הלוח היוליאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: חסר הסבר בסיסי על מבנה הלוח. ישר קופצים לשנה מעוברת ולמעבר ללוח גרגוריאני. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

לוח השנה היוליאני הוא גרסה מוקדמת של לוח השנה הגרגוריאני המקובל בתקופתינו ברוב העולם. הלוח היוליאני קרוי על שמו של יוליוס קיסר שהנהיג אותו ברחבי האימפריה הרומית בשנת 45 לפני ספירת הנוצרים, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי. כיום משתמשים ברוב ארצות העולם בלוח הגרגוריאני שהוא גרסה מתוקנת של הלוח היוליאני.

תוכן עניינים 1 מבנה הלוח 2 היסטוריה 3 המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני 4 הפער בין הלוח הגרגוריאני ללוח היוליאני 5 ציון תאריכים היסטוריים

[עריכה] מבנה הלוח

הלוח היוליאני הוא לוח שמשי הקובע שנה פשוטה של 365 יום ופעם בארבע שנים, בשנים המתחלקות בארבע ללא שארית, שנה מעוברת של 366 יום. השנה מחולקת לשנים עשר חודשים שרירותיים, ללא קשר לירח או לכל תופעה טבעית אחרת.

שמם של חודשי הלוח היוליאני בעברית ישראלית מתבססים על השמות הנהוגים בגרמנית. ברוב השפות האירופיות שמות החודשים הם גלגול של השמות הלטיניים העתיקים, אם כי בדרך כלל חלו בהם שינויים פונטיים משמעותיים. בחלק מארצות ערב נהוגים שמות בבליים-ארמיים עתיקים, הדומים מאוד לשמות החודשים בלוח העברי. ככל הנראה שמות אלה ניתנו לחודשים בלוח היוליאני בידי נוצרים דוברי ארמית, ועברו לשפה הערבית לאחר הכיבוש המוסלמי.

מס'	שם החודש	מקור השם	מס' ימים בחודש	הערות
1	ינואר	יאנוס, אל הדלתות והשערים הרומי	31	ינואר ופברואר היו האחרונים שנוספו ללוח השנה, מכיוון שהרומאים נהגו להתייחס לתקופת החורף כתקופה ללא חודשים.
2	פברואר	פברואוס, אל הטוהר הרומי	28 (29*)	בלוח היוליאני כל שנה המתחלקת ב-4 היא שנה מעוברת.
3	מרץ	מרס, אל המלחמה הרומי	31	בתקופות שונות נחשב מרץ לחודש הראשון בשנה, ומכאן שמות החודשים ספטמבר-דצמבר (ראו להלן).
4	אפריל	המילה הלטינית aperire (לפתוח), משום שבחודש זה מתחילה פריחת האביב	30
5	מאי	מאיה, אלת האביב והפריון הרומית	31
6	יוני	יונו, מלכת האלים הרומיים ואלת הנישואין והלידה	30
7	יולי	יוליוס קיסר	31	בתחילה כינו הרומאים את החודש "קווינטיליס" (החודש החמישי), כיוון שנהגו למנות את החודשים ממרץ.
8	אוגוסט	הקיסר אוגוסטוס אוקטביאנוס	31	בתחילה כינו הרומאים את החודש "סקסטיליס" (החודש השישי), כיוון שנהגו למנות את החודשים ממרץ.
9	ספטמבר	המילה הלטינית septem (שבע)	30	היה לחודש השביעי בלוח עד להוספת ינואר ופברואר.
10	אוקטובר	המילה הלטינית octo (שמונה)	31	היה לחודש השמיני בלוח עד להוספת ינואר ופברואר.
11	נובמבר	המילה הלטינית novem (תשע)	30	היה לחודש התשיעי בלוח עד להוספת ינואר ופברואר.
12	דצמבר	המילה הלטינית decem (עשר)	31	היה לחודש העשירי בלוח עד להוספת ינואר ופברואר.

