משתמש:Personn1/חוק יסוד: משק המדינה
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| סוג | חוק יסוד |
| תאריך חקיקה | 21 ביולי 1975 |
| תאריך חקיקה עברי | י"ג באב התשל"ה |
| גוף מחוקק | הכנסת השמינית |
| עיקרי החוק |
|
| נוסח מלא | אתר הכנסת |
חוק יסוד: משק המדינה הוא חוק יסוד הקובע את עקרונותיה של החקיקה התקציבית בישראל כלומר, מטרתו העיקרית של חוק יסוד: משק המדינה הוא קביעת תהליכים שבאמצעותם נחקקים חוקי תקציב המדינה, המיסים , מלוות חובה ואגרות יקבעו בחוק שחוקקה הכנסת כביטוי להסכמתם של נציגי העם ובנוסף נקבע בחוק זה שמשק המדינה יעמוד לביקורותיו של מבקר המדינה. החוק נחקק ב-21 ביולי 1975, י"ג באב התשל"ה, על ידי הכנסת השמינית.
עיקריו של חוק היסוד:
- "מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו".
- תקציב המדינה ייקבע בחוק, בהתאם לכללים המפורטים בחוק יסוד זה. אם חוק התקציב לא אושר טרם תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם.
- "הצעת התקציב המפורטת של משרד הביטחון לא תונח על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
- "הצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; הרוב האמור דרוש בקריאה הראשונה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית; ואולם אם הפכה הצעת חוק להצעת חוק תקציבית לאחר הקריאה הראשונה, דרוש הרוב האמור בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
מהפיכה חוקתית – 1995 – 1992 התרחשה מהפכה בעולם המשפטים שנקראת מהפכה חוקתית. הכנסת מחוקקת חוקי יסוד וחוקים רגילים שיהיו באותו מעמד.
חוק יסוד החקיקה - בכל מדינה נהוג שתהיה ישיבת חקיקה שתקבעה מה ההבדל בין חוק רגיל לחוקה. מאחר שאין למדינת ישראל חוקה, יצרו את חוקי יסוד.
הכנסת ראשונה לא באמת חוקקה חוק יסוד,וגם הכנסת השנייה לא חיקקה חוק יסוד, רק הכנסת השלישית עשתה זאת וחוקקה חוק ראשון.
ברגע שהכנסת הראשונה התפזרה והתפרקה היא העבירה את כל הסמכויות שלה לכנסת השנייה ושהכנסת השנייה התפזרה היא העבירה לשלישית וכן הלאה. לכל כנסת מאז הכנסת הראשונה יש סמכות לתת לנו חוקה ולכל כנסת יש סמכות לחוקק חוקי ייסוד.
תיקון חוק היסוד בהוראת שעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 נחקק, כהוראת שעה, חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)[1], שנועד לאפשר חקיקת תקציב דו-שנתי, בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה, שבו נקבע "התקציב יהיה לשנה אחת". בשנת 2010 הוארך תוקפה של הוראת שעה זו בשנתיים נוספות[2]. נגד שיטה זו, של שינוי חוק יסוד בהוראת שעה, הוגשה עתירה לבג"ץ. העתירה נדחתה, אך הנשיאה דורית ביניש ציינה בפסק דינה: "מוטב יהיה אם בעתיד תימנע הכנסת מלעשות שימוש בהוראות שעה לתיקון הוראות חוקתיות. מכל מקום, כל עוד לא נקבע המתווה לחקיקה, לתיקון ולשינוי של חוקי יסוד, יש להותיר הליך חקיקה מסוג זה למקרים חריגים, קיצוניים וייחודיים, וזאת משום מעמדם של חוקי היסוד".[3] חרף הסתייגות זו, גם לשנים 2013–2014 נקבע תקציב דו-שנתי, וכך גם לשנים 2015–2016[4] ואחריהן לשנים 2017–2018.[5] בשנת 2016 הוגשה עתירה נוספת, המבקשת לבטל את הוראת השעה לשנים 2017 ו-2018 משום שהתקבלה בחוסר סמכות. העתירה לביטול הוראת השעה נדחתה, אך בג"ץ הוציא התראת בטלות, לפיה "אין עוד מקום לתקן את חוק היסוד ולכונן תקציב שאינו חד-שנתי על דרך הוראת שעה; וככל שכך ייעשה, צפוי הוא לביטול על פי התראה זו."[6]
החוק(לא המלא ,אלא סיכום)[7][עריכת קוד מקור | עריכה]
הקשר בן חוק יסוד משק המדינה לתקציב המדינה, שחוק השנתי מוגש בהתאם להוראות של חוק יסוד משק המדינה שלפיהן ייקבע תקציב המדינה בחוק והוא כולל את ההוצאות של המדינה.
(תיקון מס' 1) תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 7) תש"ע-2010 (תיקון מס' 8) תשע"ד-2014
(ב) (1) הממשלה תגיש לכנסת את ההצעה של חוק התקציב בזמן שנקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת וזה 60 ימים לפני תחלת שנת הכספים התיקון הוא 60 לפני החוק קבע 45 יום
(תיקון מס' 2) תשמ"ג-1983
(2) הצעה של תקציב משרד הבטחון וגופים בטחונים אשר יקבעו בחוק יוגש לועדה משותפת- ועדת הכספים וועדת החוץ והבטחון של הכנסת!
(תיקון מס' 2) תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 9) תשע"ז-2016
(3) להצעה יש לצרף אומדן המקור אשקר יממן את התקציב.
