משתמש:Dvir.Melloul/הנקה לנשאות איידס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקדמה

אמהות חולות איידס או נשאיות נגיף ה-HIV עלולות להעביר את הנגיף לילדיהן במהלך ההיריון, בזמן הלידה או בשלב ההנקה.[1] נגיף ה-HIV מצוי בחלב האם של אמהות נשאיות, ולכן עלול לעבור לתינוק בזמן ההנקה. הסיכון לתחלואה משתנה בהתאם לרמת הימצאות הנגיף בחלב האם. כאשר האם אינה מטופלת, סיכויי ההדבקה דרך חלב אם (בקרב תינוקות שלא נדבקו בהריון ובלידה) מוערך בכ-14%.[2]


רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורי התחלואה בתסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS) בעולם נמצאים במגמת עלייה מתמדת מאז שדווח על המחלה לראשונה בשנת 1981. הפנדמיה לא פסחה על ילודים, העלולים להידבק בנגיף בעת ההריון, הלידה וההנקה. ילודים אלו מצטרפים במקרה זה לתא משפחתי הכולל קרובים נוספים הלוקים במחלה, לרבות האם, שממנה עבר הנגיף לילוד. קשיי הגידול מכבידים על משפחת הילוד, ומציבים אתגר בפני הצוות הרפואי, המבקש לעורר מודעות לגבי זיהוי מוקדם של הנגיף במהלך ההיריון והלידה, ומניעת הנקה אחריה.

בשנת 2003 הוערך מספר הילדים מתחת לגיל 15 שנה בעולם החיים עם נגיף ה-HIV בכ-2,100,000. במהלך שנה זו נוספו כ-630,000 ילודים נשאים חדשים ונפטרו 490,000 ילדים[3]. בישראל חיים כיום כ-90 ילדים מתחת לגיל 12 שנה עם נגיף ה-HIV (תרשים 1**), וכולם רכשו את הזיהום מאימותיהם. במהלך השנים 2001-2003 נולדו בישראל 87 ילודים לאימהות נשאיות HIV או חולות בתיסמונת הכשל החיסוני הנרכש, קרי AIDS, ומתוכם 5 (6%) המשיכו לשאת את הנגיף למשך שארית חייהם [2*].

במעקב אחר 146 אימהות נשאיות HIV, אשר ברובן קיבלו טיפול אנטי-רטרו-נגיפי בבתי החולים רמב"ם, קפלן והדסה בשנים 1996-2002, נמצא כי 6 מהילודים (4.1%) ממשיכים לשאת את הנגיף [3 ועוד*]. מרבית הילודים בישראל נשאי הנגיף (כ-75%) נולדו לאמהות ממדינות אנדמיות, בעיקר אפריקה דרומית לסהרה [4*]. ילודים אלה נולדו למציאות קשה, הכוללת תחלואה משפחתית נרחבת. במקרים רבים, בנוסף לאם, חולים גם בני משפחה נוספים. משפחת היילוד ערה היטב לקשיים, לייסורי המחלה, לתיוג החברתי ולהשפעות הלוואי הכרוכות בטיפול בתרופות. התמודדות עם מחלת האיידס מצטרפת, אפוא, למיכלול הקשיים החברתיים והכלכליים הניצבים בפני משפחות אלה, הנאבקות עם חבלי עלייה או הגירה, ומשתייכות ברובן לשכבה חברתית כלכלית נמוכה [5*].

מידי שנה נולדים בישראל כתשעים ילדים לאמהות נשאיות HIV, מתוכם כעשרה אחוז נדבקים בנגיף במהלך הלידה. יש לציין כי בישראל בדומה למדינות המערב, הסיכון להדבקה במהלך ההריון נמוך משמעותית לאחר שימוש בתרופות אנטי-ויראליות ובתהליך לידה כירורגי המונע הדבקה אפשרית בתעלת הלידה.

בישראל אמהות נשאות איידס מונחות להימנע מהנקה, זאת בשל סיכון ההדבקה היחסי שמלווה בפעולה. מידת הסיכון תלויה בכמות הנגיפית הנמצאת בחלב המושפעת מטיפול/אי טיפול של האם. חוזר משרד הבריאות קובע כי כל אם נשאית זכאית לתחליפי מזון לאורך שנה ללא כל עלות. במקביל ניתנות תרופות נוספות לתינוק להקטנת סיכויי ההדבקה.


