת הזו הוא נחשף לכתביו של פרויד שישפיעו על רבות מיצירותיו הספרותיות. עם שובו לאיראן ב-1927, לימד תחילה גרמנית בשיראז ואחר כך בטהראן. בערך בזמן הזה נעשה פעיל בחוגים מרקסיסטיים ולקח חלק בהוצאה לאור של מגזין מרקסיסטי בשם דניא ("העולם"). אחיו הבכור של עלוי לקח גם הוא חלק בהוצאה של כתב עת מרקסיסטי אחר, הוא נרדף על ידי השלטון האיראני כששהה בגרמניה ונמלט לרוסיה. שם סבל מרדיפה של השלטון הלניניסטי וסיים את חיו במחנה עבודה באוזבקיסטן. עלוי היה אחד מ-53 האנשים המפורסמים שנכלאו באיראן בשנת 1937 תחת משטרו של רזא שאה בגין פעילות קומוניסטית. עלוי עצמו טען שהוא לא היה מעורב פוליטית באותה תקופה ופשוט היה חבר בקבוצת ספרות, שבין היתר קראה כתבים קומוניסטיים. הוא נשפט לשבע שנות מאסר, אך שוחרר לאחר ארבע שנים בשנת 1941 לאחר חנינה כללית בעקבות השתלטות בעלות הברית על איראן במהלך מלחמת העולם השנייה. עם שחרורו הוא פרסם יצירה שעוסקת בחוויותיו בכלא. הוא המשיך בפעילותו הפוליטית ובספטמבר 1941 הפך לחבר מייסד של מפלגת התודה הקומוניסטית של איראן ושימש כעורך כתב העת שלה. לאחר מלחמת העולם השנייה, התקרב עלוי לקומוניזם הסובייטי ובמסגרת משלחת סקר איראנית ביקר ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית.

עלוי מילא תפקיד מרכזי בארגון קונגרס הסופרים האיראני הראשון (1946). הקונגרס, בעל אוריינטציה פוליטית שמאלנית, תרם באופן משמעותי לפיתוח הספרות המגויסת, שמשכה קבוצה גדולה של סופרים. בשנים מאוחרות יותר הוא מיקד את תשומת לבם של סופרים איראנים בזכויותיהם הקולקטיביות ובאינטרסים המשותפים, תהליך שהגיע לשיאו בהקמת אגודת הסופרים של איראן (1968). האגודה ראויה לציון בהובלתה בהתמודדות עם בעיות הצנזורה בשנים שלאחר מכן. עלוי שהה בגרמניה בעת שההפיכה ב-1953 הפילה את ממשלתו של ראש הממשלה מצדק והביאה למעצרים ולמאסרים מסיביים. עלוי נשאר בגלות במזרח ברלין, לימד באוניברסיטת הומבולדט, עד לנפילת שושלת פהלווי במהפכה ב-1979. בשנות הקריירה המאוחרות שלו יצר עלוי מספר יצירות בגרמנית בניהן: "איראן בעימות" ו"ארץ הוורדים והזמירים", הוא כתב מאמרים בנושא ההיסטוריה וההתפתחות של השירה הפרסית וכן מילון פרסי-גרמני.

באביב 1979 חזר לזמן קצר לאיראן לאחר 25 שנות גלות והתקבל בחום על ידי אגודת הסופרים האיראנית. הוא חזר לאיראן שנה לאחר מכן ב-1980 לביקור קצר נוסף ונחרד מהמפנה המדכא של המהפכה. הוא המשיך לחיות ולעבוד בברלין, וביקר באיראן בפעם האחרונה ב-1993. עלוי נפטר בברלין ב-1997.

