תת-תזונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תת-תזונה
Orange ribbon.svg
הסרט הכתום מסמל את המודעות לתת-תזונה
שם בלועזית Malnutrition
ICD-9
(אנגלית)
263.0
eMedicine
(אנגלית)
ped/1360 
MeSH
(אנגלית)
D044342
מפת אזורי תת-תזונה בעולם

תת-תזונה הוא מונח כללי המתאר מצב בריאותי הנגרם כתוצאה מכך שהצריכה התזונתית אינה טובה ואינה מתאימה לצרכים התזונתיים של האדם. אדם עלול להיקלע לתת-תזונה בשל תפריט דל לאורך זמן, או בשל איכות ירודה של החומרים המזינים שהוא צורך, או בגלל שהמזון אינו מעוכל/נספג בגוף כתוצאה ממחלות מסוימות. כמו כן, תת-תזונה עלולה להגרם מניצול לא תקין של הנוטריאנטים על ידי הגוף או מאיבוד של נוטריאנטים כתוצאה מהזעה מופרזת, דימום, שלשול או אי ספיקת כליות. תקופה ארוכה של תת-תזונה עלולה להוביל לרעב, מחלות וזיהומים.

אנשים בסיכון לתת-תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תינוקות וילדים קטנים- פגיעים במיוחד משום שהם זקוקים לכמות גדולה יותר של קלוריות כדי לגדול ולהתפתח.
  • מתבגרים שקצב גידולם מואץ
  • קשישים
  • חולי אנורקסיה נרבוזה
  • חולי איידס
  • אנשים הניזונים מדיאטות מגבילות במשך תקופה ארוכה- מדובר על דיאטות מגבילות במיוחד אשר גורמות לחוסר ויטמינים, מינרלים וחלבונים.
  • אנשים הסובלים ממחלה כרונית במערכת העיכול.
  • נשים הרות ומיניקות

כיוון שתת-תזונה נגרמת כתוצאה ממחסור במזון הדרוש לבריאות האדם, היא אחת מן התופעות האופייניות לעוני קיצוני בעולם השלישי. תת-תזונה היא גורם נפוץ לבעיות בהתפתחות הקוגניטיבית אצל ילדים באזורי העולם בהם קיים רעב המוני[1].

בדרך כלל מזונם של אנשים הסובלים מתת-תזונה אינו מכיל די קלוריות, או שחסרים בו מרכיבי חלבונים, ויטמינים, או מינרלים. התחלואה הנגרמת כתוצאה מתת-תזונה מכונה ברפואה בשם "מחלות חסר". צפדינה, מחלה אשר הפכה נדירה במאה ה-20, היא אחת הידועות במחלות החסר הנגרמת מתת-תזונה של ויטמין C.

צורות שונות של תת-תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורות הנפוצות של תת-תזונה הן חסר איזון בצריכת אנרגיה וחלבונים (אנגלית: protein-energy malnutrition, ראשי תיבות PEM) ותת-תזונה של מינרלים וויטמינים העלולה לגרום למחלות חסר ולהפריע לתפקודו התקין של הגוף.

כאשר החסר העיקרי הוא של חלבון, נקרא המצב קוושיורקור. לעומת זאת כאשר החסר התזונתי העיקרי הוא של אנרגיה, נקרא המצב מרזמוס (marasmus). קוושיורקור נפוץ במדינות עניות בהן עיקר המזון המסופק לילדים מורכב בעיקר מפחמימות ודל בחלבונים, כגון:אורז, תירס, בטטה. המאפיין העיקרי של התופעה הוא בצקות ובטן תפוחה, כשל התפתחותי ובעיות שונות בעור. במרזמוס לעומת זאת, יש ירידה גדולה במסת השומן והשריר, מראה "זקן", אפתיה, וטמפרטורה נמוכה מן התקין.

תזונה ענייה בברזל, יוד וויטמין A נפוצה מאוד ומהווה בעיה בולטת בבריאות הציבור. תת-תזונה עלולה לגרום לשורה ארוכה של בעיות בריאותיות, ביניהן: הפרעה בצמיחת הגוף, הפרעה בהתפתחות האינטליגנציה ויכולות קוגניטיביות, חולשה, דיכוי התפתחות רקמת השריר וכוח השריר, התפתחות בצקות ופגיעה בבריאות הכללית של האדם. ביטוי גופני נוסף, אך נדיר, של תת-תזונה הוא נקודות שחורות המופיעות על העור. רעב עלול אף להשפיע על מצבו הנפשי של האדם ולגרום לנטייה מופחתת למנהיגות ולאסרטיביות, ירידה ביכולת החשיבה וקבלת החלטות, חוסר מרץ ונטייה למצבי רוח, חוסר מוטיבציה וחוסר ריכוז. לעתים המונח משמש גם כתאור כללי לתת-תזונה.

דרכי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזרה לתזונה תקינה היא תהליך איטי, שאורכו תלוי במשך הזמן של אי-האכילה ובדרגת הפגיעה בגוף כתוצאה מהיעדר המזון. במהלך ההרעבה מתרחשים תהליכי הסתגלות של הגוף למצב החסר ולכן כאשר ההזנה מתחדשת מערכות הגוף לא יכולות להתמודד בבת אחת עם כמויות רגילות של מזון. השם הכללי להפרעות העלולות לנבוע מכך הוא תסמונת חידוש הזנה ותסמיניה הם: יתר לחץ דם, בצקות, אי ספיקת לב, סיבוכים נוירולוגיים ואף מוות. לכן יש להתחיל את ההזנה בכמויות קטנות. לאלה שמתקשים באכילה מומלץ בתור התחלה להסתפק בנוזלים כגון מרק. לאחר כמה ימים אפשר לעבור למזון מוצק. כמו כן, יש לספק לחולים אלה תיאמין, הדרוש לגוף במצב של חידוש הזנה בגלל מעורבותו בפעילות אנזימים בתא. יש לעקוב אחר רמות האלקטרוליטים בדם כדי לוודא שאין הפרעות במאזן האלקטרוליטים בגוף. בעיקר אחרי זרחן, נתרן, אשלגן ומגנזיום. בעיות במאזן אלקטרוליטים אלה עלולות לגרום לתסמינים שהוזכרו. רק לאחר שהגוף הסתגל שוב לחידוש ההזנה יש להעלות את כמויות המזון בהדרגה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחברות מחקר לחידוש התאוריה הביקורתית בישראל, מכונת הרעב, הוצאת דרור לנפש

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Michel Wines, Malnutrition Is Cheating Its Survivors, and Africa’s Future. New York Times, 26/12/2006.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.