נורלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נורלנד (מסומנת בחום) על מפת שבדיה

נורלנד (שבדית: Norrland, "ארץ הצפון") הוא הגדול מבין שלושת חלקיה של שבדיה, ומהווה ארץ היסטורית (- לצד סביאלנד ויֶ‏טאלנד) התופסת 59% משטחה של ממלכת שבדיה של ימינו, כשהיא משתרעת בצפונה וחולשת על מפרץ בוטניה ועל הגבול עם פינלנד במזרח ובצפון-מזרח, ועל מרבית הגבול עם נורבגיה במערב וצפון-מערב. מדרום נמצאת סביאלנד.

נורלנד כוללת את תשעת החבלים מצפון לדרום: לפלנד, נורבוטן, וסטרבוטן, ימטלנד, אוניירמאנלנד, הריידלן, מדלפד, הלסינגלנד ויֵסטריקלנד.

תכונות טבעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורלנד מציג את מרבית שכיות הטבע הפראי של שבדיה, שבראשן יערות עבותים והרים - לרבות ההר הגבוה בשבדיה, הר קֶבְּנֶה (Kebnekaise). מספר רב של נהרות קצרים שוצפים בכיוון מערב-מזרח ובמימיהם שטו בעבר גזעי העץ לעבר המנסרות שלאורך החופים; כיום משמש כוחם הרב להפקת האנרגיה ההידרואלקטרית של המדינה. משאביה החשובים של נורלנד, מלבד הנהרות והיערות, הם מכרות הברזל. הערים החשובות הן אומאו, לולאו, אסטרסונד, יבלה וקירונה.

שטחה הגדול של ארץ הצפון השבדי, 261,292 קמ"ר, עומד מול עובדת היותה הדלילה מבין שלוש ארצות שבדיה: כ-12% מאוכלוסיית המדינה חיים בה, ובהם הקהילה הסאמית הקטנה בלפלנד.

תרבות והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1634 נתכוננה נורלנד ראשית כמחוז (אזור שפיטה), שכלל חלקים מפינלנד של ימינו. עם זאת מאז 1645, עת עברו החבלים ימטלנד והריידלן לשבדיה מנורבגיה, חדלה נורלנד מלהתקיים כישות אדמיניסטרטיבית והיא מאז ציון-דרך גאוגרפי ומסורתי שאינו בעל משמעות מנהלית עוד.

גבולותיה של ארץ-הצפון השתנו משמעותית לאורך ההיסטוריה. בשונה משתי "ארצות" שבדיה האחרות, נורלנד אינה מסמנת את תחום-שבתו של עם או שבט קדומים, ועל אף זאת הספרות - וכך גם הכינויים בני-ימינו - מבחינים במאפייני זהות ותרבות נורלנדיוֹ‏ת מובחנים יותר מאלו ה"סביאיים" או ה"גוטיים".

הנורלנדית היא קבוצת ניבים מוכרת המדוברת במרבית חבלי האזור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]