ביקורת על יצירותיו

על רבות מיצירותיו ובפרט על יצירתו המוכרת מכולן "עיניה", מבקרים ספרותיים ודמויות פוליטיות כאחד העבירו ביקורת. הם הביעו ביקורת על כך שניתן לראות ביצירותיו רשומות בעלות תוכן פוליטי יותר מאשר יצירות ספרותיות. על יצירותיו המאוחרות הובעה ביקורת שונה, לאחר המהפכה האסלאמית נטען שהוא התאים את כתיבתו לשלטון והפך אותה מרומנטיקה מהפכנית לרומנטיקה אסלאמית. גם כתביו האקדמיים המאוחרים לא תרמו למעמדו הספרותי.

חיו הפרטיים

עלוי התחתן עם אשתו הראשונה, גיטה, בשנת 1936. הנישואים הסתיימו בגירושים בשנת 1939, בעוד עלוי עדיין היה בכלא. מאוחר יותר הוא התחתן עם בת דודתו פאהמה עלוי ונולד לו בן, מני. ב-1956 נישא לגרטרוד קלפוטקה בגרמניה.

יצירותיו

יצירות עיקריות:

·        Chamedan (המזוודה) (1934)

·        Varaq Pareh'ha-ye Zendan (מחברות בית הכלא) (1941)

·        Panjah-o Seh Nafar (חמישים ושלושה איש) (1942)

·        Nameh' ha va Dastan'ha-ye digar (מכתבים וסיפורים אחרים) (1952)

·        Cheshmhayash (עיניה) (1952)

יצירות נוספות:

·        Div... Div (שד... שד) (1931)

·        האוזבקים (1948)

·        Kämpfendes Iran  (איראן בעימות) (1955, ברלין)

·        Geschichte und Entwicklung der modernen persischen Literatur  (היסטוריה והתפתחות של הספרות הפרסית המודרנית) (1964, ברלין)

לקריאה נוספת:

"האיש מגילאן" בתרגום לעברית, מתוך "אלכסון" כתב עת דיגיטלי https://alaxon.co.il/reading/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%9F/

קישורים חיצוניים:

בזרג עלוי, מתוך אנציקלופדיה איראניקה https://www.iranicaonline.org/articles/alavi-bozorg-novelist

בזרג עלוי, מתוך אנציקלופדיה בריטניקה https://www.britannica.com/biography/Bozorg-Alavi

ביבליוגרפיה:

“Bozorg Alavi.” In Encyclopedia Britannica Online, February 20, 2024. https://www.britannica.com/biography/Bozorg-Alavi.

Ghods, M. Reza. “The Iranian Communist Movement under Reza Shah.” Middle Eastern Studies 26, No. 4, 1990, 506–13.

Ḥasan Mirʿābedini,. “ALAVI, BOZORG.” In Encyclopædia Iranica Online, August 6, 2014. http://www.iranicaonline.org/articles/alavi-bozorg-novelist.

Jazayery, Mohammad Ali. “Modern Persian Prose Literature.” Journal of the American Oriental Society 90, no. 2 (April 1970): 257. https://doi.org/10.2307/598141.

Mather, Yassamine. “Iran’s Tudeh Party: A History of Compromises and Betrayals.” Critique 39, no. 4 (December 2011): 611–27. https://doi.org/10.1080/03017605.2011.621250.

---

[1] Ḥasan Mirʿābedini, “ALAVI, BOZORG.”

[2] Ḥasan Mirʿābedini,.

[3] Jazayery, “Modern Persian Prose Literature.”

[4] Ghods, M. Reza., “The Iranian Communist Movement under Reza Shah.”

[5] {Citation}

[6] Jazayery, “Modern Persian Prose Literature.”

[7] Mather, “Iran’s Tudeh Party.”

[8] “Bozorg Alavi.”

[9] Ḥasan Mirʿābedini, “ALAVI, BOZORG.”

[10] Jazayery, “Modern Persian Prose Literature.”

[11] Ḥasan Mirʿābedini, “ALAVI, BOZORG.”

[12] Ḥasan Mirʿābedini,.

[13] Ḥasan Mirʿābedini,.