טיטניק (סרט, 1997)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיטניק
Titanic.poster.JPG
כרזת הסרט בישראל
שם במקור: Titanic
בימוי: ג'יימס קמרון
הפקה: ג'יימס קמרון
תסריט: ג'יימס קמרון
שחקנים ראשיים: לאונרדו דיקפריו
קייט וינסלט
מוזיקה: ג'יימס הורנר
חברת הפצה: צפון אמריקה:
פרמאונט
הפצה בינלאומית:
פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה: 19 בדצמבר 1997
משך הקרנה: 194 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 200 מיליון דולר
הכנסות:

2,185,372,302 דולר

(הסרט ה-2 עם ההכנסות הגבוהות ביותר בקופות)
פרסים: 87 פרסים שונים, ביניהם: 11 פרסי אוסקר ו-4 פרסי גלובוס הזהב
דף הסרט ב-IMDb
הטיטניק יורדת למצולות

טיטניקאנגלית: Titanic) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת אסונות משנת 1997. עלילת הסרט, בבימויו של ג'יימס קמרון, עוסקת בסיפור אהבה חוצה מעמדות על רקע פרשת טביעתה של הטיטניק. בסרט כיכבו לאונרדו דיקפריו וקייט וינסלט, אשר הייתה מועמדת לפרס אוסקר על תפקידה.

הסרט הופק בתקציב עתק של למעלה מ-200 מיליון דולר וזכה להצלחה ביקורתית וקופתית חסרת תקדים. הכנסות הסרט מהקרנותיו בבתי הקולנוע היו מעל 1.84 מיליארד דולר (ואחרי ההקרנה מחדש בתלת מימד באפריל 2012 שגרפה 343.6 מיליון דולר, הכנסותיו עלו ל-2.18 מיליארד דולר), ובכך היה הטיטניק לסרט המכניס ביותר בכל הזמנים, תואר בו החזיק למעלה מעשור, עד שזכה בו סרט אחר של קמרון - אווטאר. הסרט זכה בעשרות פרסים, ובהם 11 פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר.

באפריל 2012, במלאת 100 שנים לאסון הטיטאניק, יצאה גרסה מחודשת של הסרט בטכנולוגיית תלת מימד לבתי הקולנוע.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל בתמונות הפלגת הבכורה של האוניה בשחור לבן משנת 1912. לאחר מכן הוא עובר לשנת 1996 ומתאר את החיפושים של צוות רוסי בשרידי הטיטניק אחר מחרוזת יהלומים יקרה מאוד - "לב האוקיינוס". הצוות, שבראשו עומד ברוק לובט (ביל פקסטון), מגלה בבטן האוניה כספת. הצוות מקווה למצוא בה יהלומים, אך כאשר היא נפרצת מסתבר כי ה"מטמון" היחידי שבה הוא ציור של אישה צעירה ערומה העונדת את המחרוזת. הגילוי משודר בטלוויזיה ומושך את תשומת לבה של קשישה בשם רוז קלברט (גלוריה סטיוארט) המתגוררת בארצות הברית. היא זיהתה את עצמה בציור (אחרי 84 שנה), התקשרה והגיעה לאוניית החוקרים בליווי נכדתה. שם מראים לה החוקרים את הציור, הנושא את התאריך 14 באפריל 1912. כמו כן הוצגו בפניה ראי וכלי איפור אשר נמצאו בחדר השינה במחלקה הראשונה, בה נמצאה הכספת. כך היא נזכרת במהלך האירועים ומתחילה לספר את עלילותיה על הטיטניק.

בשלב זה הסרט שב לעסוק בשנת 1912, שבה הטיטניק עוגנת בחוף הבריטי ועומדת להפליג. על הסיפון עולות רוז הצעירה (קייט וינסלט), אימה רות' דוויט בוקייטר (פרנסיס פישר) וארוסה קאלדון הוקלי (בילי זיין). במקביל, אמן צעיר בשם ג'ק דוסון (לאונרדו דיקפריו) זוכה בזוג כרטיסים להפלגה במשחק פוקר ועולה על הספינה ביחד עם חברו פבריציו דה רוסי (דני נוסי).

לכאורה נראה שרוז חיה חיי פאר ואושר, אך למעשה היא אומללה ותקועה במערכת יחסים כפויה עם אדם שהיא לא סובלת. בלילה השני של ההפלגה היא מנסה להתאבד, אך ג'ק מדובב אותה ומציל את חייה ברגע האחרון. לאות תודה קאל מזמין אותו לארוחת ערב מפוארת במחלקה הראשונה ובמהלכה רוז וג'ק עוזבים למסיבה במחלקה השלישית, בה ג'ק נמצא. מנקודה זו הם מפתחים קשר ידידותי ובו הוא מספר לה על מסעותיו הרבים והיא מספרת לו על חלומותיה, ועד מהרה הם מתאהבים אחד בשני. סצנת הנשיקה הראשונה שלהם, בה רוז 'עפה', היא אחת מהמפורסמות בעולם. בהמשך, רוז מבקשת מג'ק לצייר אותה בעירום כשהיא עונדת את "לב האוקיינוס".