על-פי הנחיות שפרסם ארגון הבריאות העולמי, מומלץ לנשים הנושאות את נגיף ה-HIV (במיוחד נשים הנמצאות במדינות דלות משאבים) להניק את ילדיהן בהנקה ישירה ולא משולבת. כלומר, ללא פורמולות המהוות תחליף להנקה הכוללות תוספי תזונה ונוזלים. [4] מחקרים רבים גילו את היתרונות הגלומים בהנקה ישירה הן לאם והן ליילוד, כך למשל הנקה ישירה לתקופה של 6 חודשים לפחות מקטינה באופן משמעותי את ההיתכנות להעברת הנגיף ליילוד ומעניקה לו סיכוי גדול יותר להישרדות בשנה הראשונה לחייו. מבחינת האם, ההנקה הישירה מסייעת לאם להתאושש מהר יותר מההשפעות השליליות של הלידה [5]. למרות האינדיקטורים החיוביים הללו, מחקרים אחרים קבעו כי לתינוקות שהוזנו בבקבוקים על-ידי אימהות נגועות ב-HIV יש בערך שיעור של כ-19% להידבקות, לעומת סיכויי הידבקות של 49% עבור תינוקות שהונקו ישירות על-ידי האם הנשאית. לאור שונות זו בממצאים ישנו קושי לקבוע הנחיות הנקה לנשים נשאיות בנגיף בעולם השלישי, ובמדינות המתפתחות: מקומות שבהם צורות אלטרנטיביות של הנקה לא תמיד מקובלות או בטוחות לאם וליילוד ו/או לא נמצאות בהישג יד. לכן לאחר מחקר רב בנושא, היתרונות ו/או ההשלכות של הנקה עם HIV עדיין נמצאים תחת דיון.


סיכויי הדבקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגיף ה-HIV מצוי בחלב של אמהות נשאיות, ועלול לעבור לתינוק בהנקה. כאשר האם אינה מטופלת, סיכויי ההדבקה דרך חלב אם (בקרב תינוקות שלא נדבקו בהריון ובלידה) מוערך בכ-14%. במחקרים שבדקו את סיכויי ההדבקה של תינוקות לאמהות נשאיות שאינן מקבלות טיפול אנטירטרווירלי, נמצא כי סיכויי ההדבקה הם גבוהים יותר בחודשים הראשונים לחיים, וכ-80% מההדבקות דרך חלב אם מתרחשות בחודשיים הראשונים לחיי התינוק. בסך הכל, כ-10-15% מהתינוקות שנדבקים בנגיף מאמם, נדבקים דרך הנקה. בין גורמי הסיכון להדבקה דרך הנקה ניתן למנות הדבקה חדשה של האם (המקושרת עם סיכויי הדבקה של 33%), עומס נגיפי גבוה בדמה של האם, רמות נמוכות של תאי T מסוג CD4+, מסטיטיס ומשקל נמוך מ-2500 גרם בלידה.[6][7]

מחקרים רבים גילו את היתרונות הגלומים בהנקה ישירה הן לאם והן ליילוד, כך למשל הנקה ישירה לתקופה של 6 חודשים לפחות מקטינה באופן משמעותי את ההיתכנות להעברת הנגיף ליילוד ומעניקה לו סיכוי גדול יותר להישרדות בשנה הראשונה לחייו. מבחינת האם, ההנקה הישירה מסייעת לאם להתאושש מהר יותר מההשפעות השליליות של הלידה[8]. למרות האינדיקטורים החיוביים הללו, מחקרים אחרים קבעו כי לתינוקות שהוזנו בבקבוקים על-ידי אימהות נגועות ב-HIV יש בערך שיעור של כ-19% להידבקות, לעומת סיכויי הידבקות של 49% עבור תינוקות שהונקו ישירות על-ידי האם הנשאית. לאור שונות זו בממצאים ישנו קושי לקבוע הנחיות הנקה לנשים נשאיות בנגיף בעולם השלישי, ובמדינות המתפתחות: מקומות שבהם צורות אלטרנטיביות של הנקה לא תמיד מקובלות או בטוחות לאם וליילוד ו/או לא נמצאות בהישג יד. לכן לאחר מחקר רב בנושא, היתרונות ו/או ההשלכות של הנקה עם HIV עדיין נמצאים תחת דיון.

