פשיטה

פשיטה היא צורת קרב שתכליתה תפיסת שטח אויב לזמן קצר תוך ניצול גורם ההפתעה, בדרך כלל תוך פגיעה בכוחותיו או במתקניו. משך ההחזקה הקצר בשטח מונע החשת תגבורת על ידי האויב, תגבורת שתסכן את היתרון הטקטי של הכוח הפושט.

הפשיטה מיושמת במבצעים שתכליתם חבלה במתקני האויב, שיבוש צירי אספקה, תקיפת מרכזי פיקוד והשליטה, תפיסת שלל, הטרדת האויב ושחיקתו בכך שיאלץ לשמור על רמת כוננות גבוהה גם בעורף, השגת מודיעין, שביית חיילי אויב (מחטף לשון), תחקורם ועוד.

הויקינגים, בין המאה ה-8 למאה ה-11 השתמשו בפשיטות, בעיקר בצפון אירופה, מערב אירופה והאיים הבריטיים כשיטת הפעולה העיקרית שלהם.

במשמעותו הרחבה יותר משמש הפועל "פ.ש.ט" לציון התקפת פתע מהירה הכוללת חדירה למתחם מסוים ונעשה בו שימוש דחוף בהקשרים שונים של אכיפת חוק, כגון פעילות משטרתית.

ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.