מתתיהו שלם

**מתתיהו שלם**
לידה	24 במרץ 1904; הרוביישוב, רפובליקת פולין
פטירה	10 במאי 1975 (בגיל 71); רמת יוחנן, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
שפה מועדפת	עברית

מתתיהו שֶׁלֶם (27 במרץ 1904 - 10 במאי 1975) היה איש רוח, מלחין ומשורר ישראלי, מחלוצי הזמר העברי. שלם היה איש העלייה השלישית, ונמצא בין ראשוני היוצרים של תרבות החג הקיבוצית.

היוצר הראשון ביישוב העברי בעת החדשה שחיבר מילים ומנגינות יחד.

יצירותיו שאובות מן המקורות היהודיים הקדומים ומנוף הארץ, בה הרבה לטייל ולהלך אחרי הצאן.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו ונעוריו בפולין וברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהרוביישוב שבאימפריה הרוסית (כיום בפולין) בשם מתתיהו ויינר. בן לשלום ואתל ויינר. בילדותו המוקדמת עברה המשפחה לעיר זמושץ'.

אביו, היה מורה ומחנך. בתחילה בעיר הולדתו, הרוביישוב בחדר המתוקן ולאחר מכן בזמושץ' לשם עבר עם משפחתו ב-1908 לאחר שהוזמן לנהל את בית הספר העברי "קדימה"^[1], בו גם למד בנו, מתתיהו.

מילדותו דיבר שלם עם אביו בעברית וכבר כילד אהב לחבר שירים וראה עצמו כ"ילד משורר".

ביתו היה בית יהודי מסורתי מחד אך מתקדם ומשכיל מאידך. "שני עולמות שרויים היו בבית הורי, אמא - שומרת הילכות מסורת באדיקות, אבא - נתון לזרם ההשכלה ולרחשי הזמן...אמא דוברת יידיש עסיסית מתובלת אמרי עם, ובכוננית בין ספרי היהדות עבי הכרס חבויה הלשון הרוסית בכרכים של הקלסיקאים פושקין טולסטוי וכו' "^[2]

במהלך מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה לאוקראינה שם נדדה בין מקומות שונים. נדודיו בתקופה זאת מתוארים בדבריו כהזדמנות להקשבה ולשמיעה של שירים וסגנונות שונים.

המשפחה שבה לזמושץ' לאחר מהפכת אוקטובר בתחילת שנות ה-20. בזמושץ' היה שלם מדריך בקן השומר הצעיר. עבד בדפוס והחל להתנסות בהדפסת שירים משלו בעברית.

בתחילת שנת 1922 נשלח שלם על ידי הוריו ללמוד חינוך, אך במקום זאת, הצטרף לקבוצה של תנועת החלוץ שנשלחה לעבודה חקלאית לכפר רוֹתְנִי בסביבה. על מנת להכשיר עצמה לעליה לארץ ישראל. בתקופה זו חיבר שלם שירים לקבוצת העבודה בנושאי העלייה ארצה וחלוציות ומוסר אותם להם באופן אנונימי, והחברים בקבוצה היו שרים אותם^[3].

שנותיו הראשונות בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1922 עלה שלם לארץ ישראל. בהתחלה נדד מספר חודשים בארץ. מקום עבודתו הראשון היה במסחה (כפר תבור). שם עבד כחלק מקבוצה של השומר הצעיר לצד פועלים ערבים. במהלך עבודתו, התעניין ולמד את השפה הערבית, את מנגינותיהם ושיריהם של הבדואים והפאלחים שעבדו עמו. את ההכרות הזאת עם התרבות הערבית ביקש להעמיק, ולשם כך הצטרף לקבוצת עבודה, שבנתה הגשר על הירדן בנהריים, שנבנה לצורך מעבר רכבת העמק. תנאי העבודה היו קשים. המקום היה מוכה מלאריה שחורה, והעובדים גרו בכוכים ובמערות במקום. קיצוב האוכל היה דל וכלל פיתות וזיתים.

