אהוד בנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהוד בנאי
אהוד בנאי בהופעה
אהוד בנאי בהופעה
מידע כללי
תאריך לידה 31 במרץ 1953
מקור ירושלים, ישראל
שנות פעילות 1985 - היום
סוגה רוק, זמר עברי, פולק
כלי נגינה גיטרה, מפוחית, סיטאר
חברת תקליטים CBS, NMC
http://www.ehudbanai.co.il/facebook
זו המנגינה שלנו, סיבוב הופעות 2013/4
אהוד בנאי בהופעה בנווה שלום (1987). ברקע, יוסי אלפנט
זה המקום עם אהוד בנאי - ימי שישי בגל"צ
הרכב ג'יש


אהוד בנאי, 1997

אהוד בנאי (נולד ב-31 במרץ 1953) הוא זמר-יוצר ישראלי. בנאי כותב ומלחין כמעט את כל שיריו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאי נולד בירושלים לשחקן יעקב בנאי, ממשפחת בנאי, שרבים מאנשיה זכו לפרסום כשחקנים, זמרים ויוצרים בתחום האמנות והבידור. כשהיה בן 4 עברה משפחתו לגבעתיים. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל, במסגרתו שהה בשל"ת בקיבוץ ניר אליהו, תקופה שהשפיעה עליו רבות ובה גם איבד את חברו הטוב מהגרעין בני ברק. תקופה זו מוזכרת בספריו ובשיריו של בנאי.

קטע מהשיר "זמנך עבר" בהופעה במועדון הזאפה בתל אביב

במשך שנים רבות ניסה להיכנס למודעות המוזיקלית בישראל, אך ללא הצלחה. הוא ניסה לעניין מפיקים שונים בשיריו וקיבל מכולם תשובות שליליות ואף ניסה להתקבל ללהקת "הברירה הטבעית" אך לבסוף נדחה. בנאי הוציא על חשבונו סינגל בשם ״א יידישע רסטהמן" (שני עשורים לאחר מכן נכלל השיר באלבומו ״טיפ טיפה״), אך הסינגל כמעט ולא שודר ברדיו. הסינגל משך את תשומת לבו של זוהר ארגוב, שרצה לשתף עם בנאי פעולה, אך התמכרותו של ארגוב לסמים הביאה לביטול התוכנית. הסרט התיעודי "חייב לזוז", בבימויו של אבידע ליבני, מתאר תקופה זו בחייו של בנאי ואת פריצת הדרך הראשונה שלו.

כשכבר היה על סף ייאוש, זכה בנאי בשנת 1985 להצלחה ראשונה, כאשר כתב ללהקת משינה את הלהיט "רכבת לילה". בנאי כתב את השיר על פי לחן של גיטריסט הלהקה שלומי ברכה, שכתב לו במקור מילים אחרות. ברכה לא היה מרוצה מהמילים, וסולן הלהקה יובל בנאי, בן דודו של אהוד, פנה אליו כדי שיכתוב לשיר מילים חדשות. בנאי שכתב את השיר לגרסתו המוכרת, תוך השארת שתי השורות הראשונות שכתב ברכה‏[1]. השיר נכלל באלבומה הראשון של הלהקה שנשא את שמה. עוד באותה שנה כתב עם ההרכב החדש שליווה אותו, "הפליטים", שני שירים, שהצליחו והושמעו רבות ברדיו - "עיר מקלט" ו"עגל הזהב". בשנת 1986 השתתפו בנאי והפליטים באופרת הרוק השנויה במחלוקת "מאמי", שזכתה להצלחה גדולה.

