נשים וילדים תחילה
נשים וילדים תחילה (באנגלית: Women and children first) הוא שמו של קוד מוסרי לפיו במצבי חירום ימיים (ובהשאלה, גם במצבי חירום אחרים כמו שרפה) יש לתת עדיפות להצלת נשים וילדים ורק לאחר מכן להצלת גברים. קוד זה, המכונה 'החוק הבלתי כתוב של הים', מהווה נורמה מוסרית אולם הוא אינו מוסדר בשום תקנה או חוק רשמי[1][2].
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Soldier an’ Sailor Too"
|
|---|
|
To take your chance in the thick of a rush, with firing all about,
Is nothing so bad when you've cover to 'and, an' leave an' likin’ to shout;
But to stand an’ be still to the Birken’ead drill is a damn tough bullet to chew,
An’ they done it, the Jollies - 'Er Majesty’s Jollies - soldier an' sailor too!
Their work was done when it 'adn’t begun; they was younger nor me an' you;
Their choice it was plain between drownin' in 'eaps an' bein' mopped by the screw,
So they stood an' was still to the Birken'ead drill, soldier an' sailor too! |
| מאת רודיארד קיפלינג[3][4] |
ייתכן כי המושג 'נשים וילדים תחילה' נטבע לאחר טביעתה של אוניית הצי הבריטי, אה"מ בירקנהד בשנת 1852. ביום האסון, היו על האנייה 480 חיילים בריטים ובערך 26 ילדים ונשים. כאשר האנייה החלה לטבוע, הקולונל סיטון הורה לחיילים לעמוד בצד ולאפשר לילדים ולנשים להיכנס אל סירות ההצלה המעטות. לפי דיווחים, כאשר סיטון הבין כי חייליו עשויים לשחות אל סירות ההצלה שהחלו להתרחק מהאנייה השוקעת ולגרום לטביעתן, הוא שלף את חרבו והורה לחייליו לעמוד במקום ולאפשר לסירות להתרחק. כל החיילים פרט לשלושה נשמעו להוראות ורובם טבעו או נטרפו על ידי כרישים. מתוך 643 אנשים, רק 193 ניצלו ובניהם כל הילדים והנשים שהיו באנייה. לאחר אסון זה, נוהג 'נשים וילדים תחילה', קיבל את הכינוי "תרגולת בירקנהד" (Birkenhead Drill), והפך לאתוס. הסופר רודיארד קיפלינג שיבח ופיאר את תרגולת בירקנהד בשירו "Soldier an’ Sailor Too"[1][5].
בשנת 1912, האנייה הבריטית, הטיטניק, טבעה בצפון האוקיינוס האטלנטי. אירוע זה זכה לתשומת לב תקשורתית גדולה במיוחד, וסיפורים על אודות פינוי האנייה שימשו כדוגמה להתנהגות אבירית: במהלך הפינוי, קפטן האנייה, אדוארד סמית', הורה על קיום הנוהג 'נשים וילדים תחילה' לפיו לילדים ולנשים ניתנה עדיפות לתפוס מקום בסירות ההצלה, וקצינים ירו בגברים שלא צייתו לפקודה זו. שיעורי ההישרדות של הנשים והילדים היה גבוה פי שלושה מהגברים: 70% מהנשים ומהילדים שהיו על האנייה שרדו לעומת 20% גברים[1].
