סיגנוס (חללית)
| סיגנוס - Cygnus | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 הדמיית החללית סיגנוס מתקרבת אל תחנת החלל הבינלאומית |
||||||||||||
| מידע כללי | ||||||||||||
| ייעוד | חללית אספקה ל-ISS | |||||||||||
| יצרן | אורביטל סיינסס וטאלס אלניה ספייס | |||||||||||
| ארץ ייצור |  ארצות הברית |
|||||||||||
| היסטוריית פעילות | ||||||||||||
| סטטוס | בפיתוח | |||||||||||
| מפעיל | נאס"א | |||||||||||
| משגר | אנטרס | |||||||||||
| טיסה ראשונה | נובמבר 2012[1] | |||||||||||
| ביצועים | ||||||||||||
| טווח פעולה | מסלול LEO | |||||||||||
| כושר נשיאה | דגם ראשוני: 2,000 ק"ג דגם משופר: 2,700 ק"ג |
|||||||||||
|
||||||||||||
סיגנוס (באנגלית: Cygnus, מלטינית: "ברבור" - על שם קבוצת הכוכבים ברבור) היא חללית אספקה בלתי מאוישת המפותחת על ידי אורביטל סיינסס וטאלס אלניה ספייס במסגרת תוכנית COTS של נאס"א. מטרתה תהיה להעביר אספקה אל תחנת החלל הבינלאומית (ISS). מאוגוסט שנת 2000 מגיעה רוב האספקה אל ה-ISS על ידי חלליות רוסיות מסוג פרוגרס, אך שוגרו גם שלוש חלליות אירופאיות מסוג ATV ושתי חלליות יפניות מסוג HTV. אספקה אמריקאית הייתה מגיעה על גבי מעבורות החלל שלה, אך אלו פרשו במהלך 2011. על מנת להחליף את המעבורות הכריזה נאס"א על תוכנית COTS, שמטרתה להמריץ חברות פרטיות לפתח חלליות, כך שתעשיית החלל תתמסחר. תוכנית COTS מפקחת גם על פיתוח חללית הדרגון של חברת ספייס איקס.
תוכן עניינים |
פיתוח [עריכה]
כאשר חברת רקטפליין קיסטלר לא הצליחה להשיג את סכומי הכסף להם התחייבה במסגרת השלב הראשון של תוכנית COTS, ב-18 באוקטובר 2007, החליטה נאס"א לבטל את ההסכם שחתמה איתה על פיתוח ה-K-1, ולהעניקו לחברה אחרת.[2] ב-19 בפברואר 2008 הודיעה נאס"א כי בחרה באורביטל סיינסס והעניקה לה את החוזה.[3] ב-23 בדצמבר 2008 העניקה נאס"א לאורביטל חוזה על סך 1.9 מיליארד דולר במסגרת תוכנית CRS (תוכנית מקבילה ל-COTS האחראית על השימוש המבצעי בחלליות). על פי החוזה, על אורביטל סיינסס יהיה לשגר אל תחנת החלל הבינלאומית 20 טון מטען ב-8 משימות עד ל-2016.[4]
באפריל 2010 הציגה אורביטל דגם בגודל מלא של הסיגנוס בסימפוזיון החלל הלאומי (NSS) שהתקיים בקולורדו ספרינגס, קולורדו.