*הערה: המספר בסוגריים בחודש פברואר מתייחס לשנה מעוברת

[עריכה] היסטוריה

ברומא העתיקה היה נהוג לוח השנה הרומי הירחי אשר היה מבוסס על שנה פשוטה של 355 ימים ושנה מעוברת בה הוספו בסוף השנה, בין פברואר למרץ, 22-23 ימים. אולם התוספת של ימי העיבור היה נקבע בכל שנה לקראת סוף השנה,דבר שגרם לבלבול, כאשר חלק מהאנשים שהיו רחוקים מרומא לא ידעו את התאריך הנכון. בנוסף, בתקופות מסוימות לא הוספו ימי העיבור באופן סדיר, דבר שגרם לתזוזה של העונות אל מול חודשי השנה. תקופה כזאת התרחשה בשנים 63-48 לפני הספירה, כך שיצא שיוליוס קיסר חצה את הרוביקון ב-10 בינואר 49 (לפני הספירה), באמצע הסתו ולא בחורף כמצופה.

ב-46 לפני הספירה החליט יוליוס קיסר על רפורמה בלוח שכללה הוספת ימים נוספים לשנת 46, כך שאורכו הכולל היה 445 ימים, והנהגת הלוח היוליאני החל משנת 45 לפני הספירה.

למרות שהלוח היוליאני נקבע עם שנה מעוברת בכל שנה רביעית, בשנים הראשונות להנהגת הלוח הוכנסה שנה מעוברת בכל שנה שלישית יש הטוענים שזה קרה בגלל שספרו את השנה המעוברת הקודמת כשנה הראשונה בחסור של ארבע שנים, שהרביעית צריכה להיות מעוברת. בשנת 8 לפנה"ס (או בשנת 12 לפנה"ס לפי דעה אחת), לאחר שנוצר עודף של שלוש שנים מעוברות, קבע אוגוסטוס קיסר תקופת הפסקה של מספר שנים בעיבור, והחל משנת 4 (או משנת 8 - ישנן חילוקי דעות בנושא) כלל ארבע השנים התקיים ללא טעות.

עד היום אין וודאות גמורה, אולם מוסכם על כולם, שלכל המאוחר משנת 8 לספירה ואילך, שנה מעוברת היא שנה שמספרה מתחלק ב-4. להלן התפתחות המחקר בנושא זה:

חוקר / מחקר	שנת מחקר	שנים מעוברות לפני הספירה כל שנה שלישית	שנים מעוברות לאחר הספירה כל שנה רביעית	שנה משוערת בה נעשתה הרפורמה של אוגוסטוס קיסר
יוזף יוסטוס סקליגר Joseph Scaliger	1583	42, 39, 36, 33, 30, 27, 24, 21, 18, 15, 12, 9	8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים	8 לפנה"ס
יוהנס קפלר	1614	43, 40, 37, 34, 31, 28, 25, 22, 19, 16, 13, 10	8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים	8 לפנה"ס
מצט Matzat	1883	44, 41, 38, 35, 32, 29, 26, 23, 20, 17, 14, 11	4, 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים	8 לפנה"ס
רדקה Radke	שנות ה-60 של המאה ה-20	45, 42, 39, 36, 33, 30, 27, 24, 21, 18, 15, 12	4, 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים	12 לפנה"ס
מחקר חדש	1999	44, 41, 38, 35, 32, 29, 26, 23, 20, 17, 14, 11, 8	4, 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים	8 לפנה"ס

המחקר האחרון, משנת 1999, מבוסס על פפירוס מצרי, ובו רישום תנועת כוכבי הלכת באותה תקופה, ולכן נחשב למחקר האמין ביותר.

אורך השנה הממוצע הוא, אם כן, 365.25 ימים (365 ימים ו-6 שעות). בפועל, משכו הממוצע של סיבוב כדור הארץ סביב השמש (המכונה באסטרונומיה "שנה טרופית") הוא 365.24219 ימים (או: 365 ימים, 5 שעות, 49 דקות ו-3 שניות בקירוב - בנתון זה חלים מדי פעם שינויים קלים עקב השתנות מהירות הסיבוב של כדור הארץ). הלוח הגרגוריאני נותן קירוב טוב יותר - אורך השנה הממוצעת בו הוא 365.2425 ימים. זאת משום שבניגוד ללוח היוליאני, שנים שמספרן מתחלק ב-100 ואינו מתחלק ב-400 אינן מעוברות. לפיכך הוא מאפשר מעקב טוב יותר אחר עונות השנה.

