ספר יצירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר יצירה, שכ"ב, מנטובה, דפוס יעקב כהן מגאזולו, בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי

ספר יצירה הוא חיבור יסוד בעולם המיסטיקה והקבלה, שזכה לפירושים מיסטיים, מיתיים ומאגיים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות. שפתו ואופיו של הספר ייחודית כל-כך עד שאין לו מקבילה והוא נחשב סוגה של ספר אחד.

חכמי הדורות רובם ככולם הזהירו כי מי שלא "מילא כריסו ש"ס ופוסקים" (כלומר שאינו בקיא ברזי ההלכה ושאר החוכמות של ארון הספרים היהודי) חסר את הכלים הנדרשים כדי להבין אפילו דבר מן הספר המיוחד, ולא זאת בלבד אלא שמסתכן בהיזק, כגון שגעון ודמיונות שווא, הנובעים מהוצאת דברים ברומו של עולם מהקשרם.[דרוש מקור]

את ייחוסו הקבלי-מיסטי וחשיבותו של הספר כעוסק בסודות הנסתרים של הקבלה, ניתן לראות בהגדרתו של הרמ"ק, אחד מבכירי מפרשיו:

Cquote2.svg

ביאור ספר יצירה להיות ענינו בפירוש הספירות ואותיות שבהם נבראו שמים וארץ וימים וכל אשר בם.

Cquote3.svg
– מתוך הקדמת פרוש הרמ"ק לספר יצירה

תולדותיו ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר במסכת סנהדרין בתלמוד הבבלי מופיע סיפור על שימוש בספר יצירה: "רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה" (היו יושבים כל ערב שבת ועוסקים בספר יצירה ובראו להם עגל משולש [=משובח] ואכלו אותו)‏[1]. על אף ההתייחסות אליו בגמרא, ישנם חוקרים הסוברים כי תיארוכו מאוחר יותר, לדוגמה ד"ר צחי וייס שיער כי הוא נערך בין שלהי המאה ה-6 לשלהי המאה ה-7 על ידי יהודים שהיו בעלי היכרות קרובה עם הנצרות הסורית‏[2]. יהודה ליבס, מאידך, פרסם ספר שעל-פיו שורשיו של ספר יצירה נעוצים בשלהי תקופת הבית השני, וזאת על סמך ניתוח הלשון שמוצגת בו‏[3].

אין בספר התייחסויות למאורעות או לאישים (זולת אברהם אבינו בסופו), הוא אינו מאזכר מקורות מוקדמים יותר, והוא מביא את דבריו כהצגה שיטתית של תפיסת עולם לשונית נטולת הקשר. לאור זאת מוגדר כסוגת ספר יחיד, ואינו מזוהה אפילו עם ספרות קבלית קדומה כגון ספרות ההיכלות אשר מרבה לדבר בנושא מבנה העולמות העליונים (והתחתונים), וכן מלאכים, שמותיהם ותפקידיהם, כך לדעת החוקר פטר היימן‏[4] הגורס כי אין לקשור בין חיבורים אלו, הנוקטים בלשון ובשיטות מחשבה נבדלות.

במסורת היהודית מייחסים את ספר היצירה לאברהם אבינו (וכך מופיע בכל המהדורות המודפסות של הספר). עם זאת, יש המייחסים את חיבור הספר לאדם הראשון וההסבר שניתן הוא כי אדם הראשון חיברו אך אברהם אבינו העלה אותו על הכתב.

הספר, שאורכו לא עולה על עמודים ספורים, עוסק ביסודות שמהם נברא העולם. לשונו של החיבור היא עברית, תחבירה קצבי, ודרך הוראתה החלטית.

החיבור נפתח במילים: "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל רחום וחנון שוכן עד וקדוש שמו את עולמו." שלושים ושתיים הדרכים הן עשר הספירות (הממוספרות מ-1 עד 10) ועשרים ושתיים אותיות האלפבית.

המחבר טוען כי באמצעות עשר הספירות וכ"ב אותיות האלפבית העברית, ברא האל את העולם, וכאשר גילה אברהם את הסוד הזה, הבין את יסודות האמונה, 'ועלתה בידו', רכש יכולות בריאה מאגיות:

וכיון שראה אברהם אבינו עליו השלום והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף ויצר ועלתה בידו, נגלה אליו אדון הכול הושיבו בחיקו ונשקו על ראשו, קראו אוהבו ושמו בשמו וכרת לו ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה.

