סופי מורגנשטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופי מורגנשטרן
Sophie Morgenstern
לידה 1 באפריל 1875
גרודנו, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 13 ביוני 1940 (בגיל 65)
הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Zofia Kabacznik עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת ציריך עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים פסיכיאטרית, פסיכואנליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סופי מורגנשטרן (1 באפריל 1875 - 13 ביוני 1940) הייתה פסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית יהודיה צרפתייה. היא ידועה בצרפת כחלוצה בתחום הפסיכואנליזה של ילדים (אנ').

מורגנשטרן השפיעה על פסיכיאטרים מוכרים כמו פרנסואז דולטו.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופי מורגנשטרן נולדה בשנת 1875 כסופיה קבצ'ניק, להורים ממוצא יהודי פולני, בעיר גרודנו שבאימפריה הרוסית.

בשנת 1906 החלה ללמוד בבית ספר לרפואה באוניברסיטת ציריך, שם הכירה את אברהם מורגנשטרן, ונישאה לו. בשנת 1912 השלימה את הדוקטורט שלה שעסק בנוכחות של מינרלים בבלוטת התריס. את הפוסט-דוקטורט ביצעה בבית החולים הפסיכיאטרי בורגולזלי בציריך, שם עבדה עם אויגן בלוילר.[2]

בשנת 1924 עברה מורגנשטרן לפריז, ונחנכה על ידי יוג'יני סוקולניקה (אנ'), אחת מהפסיכואנליטיקאים הפרוידיאנים הראשונים בצרפת.[1] שנה לאחר מכן החלה לעבוד תחת ניהולו של ג'ורג' הויאר (אנ') כפסיכואנליטיקאית שמטפלת בילדים במחלקה הנוירופסיכיאטרית בבית החולים פיטייה סלפטרייר. בכך הפכה מורגנשטרן לפסיכיאטרית הפסיכואנליטיקאית הראשונה שטיפלה בבית חולים בצרפת. מורגנשטרן המשיכה לעבוד בבית החולים עד ליום מותה, בשנת 1940.[2]

בשנת 1936 איבדה מורגנשטרן את בתה היחידה, לור, בעקבות הליך כירורגי שעברה. שנה לאחר מכן יצא לאור ספר שכתבה בתה בשם "אסתטיקה של מזרח ומערב".[3]

ב-13 ביוני 1940, בעקבות העברת השליטה על פריז לנאצים, התאבדה מורגנשטרן עקב חשש לקריירה שלה ולחייה.[2]

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותה המדעית של סופי מורגנשטרן הוקדשה לחקר פסיכואנליזה של ילדים. בשנות פעילותה פרסמה מחקרים שעסקו בהשפעת פסיכואנליזה על בריאות הנפש, בנוכחות של תחושת האשמה בחלומות, ובערך הקליני של שימוש בדמיון יצירתי אצל ילדים.[1]

החדשנות שלה כללה שימוש בציורים בטיפול הפסיכותרפי.[1]

במסגרת חילוקי הדעות בין אנה פרויד למלאני קליין, תמכה מורגנשטרן בעמדתה של אנה פרויד. היא האמינה כי נוירוזה של הילד דומה לנוירוזה של מבוגרים מבחינת המבנה שלה והגורמים לה.[4]

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סופי מורגנשטרן, La structure de la personnalité et ses déviations (Oeuvres) - מבנה האישיות והסטיות שלה (עבודות), פריז: Les Éditions Denoel, 1939

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Jarosław Groth, Eugenia Sokolnicka – A Contribution to the History of Psychoanalysis in Poland and France, Psychoanalysis and History 17, 2015-01, עמ' 59–86 doi: 10.3366/pah.2015.0160
  2. ^ 1 2 3 Sophie Morgenstern, psychiatrie.histoire.free.fr
  3. ^ Laura Morgenstern, Esthétiques d'Orient et d'Occident /, E. Leroux,, 1937
  4. ^ Morgenstern-Kabatschnik, Sophie (1875-1940) | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com