סוניה סאנצ'ז

סוניה סאנצ'ז
Sonia Sanchez

לידה	9 בספטמבר 1934 (בת 89) ברמינגהאם, ארצות הברית
שם לידה	ווילסוניה בניטה דרייבר
מדינה	ארצות הברית
לאום	אפרו-אמריקאים
מקום לימודים	אוניברסיטת הווארד, מכללת האנטר
שפות היצירה	אנגלית
פרסים והוקרה	פרס הספר האמריקאי (1985) הפרס להנצחת שלי (2016) Pew Fellowship in the Arts (1993) פרס אניספילד-וולף (2019) מדליית לנגסטון יוז (1999) honorary degree from Spelman College (2019)
www.soniasanchez.net

סוניה סאנצ'ז (באנגלית: Sonia Sanchez; נולדה ב-9 בספטמבר 1934) היא משוררת, סופרת, מחזאית ופרופסור אמריקאית. במהלך שנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה מהדמויות הבולטות ב-Black Arts Movement, שקידמה אמנות וספרות פוליטית מאת יוצרים אפרו-אמריקאים שפנו בעיקר לקהל אפרו-אמריקאי. היא חיברה ופרסמה קרוב ל-20 ספרי שירה, וכן סיפורים קצרים, מאמרים, מחזות וספרי ילדים. בשנת 1993 היא זכתה למלגת Pew Fellowships in the Arts, ובשנת 2001 זכתה במדליית רוברט פרוסט כהוקרה על תרומתה יוצאת הדופן לשירה האמריקאית.

ביוגרפיה

נולדה כווילסוניה בניטה דרייבר בבירגמינהאם, שבאלבמה, ב-9 בספטמבר 1934, לווילסון ל. דרייבר וללנה ג'ונס דייבר. אמה מתה כאשר הייתה סאנצ'ז בת שנה בלבד, והיא בילתה את שנותיה הראשונות בין קרובי משפחה שונים. כאשר הייתה בת 6 בלבד, מתה גם סבתה של סאנצ'ז, אצלה התגוררה. מותה השפיע עמוקות על המשך חייה. היא החלה לגמגם, דבר שגרם לה להיות ביישנית ומופנמת יותר. הגמגום גרם לה לקרוא הרבה, ולשים לב היטב לשפה וצליליה.

בשנת 1943 היא עברה להתגורר בהארלם, ניו יורק, שם חי אביה עם אחותה ורעייתו השלישית. בשנים אלו התגברה על הגמגום שליווה אותה מילדותה המוקדמת, הצטיינה בלימודים והחלה לכתוב שירה. סאנצ'ז התמקדה בצלילים של השירה שלה, והקפידה להקריא בקול רם את שיריה. היא זכתה לשבחים על השימוש שלה במנעד רחב של קולות אפריקאים ואפרו-אמריקאים. היא נודעה בכך שהקריאה בציבור את שיריה. אחרי שקיבלה תואר BA במדעי המדינה מהאנטר קולג', החלה לכנות את עצמה "מגמגמת מוסמכת".

סאנצ'ז המשיכה ללימודים מתקדמים באוניברסיטת ניו יורק (NYU), שם עבדה עם המשוררת לואיז בוגאן . במהלך לימודיה פתחה סדנת כתיבה בגריניץ' וויליג', שם ייסדה את קולקטיב הכתיבה Broadside Quartet (רביעיית ברודסייד). הרביעייה כללה כותבים בולטים אחרים מקבוצת Black Arts Movement. המשוררים הצעירים זכו לתמיכתו של דאדלי רנדל, משורר וותיק ובעליה של ההוצאה לאור ברודסייד.

סאנצ'ז שמרה על שמה מנישואיה הראשונים לאלברט סאנצ'ז, מהגר מפוארטו ריקו. לזוג נולדה בת אחת והם התגרשו. לאחר מכן נישאה בשנית, ילדה תאומים, והתגרשה בשנית. האמהות השפיעה מאוד על שיריה והיוותה מוטיב חוזר בשיריה משנות ה-70.

קריירת הוראה

סאנצ'ז לימדה בכיתה ה' בבית הספר Downtown Community School בניו יורק עד לשנת 1967. היא לימדה כפרופסור בשמונה אוניברסיטאות בארצות הברית, והרצתה בלמעלה מ-500 קמפוסים אקדמיים, ובכלל זה באוניברסיטת הווארד.