בשנת 1987, כשהיה בן 34, הוציא בנאי את אלבומו הראשון "אהוד בנאי והפליטים", שנחשב לאחד האלבומים החשובים ברוק הישראלי של שנות ה-80, וכלל שירי זעם ומחאה חברתית. למשל, בשירו "עבודה שחורה" הוא מוחה על אפליית היהודים בני העדה האתיופית וקורא לשוויון בישראל ("ומי ידע אם אברהם לא היה שחור"; "הם שָנִים חלמו על בית ועכשיו זו המציאות, גם בבית זה קורה, נמשכת הגלות"). בשיר "ערבב את הטיח", שר בנאי על הפועלים הערבים מעזה, על דרכם בין המחסומים, על עבודתם הקשה ומשכורתם הדלה. בשיר "דם" מקונן בנאי על הרעות החולות של העיר אמסטרדם. בשיר "ממשיך לנסוע" בנאי מבטא את סלידתו מהעיר הגדולה ואת הרגשת החופש כשהוא יוצא ממנה ("הלב שקפא הפשיר / לא חוזר לעיר / ממשיך לנסוע...").

בשנת 1988 כתב בנאי ללחן של רמי קלינשטיין את הלהיט "עטוף ברחמים" לאלבומה השני של ריטה, "ימי התום".

בשנת 1989 הוציא בנאי את אלבומו השני, "קרוב", בעל צליל יותר מזרחי ופחות רוקיסטי, וכלל שירים רבים שהפכו ללהיטים, כגון "רחוב האגס 1", "כולם יודעים" ו"רוחות הצפון". מתוך האלבום התפרסם גם השיר "החזיון לפרנצ'סקו גויא", אותו ביצע בנאי בדואט עם יהודית תמיר. באותה שנה הוציא בנאי גם תקליט עם אביו יעקב בנאי, הנקרא "תחת שיח היסמין" והוקדש לאגדות עם פרסיות שעיבד וסיפר אביו של בנאי.

ב-1992 יצא אלבומו השלישי של בנאי, בהפקתה המוזיקלית של יהודית רביץ. אלבום זה, הנושא את השם הסמלי "השלישי", כלל להיטים כגון "דוד ושאול", "פלורנטין", "בגלגול אחר" ו"אל תפחד". הוצאת האלבום לוותה בסיבוב הופעות מוצלח.

ב-1996 יצא אלבומו הרביעי של בנאי, "עוד מעט", אשר כלל בין היתר השירים "סרט רץ", "יוצא לאור", "אביא לך", "כשחיכיתי לך על הספסל", והלהיט הגדול ביותר של בנאי עד אז, "מהרי נא". "מהרי נא", שידוע גם במילים שפותחות אותו "הילד בן שלושים", הפך לסמל החוויה של אדם שאינו מצליח לגבש זהות של מבוגר ולמצוא כיוון בחיים, גם כשמלאו לו כבר שלושה עשורים. הוא שאוב מהחוויות האוטוביוגרפיות של בנאי עצמו, שנכשל כליל מבחינה מקצועית עד סוף שנות העשרים לחייו ועסק בעיקר בעבודות כפיים.

בשנת 1998 יצא אלבומו החמישי של בנאי "טיפ טיפה" אשר היווה אסופה של שירים וקטעים כליים מסרטים ומהקלטות שונות. בין היתר כלולים באלבום השירים "טיפ טיפה", "ניצוץ האהבה", "הכוכב של מחוז גוש דן", "ל"ג בעומר" ו"אנחת האדמה", אותו ביצעה במקור יהודית תמיר ב-1988 ולא יצא עד אז על גבי אלבום שלם.

בשנת 2001 הוציא בנאי ספר בשם "זוכר כמעט הכל", הכולל רשמים ממסעות, אירועים ואנקדוטות שונות.


ב-2004 הוציא בנאי את אלבומו השישי, "ענה לי". את השירים באלבום כתב והלחין בנאי לבדו, פרט לשיר "סטארטר" שנכתב על ידי יוסי אלפנט. בחלק מהשירים השתתף בלחן מפיק האלבום גיל סמטנה. בין היתר מצויים בו הלהיטים "בלוז כנעני", "היום", "גבולות", "ברוקלין" ו"היברומאן". האלבום זכה להצלחה רבה, ובעקבותיו יצא בנאי למסע הופעות רחב. בעקבות האלבום זכה בנאי בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג', ובתארים "זמר השנה", "תמלילן השנה" ו"אלבום השנה" בטקס פרסי עמ"י של ערוץ 24.

