נשק גרעיני טקטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נשק גרעיני טקטי הוא אמצעי לחימה במסגרת אסטרטגיה גרעינית של "תגובה גמישה". מטרת הנשק לאפשר למקבלי ההחלטות להגיב כנגד תוקפן ללא השמדתו המוחלטת. נשק גרעיני טקטי עשוי להיבנות במיוחד עבור מטרות מוגבלות ומסוימות. ניתן גם להשתמש בנשק הנחשב מזיק יותר, דוגמת פצצות תרמו-גרעינית, אך השימוש בהן יהיה למטרות מוגבלות. נשק טקטי גרעיני מאפשר תקיפה גרעינית שמטרותיה ונזקיה מוגבלים, בניגוד לתקיפה גרעינית אסטרטגית, שמטרתה השמדה מוחלטת של האויב.

מדענים אמריקאים בוחנים דגם של פגז גרעיני

מטרות השימוש בנשק גרעיני טקטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשק גרעיני טקטי נועד לאפשר תגובה גמישה ומוגבלת כנגד תוקפן ללא פתיחה במלחמה גרעינית מלאה. הנשק הגרעיני הטקטי שימש כמרכיב מרכזי באסטרטגיה שפיתח שר ההגנה האמריקאי רוברט מקנמרה בשנות ה-60. אסטרטגיית התגובה הגמישה אפשרה תגובה גרעינית מוגבלת, לעומת האסטרטגיה הקודמת לה - "גמול מסיבי". לתפישת קובעי המדיניות בארצות הברית ובברית נאט"ו, איפשר הנשק הטקטי את חוסר האיזון בתחום הנשק הקונבנציונלי מול ברית ורשה.

סוגי נשק גרעיני טקטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פצצת נייטרון: משמשת לתקיפת ריכוזי שריון גדולים. הפצצה נוסתה בהצלחה על ידי מספר מדינות, ביניהן ארצות הברית, ברית המועצות וצרפת.
  • פגז גרעיני: משמש לתקיפת ריכוזי צבא במרחק של עשרות קילומטרים מהתותח היורה. לרוב, עוצמת ראש הנפץ נמדדת בין 0.1 למספר בודד של קילוטון TNT.
  • מוקש גרעיני: משמש להשמדת אזורי מפתח בשדה הקרב לאחר שאלו נכבשו על ידי כוחות אויב.
  • פצצה גרעינית טקטית: הקריטריון המקובל להגדרת פצצה גרעינית כטקטית מתייחס לעוצמת ראש הקרב. לרוב, הכוונה לפצצה עד 10 קילוטון.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדעני מדינה ומומחי אסטרטגיה תקפו את הרעיון להשתמש בתגובה גרעינית מוגבלת. הם ציינו כי אפשר להעריך בבטחה ששימוש כזה יוביל להידרדרות למלחמה גרעינית כוללת. לפי מחקרים, שימוש בנשק גרעיני טקטי במקרה של מתקפה על ברית נאט"ו יפגע קשות במדינות המתגוננות. ההערכה במחקרים הייתה כי צפויים בין 2 מיליון ל-20 מיליון נפגעים ישירים ופגיעה קשה בשטחי המדינות. צוין כי הכנסת הנשק הטקטי ערערה את מאזן האימה בין המעצמות ופגעה כך ביציבות שנבעה ממנו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהושפט הרכבי, "מלחמה ואסטרטגיה", הוצאת מערכות, ת"א. 2005.
  • ג'רלד שטיינברג, "אסטרטגיה של נשק קונוונציונלי", האוניברסיטה הפתוחה. 1997.