היא הייתה ממובילות המאמצים ללמד באוניברסיטאות לימודים אפרו-אמריקאים – לימודים רב-תחומיים העוסקים בהיסטוריה, בתרבות ובפוליטיקה של אנשים אפרו-אמריקאים. בשנת 1966, בעת שלימדה באוניברסיטת סן-פרנסיסקו, היא החלה ללמד לימודי אפרו-אמריקאים. סאנצ'ז הייתה המרצה הראשונה שלימדה באוניברסיטה קורס העוסק בנשים אפרו-אמריקאיות, והקורסים שהעבירה על ספרות אפרו-אמריקאית היו חלוציים במוסדות לימוד אקדמאיים לבנים ברובם. היא ראתה בלימודים אלו גם פלטפורמה חדשה להבנת הגזע, וגם אפשרות לערער על ההטיות הגזעניות המובנות באקדמיה בארצות הברית.

סאנצ'ז החלה לעבוד באוניברסיטת טמפל בשנת 1977, והייתה הראשונה בה שנבחרה לתוכנית היוקרתית למנהיגות של הממשלה הפדרלית של ארצות הברית. סאנצ'ז הייתה פרופסור לספרות אנגלית וללימודי נשים באוניברסיטת טמפל, שם החזיקה באות ההצטיינות לפרופסורים ע"ש לורה קרנל, עד לפרישתה בשנת 1999.

היא הקריאה משיריה באפריקה, בקריביים, בסין, באוסטרליה, באירופה, בניקרגואה, בקנדה ובקובה.

אקטיביזם

סאנצ'ז הייתה פעילה בולטת ומשפיעה בתנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח ובתנועת Black Arts Movement, ותמכה בתנועת החזית הלאומית המאוחדת של אפרו-אמריקאים. בראשית שנות ה-60 היא הצטרפה לקונגרס לשווין גזעי , שם פגשה את מלקולם אקס. אף שלפני כן דגלה באינטגרציה, בהשפעתו של מלקולם אקס החלה לדגול יותר בהפרדה בין גזעית, והתמקדה בזהות ובמורשת האפריקאית והאפרו-אמריקאית. בשנת 1972 הצטרפה לארגון אומת האסלאם, אך עזבה את הארגון לאחר שלוש שנים, בשנת 1975, כיוון שלא הסכימה עם התפיסות של הארגון לגבי זכויות נשים.

היא ממשיכה להיות פעילה ודוברת למען זכויות נשים וקבועות מיעוט מדוכאות. סאנצ'ז חיברה ספרים ומחזות רבים העוסקים בקשיים של אפרו-אמריקאים. כמה מהמחזות שכתבה הועלו על במות, וביניהם המחזה Sister Son/ji שעלה באוף-ברודוויי בניו יורק בשנת 1972; המחזה Uh, Huh: But How Do it Free us? שעלה בשיקגו בשנת 1975; והמחזה Malcolm Man/Don’t Live Here No Mo’ שעלה בפילדפיה בשנת 1979. סאנצ'ז ערכה שתי אנתולוגיות של ספרות אפרו-אמריקאית: We Be Word Sorcerers: 25 Stories by Black Americans בשנת 1974 ו-360° of Blackness Coming at You בשנת 1999. היא ידועה בתמיכתה במגוון מטרות וארגונים אקטיביסטיים לזכויות נשים ולשלום.

התנועה לאמנויות השחורות Black Arts Movement

Black Arts Movement הוקמה במטרה להחיות את השאיפות, התובנות, האנרגיה והמודעות של אפרו-אמריקאים. במהלך שנות ה-60, סאנצ'ז פרסמה שירים ומאמרים במגוון מגזינים של הקהילה האפרו-אמריקאית, וביניהם The Liberator, Negro Digest, ו-Black Dialogue. פרסומיה ביססו את מעמדה כהוגה פוליטית בתנועה. היא נודעה כמשוררת חשובה בתנועה אחרי שפרסמה את ספר השירים הראשון שלה, Homecoming (השיבה הביתה) בשנת 1969. בספר זה, כמו גם בספר השני שלה, We a BaddDDD People (אנחנו אנשים רעיםםםםם) משנת 1970, תוך שימוש במבנים שיריים ניסיוניים, היא דנה בהתפתחות של לאומיות וזהות שחורות.