(ג) במידה והממשלה מגיעה למסקנה כי חוץ התקציב לא יאושר לפני תחילת שנת הכספים הממשלה יכולה להגיש באופן עצמאי הצעת חוק תקציב ביניים.
(ד) על שר האוצר להגיש לכנסת כל שנה דוח על ביצוע תקציב המדינה.
תקציב רב-שנתי (תיקון מס' 4) תשנ"ב-1992
3א. (א) לקראת שנת כספים על הממשלה להכין כל שנה תוכנית תקציב רב שנתית. בתוכנית יופיעו
- הצעת החוק התקציב לשנה הבאה
- תוכנית של התקציב לשנתיים הבאות.
(ב) הממשלה תגיש לכנסת הצעת חוק רב שנתית אשר תהיה מבוססת על תכנית התקציב הרב שנתיתי כפי שהורגש בשנה הקודמת.
אי קבלת חוק התקציב (תיקון מס' 5) תשנ"ב-1992
3ב. (א) במידה ולא הוגש חוק תקציב לפני תחילת שנת הכספים באפשרות הממשלה והוצא כל חודש סכום כמו שהוצא בחודש. פלוס למדד המחירים של הצרכן שמתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
(תיקון מס' 8) תשע"ד-2014
(ב) הכספים נועדו מלכתחילה לכל המחויבות של המדינה. על פי חוק במידה ונשאר כסף הממשלה רשאית להפעיל שירותם חיונים אשר הוגשו בתקציב של שנה הקודמת
(ג) אין לשנות סעיף זה אלא ברוב חברי הכנסת.
חקיקה הצריכה תקציב (תיקון מס' 6) תשס"ג-2003
3ג. (א) הצעת חוק תקציבית תאושר כאשר יש 50 קולות של ח'כ ומעלה וזה בשלושת הקריאות בכנסת.
במידה וזה השתנה להצעת חוק תקציבית אחרי הקריאה ה 1, בקריאה ה 2 וה 3 יש צורך ב 50 קולות של ח'כ ומעלה.
(ב) התקציב יאושר רק בריב של 50 ח'כ ומעלה.
(ג) ועדת הכנסת תקבע את העלות של התקציב וזה לפי מה שיקבע שר האוצר או מי שהוא מינה לכך וזה ע'פ נתונים.
(ד) בסעיף זה –
"הצעת חוק תקציבית" – הצעת חוק שמתקיימים בה:
(1) היא הוגשה לא ע'י הממשלה;
הודעה תשע"ז-2017
(2) עלות התקציב הוא - 6,027,309 ש'ח או יותר, בשנת תקציב כלשהי;
(3) הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;
"הסתייגות תקציבית" – הסתייגות להצעת חוק, שמתקיימים בה כל אלה:
הודעה תשע"ז-2017
(1) בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 6,027,309 שקלים חדשים או יותר, בשנת תקציב כלשהי;
(2) עלות התקציב- הוצאה או התחייבות להוציא מתקציב המדינה.
הוצאה מתקציב המדינה – הפחתה של הכנסת המדינה.
(ה) הכסף שהוגדר בהצעת חוק תקציב ן"הסתייגות תקציבית" יעודכנו ב 1/1 מידי שנה לפי מדד המחירים לצרכן
(ו) הוראות אלה לא יכללו על הצעת חוק פיזור הכנסת.
עליונות חוק היסוד: נקבע כי חוק יסוד נמצא מעל חקיקה רגילה, נקבע עיקרון הדמוקרטיה החוקתית.
במה מתבטאת עליונות זו:
1. חוק הייסוד ניתנים לשריון
2. ההבדל בין שינוי לפגיעה
3. סמכות בית משפט לבטל חוקים
- חוקי הייסוד ניתנים לשריון– יש שני סוגים של שריונים:
- שריון צורני
- שריון מהותי
שריון- השריון בא ואומר שצריך להגן על החוק, זה כמו מעטפת שנותנת הגנה לחוק הייסוד .
השריון הוא לא הרמטי הוא לא נותן הגנה מלאה ,בכל שריון יש נקודת תורפה אבל זה יותר טוב מאשר ללא הגנה בכלל.ואך ורק חוקי היסוד ניתנים לשריון.
שריון צורני-דרישת רוב מיוחד לשינויי החוק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף אדרעי, פירוש לחוקי-היסוד - חוק-יסוד: משק המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ד
- אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015, עמ' 287–290.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק-יסוד: משק המדינה, באתר ויקיטקסט חוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), באתר ויקיטקסט חוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של Personn1/חוק יסוד: משק המדינה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- חוק יסוד: משק המדינה, באתר הכנסת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), ס"ח 2196 מיום 7 באפריל 2009
- ^ חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון), ס"ח 2196 מיום 30 ביוני 2010
- ^ בג"ץ 4908/10 ח"כ רוני בר-און ומפלגת קדימה נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב-7 באפריל 2011
- ^ חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), ס"ח 2494 מ-9 ביולי 2015
- ^ חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), ס"ח 2576 מ-11 באוגוסט 2016
- ^ בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל וממשלת ישראל, ניתן ב-6 בספטמבר 2017
- ^ החוק המקורי https://www.btl.gov.il/Laws1/00_0064_000000.pdf
 חוקי־יסוד
| ||
|---|---|---|
| חוקי־יסוד משוריינים | הממשלה • חופש העיסוק • ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי • משאל עם | 
|
| חוקי־יסוד משוריינים־חלקית | הכנסת • משק המדינה • מקרקעי ישראל • ירושלים בירת ישראל | |
| חוקי־יסוד לא־משוריינים | נשיא המדינה • הצבא • השפיטה • מבקר המדינה • כבוד האדם וחירותו | |