ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור ששורשיו ההיסטוריים וההקשר התרבותי שבו חובר אינם ידועים. מהמאה התשיעית ואילך הוא זכה לפירושים רבים, שנכתבו בתחילה על ידי הוגים יהודים רציונליסטים ולאחר מכן, מהמאה השתים עשרה זכה בעיקר לפירושים מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
[עריכה] תולדותיו ותוכנו
זמן חיבורו של ספר יצירה אינו ידוע, ובספרות המחקר תארוכו של הספר נע בין המאה ה-1 למאה ה-8; במסורת היהודית בימי הביניים היה מקובל לייחס את חיבורו של הספר לאברהם אבינו, והיו שיחסו אותו לאדם הראשון. החיבור, שאורכו לא עולה על עמודים ספורים, עוסק ביסודות שמהם נברא העולם. לשונו של החיבור היא עברית, תחבירה קצבי, ודרך הוראתה החלטית. למרות שתכניו של החיבור בהירים מגמותיו הכלליות לוטות בערפל.
ספר יצירה כמעט ואינו מאזכר מקורות יהודיים קנוניים מוקדמים יותר, וככל הנראה, ברבדיו המוקדמים, נעדרו פסוקים מהמקרא ומובאות מדרשיות, כאשר הפנה אל הספרות המיסטית היהודית הקדומה, ספרות ההיכלות. למרות שהיו שנטו לקשור את הספר לספרות ההיכלות, הראה החוקר פטר הימן[1] כי אין לקשור בין חיבורים אלו הנוקטים בלשון ובשיטות מחשבה נבדלות.
החיבור נפתח במילים: "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל רחום וחנון שוכן עד וקדוש שמו את עולמו."
לפי הפירוש המקובל, שלושים ושתיים הדרכים הן עשר הספירות (הממוספרות מ-1 עד 10) ועשרים ושתיים אותיות האלפבית. המחבר טוען כי באמצעות עשר הספירות וכ"ב אותיות האלפבית העברית, ברא האל את העולם, וכאשר גילה אברהם את הסוד הזה, הבין את יסודות האמונה, 'ועלתה בידו', רכש יכולות בריאה מאגיות:
| וכיון שראה אברהם אבינו עליו השלום והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף ויצר ועלתה בידו, נגלה אליו אדון הכול הושיבו בחיקו ונשקו על ראשו, קראו אוהבו ושמו בשמו וכרת לו ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. | ||
חכמי ישראל בדורות רבים עסקו בספר זה וכתבו עליו פירושים רבים, שעם הידועים שבהם נמנים פירוש רב סעדיה גאון, פירוש הרמב"ן, הפירוש הקירואני שחובר ברובו על ידי דונש ן' תמים, פירושו של ר' שבתאי דונולו, פירושו של ר' יהודה בן ברזילי הברצלוני, פירוש ר' יצחק סגי נהור, פירוש ר' יצחק דמן עכו ופירוש הרמ"ק. בספר הכוזרי מבאר ר' יהודה הלוי את מרבית חלקי ספר יצירה.
החוקר איתמר גרינולד, טוען כי החיבור מורכב ביסודו משני חיבורים נבדלים, שהראשון שבהם עוסק בעשר הספירות, והשני בכ"ב אותיות האלפבית. הוא מבסס את דבריו על העובדה שבפרק הראשון של הספר (ברוב הנוסחים), אין אזוכור לכ"ב האותיות (למעט קטע הפתיחה). לעומת זאת, בשאר פרקיו של הספר אין אזכורים לעשר הספירות.[2]
יש הסוברים, כי ספר יצירה אינו טקסט מיסטי או מאגי, וכי חובר במאה ה-8. ברם דומה כי ניתן למצוא עדויות לקיום פרקטיקות מאגיות ותפיסות מיסטיות בהשראת הספר עוד קודם למאה ה-12 לספירה. המונח הקבלי התיאוסופי- 'ספירות', המייצג את עשר הספירות המקשרות בין האין סוף לעולם הנברא, נקבע בהשראת המונח ספירות של ספר יצירה. ברם דומה כי אין קשר בין שני המונחים שכן בפשט הדברים, ספר יצירה מדבר על הספירה העשרונית ואילו הספרות הקבלית מכוונת אל תפיסות האצלה ניאו-אריסטוטאלית.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980
- יהודה ליבס, תורת היצירה של ספר יצירה, ירושלים תשס"א
- מאיר בר-אילן, אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ ישראל, ירושלים תשע"א. - פרק ב - ספר יצירה: אסטרולוגיה, מתמטיקה ובלשנות טבעית, עמ' 61 - 233.
- יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, עמ' 640-545.
- צחי וייס, "שיטות שונות לבריאת העולם מאותיות" קבלה 17 (2008), עמ' 200-169
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] המקור
- ספר יצירה, מהדורת מנטובה, 1562, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מאיר בר-אילן, ספר יצירה - מהדורת 'שחזור'
- ספר יצירה, באתר בני ברוך
- ספר יצירה, באתר hebrew.grimoar.cz
[עריכה] פירושים לספר יצירה
- פירוש רבי יהודה ב"ר ברזילי הברצלוני, ברלין תרמ"ה, באתר HebrewBooks
- פירוש אברהם בן דוד מפושקירה (הראב"ד)[3]
- פירוש ר' יצחק סגי נהור
- פירוש הרמב"ן
- פירוש ר' יצחק דמן עכו
- פירוש הרמ"ק
- פירוש מבעל אוצר ה'
- פירוש רבי משה בוטארילו
- פירוש רבי אלעזר מגרומייזא
- פירוש הרמח"ל למשנה הראשונה בספר יצירה
[עריכה] מחקר והגות
- יהודה ליבס, שבע כפולות בגד כפרת, על הריש הכפולה ועל רקעו של ספר יצירה
- יוסף דן, האם העולם נברא או נחקק?, באתר הארץ
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Peter A. Hayman, "Sefer Yesira and the Hekhalot Literature", Jerusalem Studies in Jewish Thought 6 (1987), pp. 71-85
- ^ Itamar Gruenwald, “Some Critical Notes on the First Part of Sefer Yezira", Revue des Études Juives 82 (1973), p. 479
- ^ (לדעת חוקרים מסוימים ייחוס פירוש זה להראב"ד הוא טעות, וחיברו רבי יוסף בן שלום אשכנזי (מכונה "רבי יוסף הארוך")).
