יהושפט הרכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהושפט הרכבי
Yehoshafat Harkabi.jpg
נולד 1921, חיפה
נפטר 1994, ירושלים
השתייכות Flag of the British Army.svg הצבא הבריטי
IDF new.png צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים

ראש אגף המודיעין

מלחמות וקרבות

מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש

תפקידים אזרחיים

משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, פרופסור ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ, יועץ לשר הביטחון

יהושפט הַרְכַּבִּי (1921 - 1994) כיהן כראש אמ"ן בשנים 1955 - 1959, ולאחר מכן היה פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל למדע המדינה לשנת 1992.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד חיפה, בוגר בית הספר הריאלי, מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, ובעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית.

ב-1943 התגייס לצבא הבריטי והשתתף במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה השתתף בקורס הראשון שקיימה הסוכנות היהודית להכשרת דיפלומטים. במלחמת העצמאות לחם בגזרת ירושלים כמפקד פלוגה בגדוד מוריה של חטיבת עציוני. לאחר המלחמה היה חבר המשלחת הישראלית לרודוס בשיחות על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. הצטרף לסגל משרד החוץ והיה קצין קישור בין המשרד לצה"ל ראש לשכת שר החוץ משה שרת ולאחר מכן חזר לשורות צה"ל ושרת כסגן ראש אגף המודיעין במטכ"ל משהוקם אגף זה.

שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות עסק הביש מונה לראש אגף המודיעין (אמ"ן) במטכ"ל בשנת 1955. בתפקיד זה שימש עד 1959, אז הודח ופרש מצה"ל בעקבות אחריותו לפרשת ליל הברווזים. נחשב לאיש מודיעין מבריק, ובתקופתו כראש אמ"ן יצא צה"ל למבצע קדש ובוצעה ההתנקשות בקולונל מוסטפא חאפז, ראש המודיעין המצרי ברצועת עזה, שהנחה והפעיל את פעילות הפדאיון שביצעו פיגועים בישראל.

לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כמשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה ופנה למחקר אקדמי. בשנת 1969 צורף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר‏[1] ובהמשך היה פרופסור בקתדרה על-שם מ' הקסטר ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת 1964 היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה יועץ אסטרטגי לשר הביטחון שמעון פרס בשנים 1974 עד 1975.

הרכבי הרבה להתריע שנים רבות על הסכנות הנשקפות למדינת ישראל מצד אש"ף ובמרוצת השנים שינה את דעתו וצידד במשא ומתן עם ארגון זה.

בשנים 1976-1978 שימש כיועץ ראש הממשלה למודיעין, תחת ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בין ישראל לערב - עיונים באתמול ובמחר, הוצאת משרד הביטחון, 1968
  • פת"ח באסטרטגיה הערבית - עיונים באתמול ובמחר, הוצאת משרד הביטחון, 1969
  • לקח הערבים מתבוסתם, (עריכה), קובץ תרגומים מערבית, הוצאת עם עובד, 1970
  • מלחמה גרעינית ושלום גרעיני, הוצאת מערכות
  • על הגרילה, הוצאת משרד הביטחון
  • עמדת הערבים בסכסוך ישראל-ערב, הוצאת דביר
  • עמדת ישראל בסכסוך ישראל-ערב, הוצאת דביר
  • האמנה הפלסטינית ומשמעותה, ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות, 1971, 1974, 1977.
  • חזון לא פנטזיה מרד בר כוכבא, הוצאת דומינו, 1982
  • הכרעות גורליות, הוצאת עם עובד, 1986
  • מלחמה ואסטרטגיה, הוצאת משרד הביטחון, עליו זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.
  • הפלסטינים - מתרדמה להתעוררות, ירושלים : הוצאת מגנס, תשל"ט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ראשי אגף המודיעין (אמ"ן) Aman.png

איסר בארי · חיים הרצוג · בנימין גיבלי · יהושפט הרכבי · חיים הרצוג · מאיר עמית · אהרן יריב · אלי זעירא · שלמה גזית · יהושע שגיא · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · אורי שגיא · משה יעלון · עמוס מלכא · אהרן זאבי-פרקש · עמוס ידלין · אביב כוכבי