ניקולא ואלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולא ואלה
Nicolas Vallet
לידה שנות ה־80 של המאה ה־16?
קורבני, נפת לאן, מחוז אן, חבל פיקרדיה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה שנות ה־40 של המאה ה־17?
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת צרפת, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית, המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה לאוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולא ואלהצרפתית: Nicolas Vallet או Valet, סביבות 1583 – סביבות 1642 היה נגן לאוטה ומלחין צרפתי שהיגר לרפובליקה ההולנדית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולא ואלה נולד ביישוב קורבני בנפת לאן (Laon) שבמחוז אן בחבל פיקרדיה שבצרפת במשפחה הוגנוטית. יש הסבורים כי היה אולי הבן הבכור של הנגן ז'האן ואלה שהתיישב במו (Meaux).

בסביבות שנת 1613 היגר להולנד. עבד באמסטרדם כמוזיקאי עצמאי, מורה ללאוטה.

ב-12 בנובמבר 1626 יחד עם עמיתו נגן הלאוטה אדוארד הנקוק, הקים בביתו בית ספר למחול.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואלה נודע תחילה בקובץ שלו "Secretum musarum" (סוד המוזות) שכלל קטעים מוזיקליים, עיבודים ושיעורים ללאוטה של רנסאנס בעלת עשרת מיתרים. הוא פורסם בשני חלקים בשנת 1615 ו-1616. זו הייתה אחת היצירות האחרונות לסוג זה של לאוטה, לפני החלפתה בלאוטה הבארוקית. הכרכים כוללים כל הסוגות המוזיקליות שהיו נהוגות בתקופתו - כמו פרלוד, פנטזיה, ריקודים, בלט, שנסונים, ונושאים מוזיקליים שהיו נפוצים החל מסוף המאה ה-16 בכל אירופה. ואלה הלחין גם 21 מתוך "תהלים לדוד" (1615 - נאנט) ו-Regia Pietas (רחמים מלכותיים) ‏ (1622). ב21 התהלים הקול שר את המנגינה, בעוד הלאוטה רוקמת סביב לקול מעין פוליפוניה וירטואוזית. ב"Regia Pietas " סימן ואלה את הטבלטורה לכלל התהלים לדוד. מתוך רצוך לחסוך במקום ובנייר - מתחת לטבלטורה הצביע ואלה על הברות הפסוקים על באמצעות כוכביות, על מנת להעניק לזמר חופש להוסיף במקומות המסומנים את מילות התהלים בגרסאות הקלוויניסטיות בצרפתית, הולנדית, גרמנית וכן בלטינית. לפי פרדריק נוימן, ואלה היה בין הראשונים שהנהיג קישוטים בטבלטורה ללאוטה. [1] ב-1642 פרסם ואלה את היצירה "Apolloos soete lier" (הלירה המתוקה של אפולון) לכינור ולקול באס.

יצירות שפורסמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1815 - Secretum Musarum, in quo vera et genuina testudinem dextre simul et prompte pulsandi ratio ad amussim proponitur אמסטרדם, 1615 (סוד המוזות, שבו מוצגת במדויק התורה האמיתית והנכונה לפריטה מיומנת וקלה בלאוטה - המהדורה חדשה ב-1618 תחת השם Paradisus Musicus Testudinis (הגן עדן המוזיקלי של הלאוטה)
  • 1615 - Een en twintich Psalmen Davids, - עשרים ואחד מזמורים לדוד - אמסטרדם
  • 1616 - Het Tweede Boeck Van De Luyt-Tablatuer, Ghenoemt Het Gheheymnisse der sangh-goddinnen - הספר הני לטבלטורה ללאוטרה, בשם "סוד המוזות" - הכולל קטעים יפים שעוד לא נשמעו בעבר, קלים ושימושיים מאוד לכל החובבים. יחד עם עוד קטעים בטבלטורה, לפי האופנה היותר יפה והיותר קלה, לרבות כמה קטעים לארבע לאוטות מוכוונות באופן שונה, אמסטרדם
  • Regia Pietas 1620 - - אמסטרדם
  • 1642 - Apolloos soete lier

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nicolas Vallet, Le Secret des Muses, Jérôme Blum, Brian Feehan, et al., Astrée, 1997
  • Nicolas Vallet, Le Secret des Muses, Eugène Ferré, Astrée ], 1997
  • Nicolas Vallet, Le Secret des Muses 1615-1616, Paul O'Dette ,Harmonia Mundi, 2004
  • Nicolas Vallet, Le Secret des Muses, Nigel North, Atma, 2006
  • Calvijn in de Gouden Eeuw: Calvinist Music from France and the Netherlands, Camerata Trajectina (contiene i salmi 12 e 31 di Vallet כולל המזמורים י"ב ו-ח"א של ואלה), Globe, 2009

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bailes, Anne . Nicolas Vallet (1583-1642): Stücke für 4 Laute, Lübeck; München: Tree Edition. OCLC 11938111.
  • 2003 Paul O'Dette. Booklet of CD de Secret des Muses. Harmonia Mundi .
  • A.Souris.; M.Rollin -Vallet, Nicolas - Le Secret des Muses. París: Centre National de la Recherche Scientifique. 1970 OCLC 255665595
  • Randall H.Tollefsen, Louis Peter Grijp. "Vallet, Nicolas". In Root, Deane L. (ed.). The New Grove Dictionary of Music and Musicians. Oxford University Press 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולא ואלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Frederick Neumann - Ornamentation in baroque and post baroque music: With Special Emphasis on J. S. Bach . Princeton N.J.Princeton University Press 1983. p. 66. ISBN 0-691-02707-2