נעמה צאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעמה צאל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 27 בפברואר 1981
פטירה 5 ביולי 2020 (בגיל 39)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נעמה צאל (27 בפברואר 19815 ביולי 2020) הייתה סופרת, עורכת וחוקרת ספרות ישראלית, זוכת פרס שרת התרבות והספורט בתחום העריכה הספרותית[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאל נולדה בארצות הברית[2]. בתו של פרופסור יהושע צאל. למדה באוניברסיטת תל אביב בתוכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2012 קיבלה תואר דוקטור לספרות מהאוניברסיטה העברית על עבודה שכותרתה "האחר בפואטיקה של יהושע קנז". שימשה כמרצה בכירה במכללה האקדמית ספיר.

בשנת 2006 החלה לכתוב רשימות על סיפורת והגות במוסף "ספרים" של העיתון "הארץ"[2].

הייתה המייסדת והעורכת של "מעבדה", סדרה לפרוזה ניסיונית בהוצאת "רסלינג". במסגרת הוצאת "רסלינג" ראו אור ספריהם של האמנית תמר גטר[3], מעין איתן ועוד[4].

ב-29 בדצמבר 2019 פורסם כי צאל זכתה בפרס שרת התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית לשנת תשע"ט בתחום העריכה הספרותית. בוועדת השיפוט היו יורם מלצר, הלית ישורון והעיתונאי ניסן שור[1].

לפני מותה עבדה על ספר פרוזה בשם ״שימי ראש״ בעריכת הסופרת מיכל בן-נפתלי, שראה אור בספטמבר 2020 בהוצאת אפיק[4].

צאל נפטרה ב-5 ביולי 2020 לאחר מאבק במחלת הסרטן, כשהיא בת 39. הותירה אחריה בן זוג ושני ילדים.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הם דיברו בלשונם" - ספר שעוסק בפואטיקה של יהושע קנז - ראה אור בהוצאת מאגנס, 2016. הספר חוקר את כתיבתו של קנז ועוסק בשאלות הנוגעות לכתיבתו. צאל מציעה מפתח להבנת הכתיבה של קנז באמצעות קריאה פילוסופית בספרות, ההיעדר הטבוע בלב תפיסתו של אדם אחר ועוד[5].
  • "שימי ראש" - סיפורים קצרים ונובלה, 2020[6].

סיפורים קצרים פרי עטה ראו אור בכתבי עת שונים, בין היתר: "עתון 77", "אורות", והגיליון הראשון של גרנטה בעברית. השיחה “הרהורים על ז’קלין כהנוב[7] היא חלק מתוך ספרה בכתובים שיחה עם רונית מטלון[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]