סינקופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במוזיקה, סינקופה היא הטעמה של פעמה שאינה אמורה להיות מוטעמת, או אי נגינה של פעמה שאמורה להיות מוטעמת. לדוגמה, במשקל 4/4, הפעמה הראשונה והשלישית מודגשות בדרך כלל. אם נעביר את הדגש לפעמות השנייה והרביעית, ניצור סינקופה. על פי אותו עיקרון, אם נשאיר את הדגש על הפעמה השלישית, אך לא ננגן כלום בפעמה הראשונה כך שיווצר "חלל ריק" במקום שבו אמור להופיע התו - תיווצר סינקופה.

מקרה נוסף שבו תופיע סינקופה הוא כאשר ההטעמה לא תבוא על פעמה (1-2-3-4) אלא בין הפעמות ("אוף-ביט").

לדוגמה, את משקל 4/4 ניתן לחלק ל-8 שמיניות: & 4 & 3 & 2 & 1. (יש להגות: אחד ו- שתיים ו- שלוש ו- ארבע ו-). כאשר תו מודגש יופיע בין הפעמות (על & במקום על מספר) הוא יקרא סינקופה.

Syncopation.png

בתמונה, התו הראשון הוא שמינית, ולכן התו השני (לא משנה מה אורכו) ינוגן על ה-"אוף-ביט" של הפעמה הראשונה וישמע מוטעם. כל התווים חוץ מהראשון יוצרים סינקופה.

צורה נוספת של סינקופה, שנגזרת מהצורה הקודמת, היא כאשר מנגנים תו מסוים קצת לפני או אחרי הפעמה (במרווח זמן קטן מאוד) וזאת במטרה ליצור הטעמה יש מאין.

ניתן למצוא סינקופות בסגנונות מוזיקה רבים, מקלאסית ועד פופ ורוק, אך השימוש המסיבי ביותר קיים בג'אז וברגטיים, שם הסינקופות מופיעות על בסיס קבוע.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוזיקת ג'אז: כמעט בכל קטע ג'אז משולבות סינקופות. הנגן או הזמר מבצע סינקופה כמעט בכל פתיחת משפט מוזיקלי גם אם אין הדבר מצוין במפורש בתווים.
  • מוזיקה ברזילאית: מקצב הליווי של קטעי סמבה ובוסה נובה
  • מוזיקה קלאסית: הרקוויאם של מוצרט, בפתיחה לקטע ה"קירייה" (הטעמה על הפעמה השנייה)
  • שירים ישראליים:
    - "טיפ טיפה" של אהוד בנאי (לאורך השיר כולו)
    - "כמו גלגל" ("כמו עלה שביר ודק") של מתי כספי (לאורך השיר כולו)
    - "לא אגדה רעיי" (לאורך הפזמון: "הו שלהבת יה...")
    - "בלילות הקיץ החמים" של מתי כספי (לאורך השיר כולו)
    - "קומה אחא" (לאורך השיר כולו)
    - "שני שושנים" (לאורך השיר כולו)
    -"שיבולת בשדה"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]