במקביל, קפטן האוניה סמית' (ברנרד היל) מתעלם מהאזהרות השונות לגבי קרחונים צפים וממשיך לנווט את האנייה במהירות גבוהה מאוד, מכיוון שהוא רוצה להגיע מוקדם מהצפוי לניו יורק, כדי שהספינה תתפרסם בזכות מהירותה - זאת בעידודו של קאל. בערב הרביעי של ההפלגה, זוג המשקיפים מתעניין ברוז וג'ק כאשר הם מתנשקים, ואינם רואים את הקרחון המתקרב. כאשר לבסוף הם מבחינים בו, כבר מאוחר מדי. הקרחון יותר מדי קרוב. מאמציהם הגדולים של אנשי הצוות להציל את האונייה מהתנגשות, בנסיון לסטות בחוזקה כדי להתחמק מהקרחון אינם מצליחים. למרות שינוי כיוון הנסיעה, ופנייה חדה, האנייה מתנגשת בקרחון ומים מתחילים להציף אותה. הקרחון גורם לקריעת שלד האונייה, ולפריצת חמישה מדורים בה. האונייה, שמתוכננת לשאת פריצה של עד ארבעה מדורים, מתחילה לשקוע. באותו ערב, מגלה קאל את הרומן של רוז עם ג'ק ולכן משרתו מפליל את ג'ק בגניבת המחרוזת על ידי הכנסתה לכיס מעילו. רגע לפני שהיא אמורה לעלות אל סירת הצלה, יוצאת רוז בחיפוש אחר ג'ק הכלוא בבטן האונייה באזיקים לעמוד. את המפתחות היחידים של האזיקים לקח משרתו של קאל, ולכן רוז הייתה צריכה לחפש דרך לשחרר את ג'ק בזמן שהמים מתחילים להציף את החדר בו היה כלוא. לבסוף מוצאת רוז גרזן, הולכת אל החדר בו כלוא ג'ק, ובמזל שברה את האזיקים מידיו של ג'ק, ואלו הצליחו לעלות על הסיפון העליון, אף שהמים הקפואים הקשו עליהם.

לאחר שהיא משחררת את ג'ק, רוז עולה על סירת הצלה, אך מחליטה שלא להישאר עליה, אלא עם ג'ק במקום זאת וקופצת ממנה מיד לפני שירדה אל המים. כשג'ק רואה זאת, יוצא בריצה אל חדר האוכל אל רוז ומנשק אותה לנגד עיניו של קאל. קאל לוקח אקדח ומתחיל לרדוף אחריהם תוך כדי שהוא יורה לעברם. לאחר שהם בורחים ממנו, קאל עולה על אחת מסירות ההצלה האחרונות, לאחר שהוא מוצא ילדה קטנה נטושה, ומעמיד פנים שהוא אביה ואין לה אף אחד מלבדו. כשרוז וג'ק חוזרים לסיפון, הם מגלים שלא נשארו סירות הצלה ומחליטים להישאר על הסיפון עד שהספינה תשקע לחלוטין. בסופו של דבר, כשהטיטניק מגיעה לזווית מסוימת, היא נחצית לשניים וכל החלק האחורי נופל אל המים וצף. כיוון שאיננו ניתק החלק האחורי מהקדמי במלואו, החלק הקדמי שוקע למים ואיתו החלק האחורי, שעומד כמה דקות בזווית של 90 מעלות באוויר, אשר רוב האנשים שעליו נופלים אל הים. לבסוף שוקע החלק האחורי למצולות, כאשר כל מי שעליו נופל למי הקרח.

ג'ק ורוז נשארים ביחד ומחכים, יחד עם מאות נוסעים נוספים, שסירות ההצלה יחזרו להציל אותם ממימי האוקיינוס האטלנטי הקפואים. ג'ק מצליח לאתר משטח עץ צף ורוז עולה עליו. כאשר ג'ק מנסה לעלות ביחד עם רוז, הוא מגלה שמשקלם כבד מכדי ששניהם יישארו על המשטח. רוב האנשים שנשארו במים, מתים מקור ובהם גם ג'ק. רוז רוצה למות אך נזכרת בהבטחתה לג'ק "לא ליסוג". היא נאספת על ידי סירת הצלה ומאוחר יותר היא עולה על סיפון האנייה "קרפטיה". רוז נרשמת באנייה בתור "רוז דוסון" כדי לקשור את חייה לחייו של ג'ק לנצח וכן במובן מסוים - כדי שקאל לא יחפש אותה. כשהיא מגיעה לניו יורק, היא מגלה בכיס המעיל שלה את "לב האוקיינוס".

לאחר שהיא מסיימת את סיפורה, רוז (המבוגרת) זורקת למי האוקיינוס את המחרוזת ( קטע זה פותר את השאלות והספקות המתעוררות בתחילת הסרט לגבי זהותה של הזקנה ואמינות גרסת סיפורה. היות השרשרת ברשותה מהווה הוכחה לצופים שהזקנה היא אכן רוז הצעירה שהייתה במקור על האונייה, ואינה אישה אחרת הרודפת פרסום או זקנה מבולבלת החושבת בטעות שהייתה בהפלגת הטיטניק), היא הולכת לישון ומשם הצופים נשארים עם "סוף פתוח" : יש הגורסים שהיא נפטרה בשנתה והגיעה לגן עדן ששם היא חוזרת לטיטניק ובה כל החברים והמכרים מההפלגה מחכים לה ובראשם ג'ק. כשהיא מתאחדת עם ג'ק כולם מוחאים להם כפיים, ויש הגורסים שהיא נרדמה וחלמה את זה.

צוות השחקנים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלוריה סטיוארט בתור רוז המבוגרת וסוזי איימיס בתור נכדתה ליזי

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסרט

הסרט זכה ברחבי העולם ב-87 פרסים והיה מועמד ל-47 פרסים נוספים. בין החשובים שבהם:

שיר הנושא של הסרט, שבוצע על ידי סלין דיון, הפך ללהיט ואף זכה באוסקר ופרס הגראמי על שיר הנושא הטוב ביותר.

15 שנים אחרי יציאת הסרט לבתי הקולנוע ו-100 שנים לאחר טביעת הטיטניק, יצא הסרט לקולנוע שוב והפעם בגרסת תלת מימד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]