סל הבריאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סל הבריאות ובשמו הרשמי סל שירותי הבריאות‏ (זוכה גם לכינוי הנפוץ אך השגוי, סל התרופות) הוא רשימת השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים לתושבי ישראל על ידי קופות החולים, במימון המדינה, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הרשימה המפורטת של תכולת סל שירותי הבריאות מופיעה בתוספות לחוק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודם לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי נבדלו קופות החולים זו מזו בשירותי הבריאות שסיפקו, כל אחת על פי ההסדר שלה עם עמיתיה.

כנקודת מוצא, עם כניסתו של החוק לתוקף, נקבע שסל הבריאות הבסיסי יכלול את:

  1. שירותי הבריאות שנתנה קופת חולים הכללית לחבריה,
  2. שירותי הבריאות שנתנה המדינה לתושב,
  3. אשפוז יולדות ויילודים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.
  4. שירותי רפואה בעבודה
  5. התרופות שנתנה קופת חולים הכללית לחבריה.

קופת החולים הכללית נבחרה לעניין זה מתוקף היותה הקופה הגדולה ביותר.

כמובן, קיימים שירותי בריאות רבים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות, בהם טיפולים ותרופות חדשות שלא התקיימו בעת חקיקת החוק. הרחבות לסל הבריאות מוצעות על ידי קופות החולים, במסגרת הביטוח המשלים שהן מציעות לחבריהן עבור תשלום נוסף, ועל ידי חברות הביטוח, באמצעות פוליסות ביטוח בריאות שהן מוכרות.

במסגרת תקציב המדינה, נוהגת המדינה להגדיל את סכום הכסף המוקצב לסל שירותי הבריאות ולמנות ועדה ציבורית שקובעת אלו טיפולים ותרופות נוספות יוכנסו לסל הבריאות. בספטמבר 2009 הוציא בג"ץ צו על תנאי, לבקשת ההסתדרות הרפואית בישראל, המורה למדינה לנמק מדוע לא נקבע הסדר חקיקתי לנהלי עבודת ועדת הסל. בעקבות זאת, גובש "נוהל עדכון סל שירותי הבריאות" הקובע את נהלי העבודה של הוועדה ואת השיקולים שעל הוועדה לשקול בבואה לקבוע אלו שירותי בריאות יוספו לסל‏[1].נוהל זה מבוסס על תחום מולטידסיפילינרי בשם "הערכת טכנולוגיות רפואיות חדשות" (הט"ר).

המורכבות בקביעת סל הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי האינטרסים בקביעת הטיפולים והתרופות הנכללים בסל הבריאות הם אלו:

  • אוכלוסיית המדינה (המיוצגת על ידי הכנסת ומשרד האוצר)
  • אוכלוסיית החולים ככלל
  • אוכלוסיית או קבוצת חולים במחלה מסוימת
  • אוכלוסיית האנשים הבריאים
  • הרופאים ככלל
  • קבוצות רופאים (למשל מומחים במקצוע מסוים)
  • חברות התרופות ככלל
  • חברת תרופות ספציפית
  • חברות המשווקות מוצרים שאינם תרופות (כגון אמצעי הדמיה, כלים לביצוע בדיקות או ניתוחים, וכדומה)

ניגודי האינטרסים בקביעת סל הבריאות הם עזים, המדובר בחיי אדם ובכסף רב מאוד (למעשה חלק גדול מתקציב הבריאות של המדינה).

מספר דוגמאות לניגודי אינטרסים:

  • רופאים ואוכלוסיית החולים מול האוכלוסייה הכללית-- לרופאים ולחולים אינטרס משותף שכל טיפול אפשרי יכלל בסל. אולם לאוכלוסיית הבריאים ייתכן כי עדיף להשקיע את אותו תקציב בפעולות מניעה, תרופות וטיפולים שאינם לצורך טיפול במחלה אלא משפרי איכות חיים בלבד (לדוגמה, ניתוחים פלסטיים).
  • חולים במחלה אחת מול חולים במחלה אחרת-- בגלל שתקציב הבריאות וסל הבריאות הינם מוגבלים, על קובעי הסל להחליט באיזה מחלות לטפל יותר ובאילו פחות. (מצב אידילי בו כל חולה מקבל טיפול מיטבי אינו אפשרי למעשה באף מקום, כאשר רמת הרפואה גבוהה כמו בעשורים האחרונים).
  • חולים מול חברות התרופות והרופאים-- לחברות התרופות אינטרס לשווק את התרופה אותה הן מיצרות. למטרה זו מושקע כסף רב באוכלוסיית הרופאים לצורך קניית מתנות, חינוך בעזרת הרצאות, מימון כנסים רפואיים ועוד. לרופאים אינטרס בהמשך הקשר בינם לחברות התרופות בשל ההטבות הנ"ל וכן בשל עזרה של החברות במימון מחקרים אותם מעוניינים רופאים לבצע. לחברות אינטרס בקשר זה בשל השפעתן על הרופאים לרשום תרופות מסוימות לחולים ובכך להפעיל לחץ על המערכת להכניס תרופות וטיפולים לסל, וכן בצורה ישירה על חברי ועדת סל הבריאות. אינטרס זה מנוגד לעתים לטובת האוכלוסייה הכללית או אוכלוסיית החולים - כיוון ששיקולים זרים משפיעים במקרים רבים על הרופאים העוסקים בטיפול ובקביעת התרופות והטיפולים שיכללו בסל. שיקול כזה יכול למשל לגרום לתרופה המועילה במעט או בכלל לא מועילה, להכלל בסל הבריאות בעוד תרופה אחרת המועילה יותר או ליותר אנשים תשאר מחוץ לסל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]