למרות האתוס שהתפתח סביב הקוד 'נשים וילדים תחילה', ניתוח סיסטמטי מראה כי באסונות ים, הנוהג 'כל אדם לעצמו' דומיננטי הרבה יותר מהנוהג 'נשים וילדים תחילה', וכי שיעורי ההישרדות של נשים וילדים באסונות ימיים קטנים הרבה יותר משיעורי ההישרדות של גברים. לדוגמה: כשהאונייה SS Arctic (אנ') טבעה בשנת 1854, רק 88 שרדו מתוך 400 נוסעים, וכל הנשים והילדים שהיו על הספינה מתו[6][2]. במקביל, נמצא כי בתשע מתוך 18 התאונות היה לצוות יתרון על הנוסעים.[7] הצוות בדרך כלל מקבל התרעה על התאונה מוקדם יותר, מכיר טוב יותר את הספינה ומנוסה יותר בים. צוותי הספינות הורכבו מרוב מוחלט של גברים, לכן, סיכויי ההישרדות של הצוותים גבוהים יותר משמעותית. באסון האונייה SS Arctic רק 24 נוסעים שרדו לעומת 61 חברי צוות.[8]
מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת מלחמת חרבות ברזל נחטפו, גברים נשים וילדים, כחודש לאחר הלחימה התקיימה עסקת לחילופי השבויים בין ישראל לחמאס, בעיסקה זאת שוחררו מבין הישראלים נשים וילדים תחילה.[9][10]
ניתוח ויישום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההצדקה של הקוד המוסרי 'נשים וילדים תחילה' מתבססת ככל הנראה על ההנחה לפיה לגברים יש סיכוי גדול יותר לשרוד במצבים מסכני חיים זאת משום שהם בממוצע חזקים יותר מנשים. הישרדות עשויה להיות קשורה ביכולות פיזיות כמו ריצה מהירה יותר ומסת שריר גדולה יותר שיכולה להועיל בפינוי מכשולים מדרכי המילוט, וכן בתכונות מנטליות כמו אגרסיביות ותחרותיות שהן שכיחות יותר בקרב גברים[1].
מאז טביעת אניית הטיטניק בשנת 1912, רווחת האמונה לפיה הקוד המוסרי 'נשים וילדים תחילה' מעניק יתרון לנשים ולילדים במצבי חירום ימיים על פני גברים, אולם ניתוח 18 אסונות ימיים שהתרחשו בין השנים 1852–2011 ובהם היו מעורבים 15,000 אנשים משלושים לאומים שונים מראה כי לנשים ולילדים יש חסרון לעומת גברים במצבי חירום ימיים ששורדים בשיעורים הרבה יותר גבוהים. מהנתונים עולה כי במקרי חירום ימיים רווחת יותר הנורמה לפיה 'כל אדם לעצמו' מאשר 'נשים וילדים תחילה': מתוך 18 אסונות ימיים, רק בשני אסונות (בטיטניק ובאה"מ בירקנהד) לנשים היה יתרון הישרדותי על פני גברים. ב-11 מקרים נמצא שלגברים היה יתרון הישרדותי, ובחמישה מקרים לא הייתה עדות ברורה להבדלי הישרדות בין גברים לנשים. מתוך 18 מקרים, רק בחמישה ניתנה ההוראה 'נשים וילדים תחילה'. נמצא כי 17.9% מהנשים שרדו לעומת 34.6% מהגברים. בנוסף נמצא כי לילדים יש את הסיכוי הנמוך ביותר לשרוד[1]. עוד נמצא כי שיעורי הישרדותם של נשים וילדים עולים במצבי חירום בהם הקפטן מורה על הנוהג 'נשים וילדים תחילה'. עזרה של אנשים לאחרים לא מעידה בהכרח על ההעדפות האישיות שלהם. מחקרים מצאו כי אנשים מכפיפים את עצמם לנורמות אם הפרה של אותן הנורמות טומנת בחובה ענישה (לרבות ענישה מגורם שלישי (אנ') כמו גינוי מוסרי וחרם). בניגוד לאסונות אחרים (כמו פיגועי טרור, צונמי ורעידות אדמה) אסונות ימיים מאופיינים בנוכחותו של מנהיג, ולו יש את הכוח להכפיף את אנשי הצוות והנוסעים למרותו במצבי חירום[1]. מבחינת חברתית, קיימת צפייה גדולה יותר מגברים לנהוג בגבורה ולעזור במצבי חירום, ומנשים קיימת הצפייה לטפל במצבים ארוכי טווח (לסעוד למשל). במצב בו עזרה לזולת עלולה להגדיל מאוד את הסיכוי למות – רבים עשויים להעדיף להציל את עצמם במקום לעזור לאחרים[1]. ייתכן כי מעשי גבורה והקרבה של גברים באסונות ים היו תופעה רגילה במאה ה-19 ובתחילת מאה 20, בהם גורל הילדים והנשים הוכרע בידי הגברים, אולם עם עליית חברות שוויוניות, נשים יותר ויותר הצליחו לשרוד באסונות ים בזכות תושייתן שלהן[1].