משימתה הראשונה של חללית הסיגנוס, המיועדת לשיגור על גבי משגר אנטרס (ידוע גם כטאורוס 2), הייתה אמורה להיות משימת הדגמה, והיא תוכננה במקור לשיגור בדצמבר 2010.[5] באפריל 2012 ציין מנכ"ל אוריבטל, דיוויד תומפסון, כי המשימה לא תשוגר לפני אוקטובר-נובמבר 2012.[1]
מבנה [עריכה]
חללית הסיגנוס מורכבת משני חלקים מרכזיים: יחידת מטען מדוחסת (PCM) ויחידת שירות (SM). ה-PCM מפותחת ומיוצרת על ידי טאלס אלניה ספייס, ונפחה בדגם הראשוני הוא 18 מ"ק.[6] ה-SM מפותחת ומיוצרת על ידי אורביטל סיינסס, והיא מתבססת על הרכיב STAR פרי פיתוחה של אורביטל, המשמש כבסיס ללוויינים מפיתוחה. בנוסף ה-SM כוללת טכנולוגיות שפותחו עבור הגשושית שחר של נאס"א. ה-SM שוקלת 1,500 ק"ג בדגם הראשוני והיא תכלול את מערכת ההנעה של החללית ואת שני הלוחות הסולאריים שלה.[6] ארבע חלליות הסיגנוס הראשונות שיבנו וישוגרו יהיו מהדגם הראשוני, וכל אלו שיבואו לאחריהם יהיו מהדגם המשופר.[7]
הגדם המשופר יכלול PCM מוארך בעל נפח של 27 מ"ק ולוחות סולאריים קלים יותר. משקלה היבש של הסיגנוס מהדגם המשופר יהיה 1,800 ק"ג.[7] הסיגנוס מהדגם המשופר תשוגר על משגר אנטרס בעל שלב שני משופר מסוג קאסטור 30XL, ולכן תוכל לשאת 700 ק"ג יותר מאשר הדגם הרגיל.[8]
בעת משימה שגרתית תנווט החללית אל סמוך לתחנת החלל הבינלאומית, למקום בו הזרוע הרובוטית של התחנה, קנדארם2, תוכל ללכוד אותה ולעגנה לתחנה. שיטת עגינה זו זהה לחללית היפנית HTV ולחללית הדרגון (בתצורת אספקה).[6] סיגנוס לא תוכל להחזיר מטען לכדור הארץ, זאת מפני שאינה מצוידת במגיני חום שיגנו עליה בעת החדירה לאטמוספירה. עם זאת, ניתן יהיה להעמיסה בפסולת מהתחנה, בדומה לחלליות ה-ATV, HTV ופרוגרס, פסולת שתישרף יחד עם החללית באטמוספירה.[9] החלליות היחידות בהן ניתן להחזיר מטען לכדור הארץ הן הסויוז (המשמשת לשיגור צוותים לתחנה ולחזרתם לכדור הארץ) והדרגון.
ישנם שתי גרסאות נוספות לחללית הסיגנוס הנמצאות בבחינה: גרסה בה ה-PCM תוחלף ברכיבים לא מדוחסים (כגון ניסויים) שיורכבו על התחנה (באמצעות הזרוע הרובוטית או הליכות חלל), וגרסה שתכלול קפסולת חדירה לאטמוטספירה, שתאפשר להחזיר מטען ממסלול לכדור הארץ.[5][10]
משימות [עריכה]
טבלה זו כוללת את המשימות המתוכננות לחללית סיגנוס עד לתחילת 2014:[8]
| שם המשימה | שיגור | הערות |
|---|---|---|
| Orbital Sciences COTS demo | אוקטובר-נובמבר 2012 | טיסת מבחן ראשונה. תיפגש עם ה-ISS ותעגון בה. משימה שנייה למשגר האנטרס. |
| Orb-1 | סוף 2012 | משימת אספקה ראשונה ל-ISS |
| Orb-2 | 2013 | |
| Orb-3 | 2013 | |
| Orb-4 | תחילת 2014 | שיגור ראשון של הדגם המשופר של החללית |
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 1.0 1.1 Orbital’s Space Station Cargo Launcher Encounters Additional Delays
- ^ Time Runs out for RpK; New COTS Competition Starts Immediately
- ^ NASASpaceflight.com - Orbital beat a dozen competitors to win NASA COTS contract
- ^ NASA Taps SpaceX, Orbital Sciences to Haul Cargo to Space Station
- ^ 5.0 5.1 "Space Act Agreement with NASA and Orbital for COTS"
- ^ 6.0 6.1 6.2 "Cygnus Spacecraft factsheet at Orbital.com"
- ^ 7.0 7.1 "Cygnus Enhanced Spacecraft to Use Ultraflex™ Solar Arrays"
- ^ 8.0 8.1 Space industry giants Orbital upbeat ahead of Antares debut
- ^ "Cygnus Advanced Manoeuvring Spacacecraft Fact Sheet"
- ^ "Orbital Sciences Scores NASA’s Commercial Orbital Transportation Services (COTS) Award Worth $170M"
קישורים חיצוניים [עריכה]
- החללית באתר אורביטל סיינסס קורפוריישן (באנגלית)
- החללית באתר טאלס אלניה ספייס (באנגלית)