סגנון ותמות

סאנצ'ז ידועה בשילובים שעשתה בין סגנונות מוזיקליים שונים, כגון בלוז, לבין סגנונות שירה מסורתיים כגון הייקו וטנקה. בהשראת משוררים כמו לנגסטון יוז וסטרלינג אלן בראון, היא נוהגת להשתמש בשגיאות איות מכוונות כדי להלל את הצליל הייחודי של אוצר המילים של אפרו-אמריקאים.

ספר השירה הראשון שפרסמה, Homecoming (1969), ידוע בהשפעת הבלוז גם על המבנה של השירים וגם על התכנים שלהם. בשירי הספר משולבים מצד אחד המאבק להכרה בזהות אפרו-אמריקאית, ומצד שני השמחה והטוב שיש בתרבות האפרו-אמריקאית. ספרה השני, We a BaddDDD People משנת 1970, ביסס את תרומתה לתנועה לאמנויות שחורות, בכך שהתמקד בחוויות יומיומיות של חיי גברים ונשים אפרו-אמריקאיות. בשיריה בספר זה עשתה שימוש ניסיוני בשיבושים מכוונים באוצר המילים, בפיסוק, באיות ובריווח, ברוח מוזיקת הג'אז.

אף על פי שהמשיכה לדגול בכך שנדרש שינוי תרבותי שורשי, בספריה המאוחרים יותר, כגון I've Been a Woman (1978), Homegirls and Handgrenades (1985) ו-Under a Soprano Sky (1987), היא התמקדה פחות בתמות פוליטיות של הפרדה גזעית ויותר בתמות של אהבה, קהילה והעצמה. גם בשיריה המאוחרים היא ממשיכה לחקור את השילובים של הייקו, טנקה וסונקו, עם מקצבים ששאולים מבלוז ומג'אז. היא ממשיכה להתנסות בשילובים שונים. בשנת 1997 הוציאה את ספרה האפי Does Your House Have Lions? המוקדש למאבקו של אחיה באיידס, ובשנת 2010 הוציאה ספר הייקו בשם Morning Haiku.

בנוסף לשירה, סאנצ'ז פרסמה גם מחזות ופרוזה ברוח התנועה לאמנויות השחורות. היא החלה לכתוב מחזות כששהתה בסן פרנסיסקו בשנות ה-60. מחזותיה מאתגרים את התפיסה הגבריות של התנועה, ומתמקדים בגיבורות חזקות. סאנצ'ז היא אחת החלוצות הבולטות של הפמיניזם השחור.

עבודות עכשוויות

בין עבודותיה בשנים האחרונות ישנו קטע ספוקן וורד על-גבי שירה של דיאנה רוס "Hope is an Open Window" משנת 1998. סאנצ'ז נכללת בין 20 הנשים האפרו-אמריקאיות בתערוכה הנודדת "Freedom Sisters" (אחיות החירות) שנערכה על ידי מוזיאון סינסינטי ומכון סמית'סוניאן.

סאנצ'ז נבחרה להיות שגרירת השירה הראשונה של העיר פילדלפיה. היא כיהנה בתפקיד זה בין השנים 2012–2014.

בשנת 2013 היא הייתה המשוררת המובילה באירוע Poetry Ink השנתי המתקיים במרכז Moonstone לאמנויות בפילדלפיה, שם הקריאה את שירה "Under a Soprano Sky".

בשנת 2015 יצא סרט תיעודי אודותיה, שנקרא BaddDDD Sonia Sanchez (סוניה סאנצ'ז הרעהההה, בפרפרזה על שם ספרה השני). את הסרט יצרו ברברה אטי, ג'נט גולדווטר וסברינה שמידט גורדון, והוא התמקד בעבודתה, בקריירה ובהשפעה שלה. הסרט הוצג בפסטיבל סרטים דוקומנטריים.

פרסים

בשנת 1969 זכתה סאנצ'ז בפרס P.E.N לכתיבה. היא זכתה בפרסי ההתאחדות הלאומית לחינוך בשנים 1977–1988. היא זכתה בפרסי הקרן הלאומית לאמנויות בשנים 1978–1979. היא זכתה בפרס הספר האמריקאי עבור ספרה Homegirls and Handgrenades בשנת 1985. בין הפרסים הנוספים שזכתה בהם היו פרס על שירות לקהילה שהוענק לה על ידי האספה הלאומית של מחוקקים אפרו-אמריקאים, הפרס על-שם לוקרישיה מוט, פרס המושל בעבור הצטיינות במדעי הרוח, פרס הליגה הנשית למען שלום וחירות, פרס השירה על-שם לנגסטון יוז בשנת 1999,הפרס לספרות משפטית על-שם נל הרפר לי בשנת 2004, ופרס המנהיגות הלאומית בשנת 2006. בשנת 2009 היא קיבלה את הפרס על-שם רוברט קרילי.