דרכי התמודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת למנוע הדבקה דרך חלב אם, ניתן להשתמש בתרכובות מזון תינוקות (תמ"ל). גישה זו בעייתית, מפני שחלק גדול מהאמהות הנשאיות בעולם משתייכות לקבוצות סוציואקונומיות נמוכות, ולא בהכרח יכולות להרשות לעצמן לספק לתינוק הזנה באמצעות תמ"ל. לכן, במקרה שלא מתאפשר להעניק לתינוק הזנה מלאה באמצעות התמ"ל, ממליץ ארגון הבריאות העולמי לבחור בהנקה למרות הסיכון שבהדבקה, על מנת שלא לסכן את התינוק בחסרים תזונתיים, שעלולים לגרום לנזק בלתי הפיך. יש נשים שבוחרות להשתמש בתרומת חלב אם במקום בתמ"ל, על מנת להעניק לתינוק את יתרונותיו של חלב האם.[6][9]

טיפול אָנְטִירֵטְרוֹוִירָלִי (באנגלית: antiretroviral therapy, ART) הוא שם כולל לטיפולים כנגד נגיף ה-HIV, המשתייך למשפחת הרטרו-וירוסים. נשים בהריון או שמעוניינות להיכנס להריון, המאובחנות כנשאיות ל-HIV, יקבלו טיפול אנטירטרווירלי בין אם יש עדות למחלה בשל נוכחות הנגיף בגופן ובין אם לא קיימת עדות למחלה שכזו. זאת משום שהתחלת טיפול מוקדם משפרת את הסיכויים למניעת הדבקה של העובר, ללא קשר לעומס הנגיפי בדמה של האם.[10][11]

טיפול אנטירטרווירלי מפחית באופן משמעותי את הסיכון להדבקה באמהות מניקות, כמו גם טיפול מונע שלפני חשיפה עבור העובר. כך למשל, מחקר אקראי מבוקר שהשווה את הסיכון להדבקה בקרב אמהות מניקות המקבלות טיפול אנטירטרווירלי ובקרב אמהות שאינן מקבלות טיפול, הצביע על הבדל של 40% בשיעור הדבקת התינוקות. שיעור ההדבקה דרך חלב אם בקרב אמהות המטופלות היטב מוערך בכ-1.3%.[6] בשל היתרונות הבריאותיים של חלב אם, ממליץ כיום ארגון הבריאות העולמי לאמהות נשאיות HIV המקבלות טיפול, להניק את תינוקן.[12]

ארגון הבריאות העולמי מדווח בנוסף על קושי תרבותי בפנייה לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון בשל החשש שסטטוס מחלתם יתגלה בסביבה המשפחתית ויביא לבידוד. מגמה זו מובהקת בקניה וזמביה בהן רק 15% מהנשים ההרות שאובחנו כנשאיות מוכנות לעבור טיפול תרופתי ואף פחות מכך מגיעות באופן תדיר למרפאה לאחר שהתינוק נולד.[13] מכשול נוסף כרוך במאפייני התרבות במדינות הללו, בהם מצופה מאם להניק את תינוקה כביטוי למחויבותה אליו, אף שיש בכך סיכון.

זכויות של אמהות נשאיות או חולות באיידס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, משרד הבריאות ממליץ להימנע לחלוטין מהנקה של התינוק, ולהעדיף הזנה בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). כדי להקל על האמהות, נקבע כי הן יקבלו את תרכובות המזון לתינוקות במשך שנה שלמה, כחלק מסל הבריאות. יתר על כן, אספקת התמ"ל תשולב עם הדרכה ותמיכה שהאם תקבל במהלך ההיריון לקראת הלידה, ובמשך שנת החיים הראשונה של התינוק. כלומר, כל ילוד לאם אשר אובחנה כנשאית או כחולת איידס זכאי לקבל את מלוא כמות התמ"ל הנדרשת לצרכיו עד גיל שנה. דין התמ"ל כדין כל תרופה או טכנולוגיה בסל הבריאות שקופת החולים המבטחת חייבת לספק למבוטחיה. לכל אם נשאית או חולת איידס יתאפשר לקבל את התמ"ל עבור תינוקה בזמינות ובניגשות מרביים, וללא כל תשלום.

