משתמש:Slav4/ארגז חול מדרש זוטא
מדרש זוטא (בארמית - המדרש הקטן) הינו אוסף מדרשים בדומה למדרש רבה (בארמית - המדרש הגדול) על המגילות חוץ ממגילת אסתר. הודפס לראשונה בשנת ה'תרנ"ה - 1894, על ידי המדפיס והחוקר, רבי שלמה בובר (סבו של מרטין בובר) בלבוב שגם נתן לו את שמו "מדרש זוטא". על פי כתב יד שהיה גנוז באוצר הספרים של די ראססי בפארמה, ונכתב כפי הנראה סביב המאה ה-13. המדרשים המופיעים במדרש זוטא אינם זהים למדרשים הכתובים במדרש רבה. פעם שניה הודפס הספר עם תיקונים והערות בדפוס הוצאת ראם בוילנה בשנת ה'תרפ"ה - 1924.
הקדמונים שהכירו את מדרש זוטא[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת להוכיח את מקוריותו של מדרש זוטא, בדק מצא והוכיח רבי שלמה בובר כי מדרשים מתוך הקובץ, אשר אינם מופיעים במדרש רבה, מופיעים בדבריהם של הקדמונים.
שיר השירים זוטא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעל הילקוט אשר חי כ-600 שנה לפני הדפסת הקובץ הביא מאמרים רבים, אשר אינם נמצאים במדרש רבה על שיר השירים, אך מופיעים ככתבם וכלשונם במדרש זוטא על מגילה זאת. ולא רק בילקוטו על שיר השירים, אלא גם במקומות אחרים מצטט בעל הילקוט משיר השירים זוטא, ומכנהו "מדרש שיר השירים". בחלק ממאמרים אלו נכתב אמנם במפורש בילקוט שהם ממדרש רבה, אך זוהי טעות של אחד המגיהים, שכן אין להם זכר במדרש רבה.
רבי מכיר בן אבא מרי - בעל הילקוט המכירי, מכנה את מדרש זוטא על שיר השירים,"הגדת שיר השירים", ומביא ממנו 18 מאמרים בנוסח זהה בילקוטו. מאמרים אלו אינם מופיעים במדרש רבה על שיר השירים.
רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני - בפירושו לספר יצירה (ברלין - ה'תרמ"ה דף קכ"ח) כותב:
" ומצינו בקצת נוסחי אגדתא בשיר השירים דמפרש בהו שבעים שמות של שבח שקרא בהם המקום את ישראל"
והם מנויים בשיר השירים זוטא, בפסוק הראשון.
הרמב"ן - בספרו "תורת האדם" (שער הגמול דף קב' ע"ג) מזכיר מדרשים משיר השירים זוטא, על הפסוקים "...הביאני המלך חדריו...", ו - "...תוכו רצוף אהבה...". גם בפירוש על ספר שיר השירים המיוחס לרמב"ן, שחיברו הרב עזריאל רבו של הרמב"ן מופיעים מאמרים אלו.
רות זוטא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעל הילקוט - מביא בילקוטו מדרשים גם מרות רבה, וגם מרות זוטא, בעל הילקוט אינו מציין את המקור למדרשים אלו, ומכנה את כולם בשם "מדרש רות".
המגן אברהם - ל
מדרש שיר השירים, בנוסף למדרש רבה. יצא לאור ע"י ר"ש באבער מכ"י פארמא בשם "מדרש זוטא", והוא כולל מדרשים על שה"ש רות איכה וקהלת (ברלין 1894). נדפס על שה"ש לבד ע"י שעכטר, בשם אגדת שיר השירים (קעמבריג' 1896).
יש הבדלים רבים בין מדרש זה לבין שה"ש רבה.
המדרש מוזכר ע"י בילקוט שמעוני בשם מדרש שה"ש (ויקרא רמז תע"ה, יהושע כ"ג, ישעיה רפ"ח). ר' מכיר ב"ר אבא מארי בילקוט המכירי על ישעיה (ברלין 1893) קורא גם לשה"ש רבה מדרש שה"ש, מפני ששניהם היו מכורכים ביחד. ר' יהודה ברזילי בפירושו לספר יצירה קורא אותו אגדתא שה"ש. רמב"ן בספרו תורת האדם קורא אותו מדרש שה"ש. ר' טוביה בספרו לקח טוב, ור' סהלא במשל הקדמוני ציטטו דברים משה"ש זוטא בלי הזכיר את שם המדרש. כנראה שמדרש זוטא נתחבר סביב המאה התשיעית.
