ברית ורשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל
המדינות שהיו חברות בברית ורשה
ארמון הנשיא בורשה, בו הוקמה הברית ב-1955, עת נודע כארמון המושל

ברית ורשה הוקמה על ידי מדינות מזרח אירופה ב־14 במאי 1955 לאור משבר ברלין, וכמענה לברית נאט"ו (ובמיוחד לצירוף גרמניה המערבית לברית), כחלק מהמלחמה הקרה. הברית נחתמה בוורשה שבפולין.

מטרת הברית הייתה לבלום את השפעת ארצות הברית, להתייצב כמשקל נגד לברית נאט"ו ולהגביר את ההשפעה באירופה ואסיה. הברית שלחה נשק למדינות כדי להגדיל את השפעת ברית המועצות בהן, או לאויביהן, כדי שבכל מקרה תהיה לה השפעה באותו אזור. הברית הידקה את הקשרים בין הגרורות בגוש הקומוניסטי.

בברית ורשה נכללו המדינות: ברית המועצות, אלבניה, בולגריה, הונגריה, מזרח גרמניה, פולין, צ'כוסלובקיה ורומניה. לברית ורשה הייתה עוצמה צבאית אדירה של כ־300 דיוויזיות, כמות רבה יותר מזו של ברית נאט"ו. ברית ורשה הוסיפה לעימות המזוין הבין־גושי. הברית ניסתה להשתלט על מדינות כמו טורקיה ויוון, שבהן עלה כוחו של השמאל בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. כמו כן דיכא הארגון מרידות אנטי-קומוניסטיות.

חוקי הברית קבעו שעל כל חברות הברית חלה חובה לשלוח צבאות במקרה של תקיפה, וזאת בניגוד לחוקי ברית נאט"ו. כך, למשל, נצטוו כל חברות הברית בשנת 1968 להשתתף בפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, מדינה שהייתה על סף מהפכה דמוקרטית.

הוחלט על הקמת מפקדה משותפת ותוכניות צבאיות משותפות. בראש הברית עמד גוף מדיני עליון וגוף צבאי עליון - המפקדה המאוחדת של הכוחות המזוינים של ברית וורשה. בראשה המפקדה עמד מרשל סובייטי. מדי שנה היו נערכים תמרונים צבאיים משותפים.

עם התפוררות הגוש הקומוניסטי וברית המועצות בסוף שנות השמונים, התפרקה ברית ורשה, וכל המדינות שהיו בה (פרט לאלו שהיו חלק מברית המועצות) עברו לנאט"ו. הברית פורקה באופן רשמי ב־1 ביולי 1991.

מדינות שנכללו בברית ורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]


מפקדי הכוחות המזוינים המאוחדים של ברית וורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]