ועדת החוץ והביטחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום 1 בספטמבר 1949. משמאל, חברי הכנסת חיים בן-אשר ויחיאל דובדבני, מימין, חברי הכנסת חיים כהן-מגורי ויעקב מרידור.

ועדת החוץ והביטחון (ועדת החו"ב) או ועחו"ב של הכנסת היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות ונחשבת לאחת משתי החשובות בהן (יחד עם ועדת הכספים). סעיף 13 (א) (4) לתקנון הכנסת קובע שתחומי עיסוקה הם מדיניות החוץ של מדינת ישראל, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מתפקידה של הוועדה לבצע חקיקה בנושאי חוץ וביטחון, וכן לפקח ולבקר את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ולאשר את סעיפי תקציביהם.

פעילות הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית פעילות הוועדה מתנהלת בוועדות המשנה שלה, כאשר מליאת הוועדה משמשת לרוב כבימה תקשורתית של ראשי מערכת הביטחון.

ועדת החוץ והביטחון מאשרת חקיקת משנה רחבה בתחומי הביטחון, גיוס חירום של כוח אדם, פעולות מיוחדות של שירות הביטחון הכללי, גיוס של ציוד לשעת חירום, היערכות העורף, ועוד.

בפני הוועדה ניתנות סקירות של בכירי הממשל הישראלי בתחומי הביטחון, החוץ והמודיעין, ובהם ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, ראש אגף המודיעין וראש המטה לביטחון לאומי.

יו"ר הוועדה נחשב לאחד האישים הבכירים במערכת הביטחון הישראלית והוא מדווח על מרבית פעילות מערכת הביטחון, מצב שהפך את התפקיד לאחד הנחשבים ביותר בכנסת.

דיוני מליאת הוועדה סודיים. דיוני כמה מוועדות המשנה שלה סודיים ביותר, בדרגות סיווג שונות. מכאן שפרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים על פי רוב. לאחר מקרים חוזרים ונשנים של הדלפות מדיוני הוועדה, מחויבים כיום חבריה בחתימה על הצהרה לשמירת סודיות. כמו כן חל איסור מוחלט על אמצעי התקשורת להיכנס לדיונים בוועדות המשנה.

הממשלה מחויבת להביא לאישור הוועדה ביצוע פעולות שונות הקשורות למצב חירום כמו גיוס מילואים בצו שמונה, הכרזה של מצב מיוחד בעורף וכדומה. כמו כן על הממשלה לדווח לוועדה על פעולות אחרות שנעשו בעניינים אלו כמו פתיחת מלחמה או פעולות העלולות להביא לאחת כזאת (למשל בנימין בן אליעזר דיווח לוועדה על פתיחת מבצע חומת מגן), גיוס בצווים חורגים, התקנת תקנות לשעת חירום. כמו כן מחויבת הממשלה לדווח גם על ענייני מודיעין כמו פעולות מסוימות של השב"כ, האזנות סתר וכדומה.

בנוסף מבצעת הוועדה שימוע לאישי מפתח בצמרת הביטחונית והמדינית של ישראל (הוועדה איננה מוסמכת לדחות את המינוי). כמו כן הוועדה מבצעת שימוע לפרויקטים בסדר גודל כלכלי משמעותי במערכת הביטחון.

הגופים המפוקחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הגופים שהוועדה מפקחת על פעולתם:

חברי הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי ועדת החוץ והביטחון, כמו שאר חברי הוועדות, נקבעים על פי מפתח סיעתי, אלא שבוועדה זו ישנם חברים נוספים ("אקס אופיסיו"), שלא על פי המפתח הסיעתי, ובהם כל ראשי הממשלה לשעבר המכהנים כחברי הכנסת (למשל: בכנסת ה-17 חה"כ בנימין נתניהו היה חבר הוועדה לא מתוקף המפתח הסיעתי של הליכוד, אלא מתוקף היותו ראש הממשלה לשעבר, ועל כן לא היה רשום ברשימת חברי הוועדה).

ועדות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים - ועדה סטטוטורית ובעלת סמכויות לפי חוק השב"כ. הוועדה מפקחת על פעילות קהילת המודיעין הישראלית, החל מהתקציבים וכלה בציון הידיעות החשובות. בשל הסודיות, דיוניה אף אינם מופיעים בסדר היום של הכנסת.
  • ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ולבניין הכוח - מיועדת לפיקוח פרלמנטרי על עדכון תפיסת הביטחון של ישראל כנגד האיומים החיצוניים (במלחמה כוללת, עימות מוגבל ורגיעה) ועל חלוקת המשאבים המוקצים לביטחון והפיתוח שלהם (כולל תוכנית העבודה הרב שנתית של צה"ל).
  • ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה - אחראית על הפיקוח על מערך החוץ וההסברה של מדינת ישראל. הוועדה אחראית גם לפיקוח על התוכניות המדיניות של המדינה ועל שיתוף הפעולה שלה עם מדינות אחרות.
  • ועדת משנה לענייני חקיקה ביטחונית - אחראית על הכנת הצעות חוק לדיונים במליאת ועדת החוץ והביטחון ובמליאת הכנסת.
  • ועדת משנה לכוננות ולביטחון שוטף - אחראית על ענייני הביטחון השוטף, ביצוע תחקירים, בדיקת המוכנות לחירום, רמת הכוננות והאמצעים שננקטים לגביה והגנת העורף.
  • ועדת המשנה לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה”ל - מפקחת על נושא כוח האדם בצה"ל (כולל זה המושאל לגופי ביטחון אחרים).

כמו כן קיימת ועדת משנה משותפת עם ועדת הכספים לעניין תקציב הביטחון, וועדת השניים, לטיפול בנושאי ביקורת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצבי חירום כמו במלחמת יום כיפור התכנסה הוועדה בתדירות גבוהה בהרבה מאשר התדירות הרגילה (במלחמת יום כיפור, הוועדה התכנסה כל יום).

עד לשנת 1977 נוהל חלק גדול מדיוני הוועדה הסודיים במליאתה, בשנה זו בשל ריבוי ההדלפות הוחלט על העברת הדיונים הסודיים לוועדת המשנה.

באפריל 2014 הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי, המורה ליושב ראש הכנסת וראשי ועדות הכנסת לנמק את העיכוב במינוי יושב ראש לוועדה מאז פרישתו מהתפקיד של שר החוץ אביגדור ליברמן לפני כחצי שנה.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת

מאיר ארגובזלמן ארןמאיר ארגובדוד הכהןחיים יוסף צדוקיצחק נבוןחיים יוסף צדוקמשה ארנסאליהו בן-אלישרמשה ארנסאבא אבןחיים בר לבאליהו בן-אלישראורי אורחגי מירוםעוזי לנדאודוד מגןדן מרידורחיים רמוןיובל שטייניץצחי הנגבישאול מופזרוני בר-אוןאביגדור ליברמןזאב אלקין