ב-2006 יצא לאור האוסף המשולש "ממשיך לנסוע", המאגד 39 משיריו כפי שבוצעו בהופעות. מתוכו יצא כסינגל הביצוע ל"רוחות הצפון".

בספטמבר 2008 הוציא בנאי אלבום זמירות בשם "שיר חדש". באלבום זה מילות השירים מבוססות על טקסטים מסורתיים - זמירות, פיוטים, תפילות המושרים בהזדמנויות שונות. את הלחנים שאב בנאי ממספר מקורות - משפחתו, בתי הכנסת התימני והאשכנזי שבשכונתו והרב שלמה קרליבך. במספר שירים באלבום משתתפים אשתו של בנאי אודליה ואביו יעקב. מתוך אלבום זה יצאו הסינגלים "שלשה דברים", "אל אדון על כל המעשים", "השמיעיני את קולך" ו"הנשמה לך". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך שבוע מיום צאתו לחנויות.

בסוף שנת 2008 יצא הסרט "חייב לזוז" לאקרנים בסינמטקים. הסרט בבימוי של אבידע ליבני, מציג את תחילת דרכו של בנאי, עת היה חבר בלהקת "הפליטים".

באפריל 2011 הוציא את האלבום "רסיסי לילה", הכולל 14 רצועות, לרבות שלושה קטעים אינסטרומנטליים הנקראים כל אחד מהם "רסיס לילה". באופן מובהק, השירים המילוליים באלבום זה מכילים כמות רבה מאוד של טקסט יחסית לאלבומים קודמים. גם באלבום זה שיתף בנאי פעולה עם גיל סמטנה, שהפיק את האלבום, והלחין יחד עם בנאי שלושה משיריו. את השיר "כמו ציפור ושרה" מהאלבום כתב בנאי יחד עם בתו מרים ושר בדואט עם אשתו אודליה. כמו כן נכלל באלבום שיר בשם "עד הפעם הבאה", ששימש כשיר הנושא של הסרט "שרון עמרני: זכרו את השם". הסינגל הראשון מהאלבום, "אני הולך", זכה להצלחה והגיע לראש מצעדי הפזמונים. שירים נוספים שהתפרסמו מהאלבום הם "אבן ספיר" ו"פרפרי הקצב". כשלושה שבועות לאחר יציאתו הגיע האלבום למעמד של אלבום זהב[2].

באוגוסט 2012 הוציא ספר בשם "זה המקום". בספר שישה סיפורים קצרים, הנעים בין חייו בהווה לבין זכרונות מעברו. כמו כן יצא באותה שנה אלבומו "באופק אחר", ובו הקלטות מחודשות לשיריו בעיבודים חדשים של המוזיקאי עמי רייס. האלבום כלל גם שני שירים חדשים, שלא נכללו קודם לכן על גבי אלבום: "הסביבה הזמן והמצב" ו"על דרך שיר".

זה המקום - תוכנית רדיו של אהוד בנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2012 החל בנאי להגיש תוכנית שבועית בתחנת הרדיו גלי צה"ל בשם "זה המקום", בעלת שם זהה לשם ספרו אשר יצא לאור קודם לכן באותה שנה. בנאי הוא גם העורך של התוכנית ובוחר את המוזיקה אשר תשודר, בחלקה מהתקליטייה האישית שלו. בכל תוכנית עוסק בנאי בנושא אחד, ומשלב בתוכנית שירים וסיפורים בנושא זה.