הרומאים הפיצו את הלוח היוליאני בכל רחבי האימפריה הרומית.

[עריכה] המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני

המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני נעשה במועדים שונים במדינות שונות:

• באיטליה, צרפת, ספרד, פורטוגל ופולין - אחרי יום חמישי ה-4 באוקטובר 1582, בא יום שישי ה-15 באוקטובר.
• בבריטניה ובמושבותיה - אחרי יום רביעי ה-2 בספטמבר 1752, בא יום חמישי ה-14 בספטמבר 1752.
• ברוסיה (ברית-המועצות) - אחרי יום רביעי ה-31 בינואר 1918, בא יום חמישי ה-14 בפברואר 1918. הלוח הישן ממשיך לשמש לקביעת מועדים דתיים.

הלוח היוליאני משמש היום חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים (הכנסייה הפרבוסלאבית, הכנסייה הקופטית, הכנסייה הארמנית ועוד). הכנסייה היוונית-אורתודוקסית סירבה לאמץ את הלוח הגרגוריאני, אולם תחת זאת אימצה ב-1924 לוח שנה דומה מאוד, שצפוי להיות מתואם לחלוטין עם הלוח הגרגוריאני עד שנת 2800.

[עריכה] הפער בין הלוח הגרגוריאני ללוח היוליאני

בין השנים 1900 ל-2100 יש פער קבוע של 13 יום בין הלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני, כך שחג המולד בכנסייה הפרבוסלאבית נחוג ב-7 בינואר, שהוא ה-25 בדצמבר על-פי הלוח היוליאני.

• בשנים 1582 עד 1700 פיגר הלוח היוליאני ב-10 ימים אחרי הלוח הגרגוריאני.
• בשנים 1700 עד 1800 - פיגור של 11 ימים.
• בשנים 1800 עד 1900 - פיגור של 12 ימים.
• בשנים 1900 עד 2100 - פיגור של 13 ימים.

הפיגור של הלוח היוליאני גדל ביום ב-1 במרץ של שנה שמספרה מתחלק במאה (אך לא ב-400), משום שבשנה כזו ה-1 במרץ של הלוח הגרגוריאני הוא ה-29 בפברואר של הלוח היוליאני.

[עריכה] ציון תאריכים היסטוריים

ללוח היוליאני יש חשיבות עצומה בציון תאריכים היסטוריים. מקובל שכל התאריכים עד ה-4 באוקטובר 1582 (מועד תחילת המעבר ללוח הגרגוריאני) ניתנים על-פי הלוח היוליאני. למעשה, גם תאריכים שקדמו לשנת 45 לפנה"ס מקובל לרשום על-פי הלוח היוליאני, אף על פי שהלוח עדיין לא נהג אז. הדבר נעשה באמצעות "תרגום" הלוחות השונים ששימשו לפני שנת 45 לפנה"ס לשיטת הלוח היוליאני.

כיוון שבארצות שונות התקבל הלוח הגרגוריאני בתאריכים שונים, עשוי להיות בלבול בציון תאריכים מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18. כשמציינים תאריכים בתקופה זו (בעיקר בין 1582 ל-1752, שנת קבלת הלוח הגרגוריאני בכל הארצות הפרוטסטנטיות) חשוב לציין על-פי איזה לוח ניתן התאריך. בהיסטוריה הרוסית מצוינים כל התאריכים עד 1918 על-פי הלוח היוליאני. זו הסיבה לכך שהמהפכה הקומוניסטית ברוסיה נקראת "מהפכת אוקטובר" אף על פי שנחגגה בברית-המועצות בתחילת חודש נובמבר.

חודשי השנה
ינואר - פברואר - מרץ - אפריל - מאי - יוני - יולי - אוגוסט - ספטמבר - אוקטובר - נובמבר - דצמבר