מקור הערך: על פי י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל
מדרש זוטא
על שיר השירים, רות, איכה וקהלת מהדורת שלמה באבר וילנא תרפ"ה * 1925
הסדר' 2 הוה אשר אני נותן לפניכם היום, על ד' ממלווי אצר השירים רות איכה .6* קהלת, היה ספון וממון בכתב יד באוצר הספרים של די ראססי בפארמה, קובץ 1 ה"ר ראובן הכהן vffv ועור לפני איזה שנים נעתק למעני הסררש על איכה סהקיבץ הוה בפארמא )אחר מסופרי המניד(, והוא שלח אלי גם רוגטאות ממדרש שה"ש, רוה, וקהלת הנמצא בקובץ ההוא, וכאשר בקשתי מטנו כי יעתיק נם אותם בעדי נסע מפארסא, ולא מצאתי לי שם מעתיק אחר, ע"כ פניתי בבקשתי אל הטינימטעריום, והם בחמדם הגדול שלחו אלי גוף הכ"י אל אוצר המפרים של האוניברסיטה דפה להשתמש בו כחפצי, ועשיתי לי העהקה )ע"י מעתיק מומחה(, גם משלשת הספרים שה"ש רות וקהלה, ועוד טן ספרים אחרים ומאמרים הנמצאים בקובץ הוה, וחברתים אחר אל אחד וקראתי להם שם "מדרש ווטאיי לעסת המדרש הנמצא בדפוס הנקרא "מדרש רברף' ובמבוא הספר ימצא הקורא תכונת הכתב יד הזה. מלבד זה ספחתי עוד מדרש זוטא על איכה נוסחא שנייה טכ'י אחר הנמצא נ"ב בפארמא קובץ 261 , וגם פן הקובץ הזה . אדבר בסבוא הטפר , יעור חברתי בסופו את הילקוט השמעוני על איכה בסודר בסדר נכוה בתתי ריוח בין הדבקים כי בעל הילקוט כדרכו חשד הציג נם פה המאמרים יחד בערבוביא/ דהיה הסידור הזה לעינים באיוו: איפן יש למרר המאמרים מהילקוט על תנ"ך, גם ימצא הקורא איזה מאטרים שאב הילקומ טן מדרש איכה זוטא שלפנינו . וכאשר נהגתי במפרים א. 2ר הוצאתי לאור בחסר אל כן נהגהי 03 בזה, צרפתי וציהוגנהיתםי בלפכרלש ימואתמצ יו לכפחסיוק יאםת נשוףל אהמ פהירו, ככציו ינהירםב הב כשהגביא,ו תו כנןפל וע שביו ת יעש ימ רהמאעהתי קמיקםו,מו ותה צמנהכיל הכתובים המיבבים בו, וציינתים בפנים הספר, גם נתתי ריוה והפסקה בין ענין לענין ובין מאמר למאמר, וגם עשיהי להם הערות ותקינים, גם הבאתי אצל כל מאמר וטאטא אנה הוא מובא בילקוט אשר רבתב יד הזה היה לו לכקור/ ונם מבוא הכינוהי בראש הכפר ששם דברתי באריכית פכל הנונע למדרש הזה . אקוה כי הקוראים הישרים ישמחו על הסגולה היקרה אשר הבאתי לפניהם, טלאכתי העלה לפניהם לרצון ויברכוני בעדה, כי הרבה יגעתי ועמלתי להעמיד הנוסחאות על מכונם כפי אשר השיג ידי, כי לא היה לפני כ"י שני מן המדרש זוטא הזה למען אוכל להשוות המאמרים אלה אל אלה, ובאיזה מעקשו ; קשה היה עלי לעכור ;ל הנומהא הכיקריה, ובטרם אכלה לאבר אני הפלה בי יואל אלוה וירפאני ויחייני ויאמצני, ייהי מעם ה' עלי ומעשה יוני יכהן מלה ! לבוב בחודש אדר תרנ"ה . לחוזק באבעך * =--- הילקוט שידוע שלא היה לפניו מדרש רבה על כמה מגילות הביא מדרשים מתוך המדרש זוטא
מדרש שיר השירים זוטא" - מדרש אגדה על שיר השירים. "זוטא" פירושו 'הקטן', לעומת מדרש שיר השירים רבה, הגדול.
שני המדרשים מכילים מדרשים על שיר השירים לפי סדר הפרקים והפסוקים. בהתאם לכללי הפרשנות שקבעו התנאים, נדרש הרעיון המרכזי על דרך האלגוריה, כמייצג דו-שיח בין אלוהים, האוהב, לבין כנסת ישראל, האהובה.
לשון המדרש היא עברית משנאית בתוספת ארמית גלילית, ומילים ביוונית.
עריכתו מתוארכת למאה השישית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובצי אקרובט, מדרש זוטא מהדורת וילנא ה'תרפ"ה, 1925, דעת אתר לימודי יהדות ורוח.
- גשר מפעלים חינוכיים, מדרש זוטא, הספריה הוירטואלית של מט"ח.
- עפ"י י.ד. אייזנשטיין, שיר השירים זוטא, דעת אתר לימודי יהדות ורוח.