הרכב ג'יש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987, בעת ביקור בראש פינה אצל דרורה חבקין ז"ל, פגש לראשונה את המוזיקאים ג'ורג' סמעאן וסאלם דארוויש, אשר היו מנגנים יחד עמה, והם העבירו לילות בסשנים מוזיקליים, בהמשך, הזמינם בנאי להשתתף במופע הבכורה של "אהוד בנאי והפליטים" בבית דני בשכונת התקווה. החיבור ביניהם הוביל לסיבוב הופעות משותף בארצות הברית. בשנת 1992 הפיק בנאי יחד עם עובד אפרת את האלבום "הלה" של ג'ורג' וסאלם. בשנת 2009 הוקם ההרכב ג'יש, אשר כולל את ג'ורג' סמעאן (עוד, כנור ושירה), סאלם דרוויש (כלי הקשה ושירה), גילי סמטנה (גיטרה בס והפקה מוזיקלית) ואהוד בנאי (גיטרות, מפוחית ושירה). המוסיקה שניגנו מחברת את בנאי לצלילים הערביים כפי שנוגע בלא מעט משיריו כמו: "ניצוץ האהבה", "האביב בפתח", "גבולות", "טיפ טיפה" ועוד. הלהקה פעילה וממשיכה להופיע עד היום.

בנאי שיתף פעולה במופעים ובהופעות עם אמנים רבים, ביניהם משינה, ברי סחרוף, רמי פורטיס, דודי לוי, ארקדי דוכין, יהודית רביץ, כנסיית השכל, מאיר בנאי, יוסי אלפנט, מיכה שטרית, גידי גוב, יזהר אשדות, שלום חנוך, שולי רנד, משה לוי, עמיר לב, רונה קינן וקלקסיקו.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאי בילה את נעוריו בגבעתיים בסביבתו של "קן בורוכוב" של הנוער העובד והלומד וספג את האווירה הסוציאליסטית והיונית שהייתה נחלת החברים. הוא ניסה את מזלו במסגרת גרעין הנח"ל "שונית" בקיבוץ ניר אליהו עם רבים מחבריו לתיכון, אך נתפס כסהרורי ופציפיסט על ידי מדריכיו בקיבוץ, דווקא בתקופת מלחמת יום כיפור, שבמהלכה אף איבד את חברו לגרעין בני ברק - דבר שזעזע אותו מאוד. בנאי הושפע מאד מהלך הרוח הביטניקי ששרר בקרב המתנדבים בקיבוץ ומאז ועד היום ניתן לראותו צמוד לגיטרה. בספרו ובשיריו ישנם אזכורים לתקופה זו (למשל "פיקסמן ... רצה שנסתלק אליו לשמוע תקליטים" בשיר "זמנך עבר"). לאחר שחרורו ניסה מזלו בלימודי מוזיקה בלונדון, וגר תקופה גם באמסטרדם, אך בשני המקומות מצא עצמו מנגן בעיקר ברכבת התחתית. בנאי היה במהלך רוב הקריירה המוזיקלית שלו שומר מסורת, ובתחילת שנות האלפיים התקרב אף יותר לדת והחל לחבוש כיפה ולשמור שבת. ברבים משיריו נוהג בנאי להדגיש את הקשר שלו לנושאים יהודיים. בנאי נשוי לאודליה, ולהם שלוש בנות. בנוסף, בנאי מתפקד כגבאי בבית הכנסת אוהל יוסף בשכונת תל יהודה ברמת גן.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוזיקה לסרט "חולה אהבה משיכון גימל" - פרס אופיר לשנת 1995, המלחין הטוב ביותר
  • מוזיקה לסרט "מסעות ג'יימס בארץ הקודש" (בשיתוף גיל סמטנה ונועם הלוי) - - פרס אופיר לשנת 2003, המלחין הטוב ביותר

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 2: 1985 - הכל קרה כל כך מהר, זברה תקליטים, 2010
  2. ^ נמרוד דביר, לילה טוב: אלבום זהב לאהוד בנאי, באתר nrg‏, 16 במאי 2011