ישנם נהלים לגבי אופן אספקת התמ"ל, שבאחריות לשכת הבריאות לבצע מעקב שוטף על ביצועם. הנהלים מפורטים בחוזר ראש שירותי בריאות הציבור[14] מס' 5/2006 מיום 09.07.2006:

  • אספקת התמ"ל תבוצע תוך הקפדה מיוחדת על הסודיות הרפואית וצנעת הפרט, לאור ההיבטים החברתיים הנלווים למחלה זו.
  • על מנהלי קופות החולים לקבוע את ההסדרים לחלוקת התמ"ל לזכאיות באופן שיסייע למנוע את ההנקה, ותוך הקפדה מיוחדת על צנעת הפרט ושמירת הסודיות הרפואית. בנוסף, על קופות החולים ליידע את מרכזי האיידס, את לשכות הבריאות ואת בתי החולים שבאזורם מה הם ההסדרים שנקבעו על ידם לאספקת התמ"ל לזכאיות. אספקת התמ"ל תתבצע על פי מנגנון שסוכם עם כל אחת מקופות החולים.
  • תינוקות של מהגרי עבודה זכאים לקבלת תמ"ל על פי התנאים לעיל, לאחר רישום בקופת חולים, כנדרש.
  • מנהלי מרכזי האיידס ורופאי המחוז או הנפה וכן לשכות הבריאות חייבים לאתר בהקדם את הנשאיות או חולות האיידס שהן בהיריון, ונמצאות בטיפול במרכזי האיידס או בתחנות טיפת חלב (כולל בנות זוג של נשאים ידועים).
  • עם היוודע דבר ההיריון או מועד הלידה, על הצוות המטפל (במחלקת האשפוז, במרכז האיידס, או בתחנת טיפת חלב), ליידע את המטופלת על הדרכים לצמצום ההדבקה, לרבות מניעת הנקה, ועל האפשרות לקבלת אספקה שוטפת של תמ"ל במשך שנה, ללא כל תשלום.
  • יש לתעד ברשומה הרפואית את ביצוע ההדרכה ואת הפעולות הנלוות שננקטו על מנת לקדם את היענות המטופלת (ההרה/היולדת) למניעת ההנקה.
  • באחריות הצוות המטפל, כחלק ממעקב ההיריון, להפנות את המטופלת ההרה לעובד/ת הסוציאלי/ת של מרכז האיידס לצורך תיאום מוקדם של אופן אספקת התמ"ל. התיאום יבוצע בשיתוף המתאמ/ת מטעם לשכת הבריאות והגורם שייקבע לכך בקופת החולים המבטחת.
  • על הצוות המטפל במרכז האיידס לדאוג, עוד טרם הלידה, כי היולדת תצויד במנה ראשונית של תמ"ל אשר תעמוד לרשותה עם חזרתה מבית החולים.
  • לאחר הלידה חובת בית החולים, שבו מתבצעת הלידה, ליידע את מרכז האיידס ו/או את לשכת הבריאות באזור הקרוב למגורי היולדת, בדבר הלידה והטיפול ביילוד וביולדת.
  • אין לשחרר את היולדת ללא מתן הדרכה, ויש לעודד את מתן התמ"ל כבר בשעות הראשונות לאחר הלידה.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

איידס תבנית:הנקה תבנית:מחלת חיסון עצמי הריון ו-HIV תבנית:טיפת חלב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר Breastfeeding and Transmission of HIV-1: Epidemiology and Global Magnitude // Athena P. KourtisMarc Bulterys