בשנת 2017 זכתה להכרה בטקס הפרסים על-שם בטי שבז בהארלם.

בשנת 2018 בפרס על-שם וולאס סטיבנס מטעם האקדמיה למשוררים אמריקאים, עבור שליטה באמנות השירה.

בשנת 2019 הוענק לה פרס מפעל חיים בטקס פרסי אניספילד-וולף ה-84.

בשנת 2021 הוענק לה פרס דורותי וליליאן גיש

פרסומים נבחרים

שירה

• Homecoming, Broadside Press, 1969
• We a Baddddd People (1970), Broadside Press, 1973
• Love Poems, Third Press, 1973
• A Blues Book for a Blue Black Magic Woman, Broadside Press, 1974
• Autumn Blues: New Poems, Africa World Press, 1994, ISBN 978-0865432086
• Continuous Fire: A Collection of Poetry, 1994, ISBN 978-0865432123
• Shake Down Memory: A Collection of Political Essays and Speeches, Africa Worrld Press, 1991, ISBN 978-0865432116
• It's a New Day: Poems for Young Brothas and Sistuhs (1971)
• Homegirls and Handgrenades (1985) (reprint White Pine Press, 2007, ISBN 978-1-893996-80-9)
• Under a Soprano Sky, Africa World Press, 1987, ISBN 978-0-86543-052-5
• I've Been a Woman: New and Selected Poems, Third World Press, 1985, ISBN 978-0-88378-112-8
• Wounded in the House of a Friend, Beacon Press, 1995, ISBN 978-0-8070-6826-7
• Does Your House have Lions?, Beacon Press, 1997, ISBN 978-0-8070-6830-4
• Like the Singing Coming Off of Drums, Beacon Press, 1998
• Shake Loose My Skin. Beacon Press. 2000. ISBN 978-0-8070-6853-3.
• Ash (2001)
• Bum Rush the Page: A Def Poetry Jam (2001)
• Morning Haiku. Beacon Press. 2010. ISBN 978-0-8070-6910-3.

מחזות

• Black Cats and Uneasy Landings (1995)
• I'm Black When I'm Singing, I'm Blue When I Ain't (1982)
• The Bronx is Next (1970)
• Sista Son/Ji (1972)
• Uh Huh, But How Do It Free Us? (1975)
• Malcolm Man/Don't Live Here No More (1979)
• I'm Black When I'm Singing, I'm Blue When I Ain't and Other Plays (Duke University Press, 2010)

אוספי סיפורים קצרים

• A Sound Investment and Other Stories (1979)

ספרי ילדים

• It's a New Day (1971)
• A Sound Investment
• The Adventures of Fat Head, Small Head, and Square Head, The Third Press, 1973, ISBN 978-0-89388-094-1

אנתולוגיות

• We Be Word Sorcerers: 25 Stories by Black Americans (1974)
• 360 Degrees of Blackness Coming at You! (1999)
• Robert Bly, David Lehman, ed. (1999). The Best American Poetry, 1999. Scribner. ISBN 978-0-684-84280-6.
• Junot Díaz, ed. (2001). "A Poem for My Father". The Beacon Best of 2001: Great Writing by Women and Men of All Colors and Cultures. Beacon Press. ISBN 978-0-8070-6239-5.
• Arnold Rampersad, Hilary Herbold, ed. (2006). "answer to yo / question of am i not yo / woman even if you went on shit again". The Oxford Anthology of African-American Poetry. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-512563-4.

ראיונות

• Joyce Ann Joyce, ed. (2007). Conversations with Sonia Sanchez. University Press of Mississippi. ISBN 978-1-57806-952-1.

דיסקוגרפיה

• A Sun Lady for All Seasons Reads Her Poetry (Folkways Records, 1971)
• Every Tone a Testimony (Smithsonian Folkways, 2001)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סוניה סאנצ'ז בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סוניה סאנצ'ז
• תרגום לשירה ריקוד מאת המשורר אלמוג בהר
• סוניה סאנצ'ז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• סוניה סאנצ'ז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)