כמו כן, ייתכן כי גורם הזמן משפיע על הנוהג 'נשים וילדים תחילה' במצבי חירום ימיים. בשנת 1915, אניית לוסיטניה טובעה על ידי צוללת גרמנית. על אף הקריאה לפנות קודם נשים וילדים, הוראה זו לא מומשה, וההתנהגות לפיה 'כל אדם עצמו' הייתה דומיננטית. אנייה זו טבעה תוך 18 דקות בלבד, זאת לעומת זמן הטביעה של הטיטניק שארך שעתיים וארבעים דקות, ובה הנוהג התקיים[11].
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסרט טיטניק משנת 1997, מופיעות מספר סצנות המתייחסות לנוהג 'נשים וילדים תחילה'.
- בפרק 'השרפה' (אנ') בסדרה סיינפלד, ג'ורג' קוסטנזה מבחין באש במהלך מסיבת יום הולדת, ונמלט מהמקום תוך כדי דחיפה של נשים קשישות וילדים שעומדים בדרכו. לאחר מכן, הוא נאלץ להתמודד עם גינוי מוסרי ולהצדיק את מעשיו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Robin Miskolcze, (2008) "Women & Children First: Nineteenth-Century Sea Narratives & American Identity." University of Nebraska Press Lincoln and London
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Curley, Stephen. "Women & Children First: Nineteenth-Century Sea Narratives & American Identity." The Journal of American Culture 31.3 (2008): 346.
"Women and Children First" or "Every Man For Himself"? - Oscar Erixson - TEDxUppsalaUniversity, TEDx Talks- Women And Children First? The Young Turks
- Explainer: Are Shipwreck Evacuation Rules Still "Women And Children First"? slatenewschannel
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Elinder, Mikael, and Oscar Erixson. "Gender, social norms, and survival in maritime disasters." Proceedings of the National Academy of Sciences 109.33 (2012): 13220-13224
- ^ 1 2 Women and Children First: The Origin of the Myth, Rupert Taylor, owlcation.com March 17, 2017
- ^ The meaning and origin of the expression: Women and children first, The Phrase Finder
- ^ Soldier and Salior Too (poem), audiobooksfree
- ^ Five Minutes of History: The Birkenhead Disaster, The History Guy: Five Minutes of History
- ^ Women and children aren’t saved first, sciencenordic.com, August 1, 2012
- ^ Women and children aren’t saved first, sciencenordic.com, August 1, 2012
- ^ Women and children aren’t saved first, sciencenordic.com, August 1, 2012
- ^ איתמר אייכנר, רוני גרין-שאולוב, הדר גיל-עד, יואב זיתון, הפנים והשמות: אלו 13 החטופים שחזרו לישראל בפעימה השנייה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
- ^ סער הס, חסן שעלאן, איתן גליקמן, יעל צ'כנובר, אילנה קוריאל, סוף סיוט השבי של 8 ישראלים: אלו המשוחררים | השמות והסיפורים, באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ Frey, Bruno S., David A. Savage, and Benno Torgler. "Interaction of natural survival instincts and internalized social norms exploring the Titanic and Lusitania disasters." Proceedings of the National Academy of Sciences 107.11 (2010): 4862-4865