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://www.cdc.gov/breastfeeding/breastfeeding-special-circumstances/maternal-or-infant-illnesses/hiv.html - האתר ה CDC, מרכז אפידמיולוגי ראשי לאמריקה.[15]

http://www.who.int/bulletin/volumes/88/1/10-030110/en/ - ארגון הבריאות של האו"מ לגבי יבשת אפריקה

https://en.wikipedia.org/wiki/Breastfeeding_and_HIV - עמוד הויקיפדיה באנגלית

http://www.aidsisrael.org.il/article/hiv-women - מידע מתוך אתר הועד למחלמה באיידס, כמו כן ננסה ליצור קשר עם גורם בעמותה למידע יותר רלוונטי עבור האוכלוסייה בישראל.

https://www.avert.org/hiv-transmission-prevention/pregnancy-childbirth-breastfeeding - avert ועד אמריקאי למחלמה באיידס

http://web.a.ebscohost.com.rproxy.tau.ac.il/ehost/pdfviewer/pdfviewer?vid=3&sid=30d32c4c-63e3-4917-81fb-864c722a3c16%40sdc-v-sessmgr03 מחקר של ארגון הבריאות העולמי בעניין (מתוך דעת"א, פרסום פומבי)

https://link.springer.com/book/10.1007%2F978-1-4614-2251-8

  1. ^ הדבקה מאם לתינוק, באתר ארגון הבריאות העולמי (WHO) (באנגלית)
  2. ^ Ashley T Peterson, MD, Linda C Kleeman, MD, HIV in Pregnancy: Overview, Epidemiology, Prophylaxis and Pregnancy Outcome, 2017-09-07
  3. ^ Home, UNICEF DATA (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Moland K, De Paoli M, Sellen D, Van Esterik P, Leshbari S, Blystad A (2010), Breastfeeding and HIV: Experiences from a Decade of Prevention of Postnatal HIV Transmission in Sub-Saharan Africa (באנגלית)
  5. ^ Stein Z, Kuhn L (2009) J Public Health Policy. 30 (3): 300–10., Breast feeding: A time to craft new policies (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 Human Immunodeficiency Virus type 1 (HIV-1) and Breastfeeding | SpringerLink, Springer, New York, NY. (באנגלית בריטית)
  7. ^ Hoosen M Coovadia, Nigel C Rollins, Ruth M Bland, Kirsty Little, Mother-to-child transmission of HIV-1 infection during exclusive breastfeeding in the first 6 months of life: an intervention cohort study, The Lancet 369, עמ' 1107–1116 doi: 10.1016/s0140-6736(07)60283-9
  8. ^ Stein Z, Kuhn L (2009) J Public Health Policy. 30 (3): 300–10., Breast feeding: A time to craft new policies (באנגלית)
  9. ^ Pat Hoddinott, David Tappin, Charlotte Wright, Breast feeding, BMJ : British Medical Journal 336, 2008-04-19, עמ' 881–887 doi: 10.1136/bmj.39521.566296.BE
  10. ^ Risa M Hoffman, Vivian Black, Karl Technau, Karin Joan van der Merwe, Effects of Highly Active Antiretroviral Therapy Duration and Regimen on Risk for Mother-to-Child Transmission of HIV in Johannesburg, South Africa, JAIDS Journal of Acquired Immune Deficiency Syndromes doi: 10.1097/qai.0b013e3181cf9979
  11. ^ Claire L. Townsend, Laura Byrne, Mario Cortina-Borja, Claire Thorne, Earlier initiation of ART and further decline in mother-to-child HIV transmission rates, 2000–2011, AIDS 28, עמ' 1049–1057 doi: 10.1097/qad.0000000000000212
  12. ^ Public health round-up, Bulletin of the World Health Organization 94, עמ' 485–486 doi: 10.2471/blt.16.010716
  13. ^ Carolyn Baek, Naomi Rutenberg, Implementing Programs for the Prevention of Mother-to-Child HIV Transmission in Resource-Constrained Settings: Horizons Studies, 1999–2007, Public Health Reports 125, 2010, עמ' 293–304
  14. ^ נוהל משרד הבריאות בנושא אספקת תרכובת מזון לתינוקות לילודים לאמהות נשאיות/חולות איידס
  15. ^ Human Immunodeficiency Virus (HIV) | Breastfeeding | CDC, www.cdc.gov, ‏2018-03-21 (באנגלית אמריקאית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Dvir.Melloul/הנקה_לנשאות_איידס&oldid=24750918"