חכמי ישראל בדורות רבים עסקו בספר זה וכתבו עליו פירושים רבים, שעם הידועים שבהם נמנים פירוש רב סעדיה גאון[דרוש מקור], פירוש הרמב"ן[5], הפירוש הקירואני שחובר ברובו על ידי דונש ן' תמים[דרוש מקור], פירושו של ר' שבתאי דונולו[דרוש מקור], פירושו של ר' יהודה בן ברזילי הברצלוני‏[6], פירוש ר' יצחק סגי נהור[7], פירוש ר' יצחק דמן עכו[8], פירוש הרמ"ק[9] ופירוש הגר"א[דרוש מקור]. בספר הכוזרי מבאר ר' יהודה הלוי את מרבית חלקי ספר יצירה[דרוש מקור] .

החוקר איתמר גרינוולד טוען כי החיבור מורכב ביסודו משני חיבורים נבדלים, שהראשון שבהם עוסק בעשר הספירות, והשני בכ"ב אותיות האלפבית. הוא מבסס את דבריו על העובדה שבפרק הראשון של הספר (ברוב הנוסחים), אין אזכור לכ"ב האותיות (למעט קטע הפתיחה). לעומת זאת, בשאר פרקיו של הספר אין אזכורים לעשר הספירות.‏[10].

יש הסוברים[דרוש מקור][דרושה הבהרה], כי ספר יצירה אינו טקסט מיסטי או מאגי ביסודו וכי פירושים ברוח זו ניתנו לו רק משלהי המאה ה-12 בפירושיהם של חסידי אשכנז וראשוני המקובלים. למרות הנחה זו בשנים האחרונות התגלו מספר עדויות ברורות שלפיהן זכה ספר יצירה לפירושים מיסטיים ומאגיים כבר במאה ה-10 לספירה[דרוש מקור].

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980
  • יהודה ליבס, תורת היצירה של ספר יצירה, ירושלים תשס"א
  • מאיר בר-אילן (חוקר), אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ ישראל, ירושלים תשע"א. - פרק ב - ספר יצירה: אסטרולוגיה, מתמטיקה ובלשנות טבעית, עמ' 61 - 233.
  • יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, עמ' 640-545.
  • צחי וייס, "שיטות שונות לבריאת העולם מאותיות" קבלה 17 (2008), עמ' 200-169

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר והגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה, עמוד ב'.
  2. ^ צחי וייס, "הערות קצרות בדבר הקשרו הסורי של ספר יצירה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 22 (תשע"א) עמ' 89-75; צחי וייס, "רך וקשה: הערות נוספות בדבר הקשרו הסורי של ספר יצירה", קבלה 27 (תשע"ב), עמ' 242-229.
  3. ^ יהודה ליבס, "תורת היצירה של ספר יצירה" (תשסא).
  4. ^ Peter A. Hayman, "Sefer Yesira and the Hekhalot Literature", Jerusalem Studies in Jewish Thought 6 (1987), pp. 71-85
  5. ^ פירוש הרמב"ן לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  6. ^ רבי יהודה בר ברזילי הברצלוני, ‏פירוש ספר יצירה, באתר HebrewBooks
  7. ^ פירוש הר"י סגי נהור לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  8. ^ פירוש הר"י דמן עכו לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  9. ^ פירוש הרמ"ק לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  10. ^ Itamar Gruenwald, “Some Critical Notes on the First Part of Sefer Yezira", Revue des Études Juives 82 (1973), p. 479
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 YEẒIRAH, SEFER (אנגלית). האנציקלופדיה היהודית (1906). אוחזר ב־ט' אייר תשע"ג.
  12. ^ רבי חיים ויטאל קבע שאין הראב"ד מחבר ספר זה, ובספרו 'מעגלי הנגלה והנסתר', הוכיח ישראל וינשטוק שמדובר ברבי יוסף הארוך. ר' לקט מפתחות לספרי סוד, משה יחיאל צוריאל. (אתר כתבים עבריים)