כל העובדים מלבד שלם היו ערבים. הוא מעיד כי למד להבחין בין שלוש קבוצות שונות: פלאחים, בדואים ועירוניים. כל אחת מהקבוצות הייתה בעלת מעמד ומטען תרבותי שונה. תקופה זו הייתה בעלת חשיבות רבה בהתפתחותו המוזיקלית^[4].

בית אלפא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1927 עבר שלם לקיבוץ בית אלפא, שם התגוררה חברתו, לימים אשתו, טובה זינגרמן, ילידת זמושץ' ותלמידת בית הספר "קדימה"^[5]. ב-1928 עם רכישת הצאן בקיבוץ, הפך לרועה צאן. העבודה משכה אותו בשל השוטטות בגלבוע, המפגשים עם הערבים והאופי הרומנטי שבה. רעיית הצאן הייתה בעבורו, קשר עם תרבות האבות והמקרא מקדמת דנא וקרקע פורייה ליצירה^[6]. עבודתו כרועה הובילה ליצירת מסכת החג הראשונה שיצר: "חג הגז"^[7]. בפילוג הפנים קיבוצי ב-1940 בין אנשי השומר הצעיר ואנשי מפא"י, עבר עם האחרונים לרמת יוחנן^[8].

רמת יוחנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמת יוחנן המשיך שלם את פועלו, הן בענף הצאן והן בתחום יצירת הזמר והחג. בנוסף לרעיית הצאן, התבקש שלם לשמש מורה בחברת הנוער^[9], ולשם כך יצא ב-1944 להשתלמות בהוראה בירושלים, כשהוא משלב לימודי מוזיקה אצל שלמה רוזובסקי. במסגרת עבודת ההוראה בחברת הנוער בקיבוץ חיבר מחזות המשבצים בתוכם שירים ומנגינות, והעלה אותם על הבמה עם חניכיו^[10].

עם תום עבודתו בחינוך הקים את המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, המשמש כמרכז לשימור, חקר ויצירה בנושא תרבות, הווי והחג הקיבוצי. במשך השנים בהן עבד בחינוך ובמכון להווי ומועד שמר תמיד על קשר חם עם ענף הצאן ועם הרעייה שהיו אהבתו הראשונה. בשנותיו האחרונות התרכז בעבודתו ב"מכון להווי ומועד" כשהוא מלווה בעצה ובהדרכה את הפעילות התרבותית בקיבוצים.

ב-1947 יצר את הטקס של חג העומר, הבא לציין את תחילת ספירת העומר.^[11]

ב-17 במאי 1975, כ"ט באייר תשל"ה, בגיל 71, נפטר שלם ברמת יוחנן, לאחר מחלה ממושכת^[12].

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים ביוגרפיים ביצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של שלם משלבת הכרות עמוקה עם הזמר העממי בתרבויות שונות. בבית אביו גדל על ניגונים חסידים, שירי ציון וכן שירים ביידיש. בהכשרה לפני עלייתו ארצה עבד בכפר של מיעוט רוֹתְנִי שם הכיר קבוצת איכרים העובדת ושרה. שם גם לקח חלק בשמחות חקלאיות: קציר, אסיף. עם עלייתו ארצה, למד רבות על הזמר המזרחי מהערבים לצדם עבד במסחה וכן בבניית גשר הירדן בנהריים. המפגש בין מזרח ומערב נכחו ביצירתו באופן מתמיד.

מפגשים אלו הותירו עליו את חותמם, וניתן לראות את הדיהם, לא רק מבחינה מוזיקלית אלא גם מבחינה חברתית, בכך שהחגים שיצר נושאים אופי עממי מבחינת הדגש על שיתוף הציבור כולו בהכנת החג ובטקס עצמו.

כבר מילדותו וצעירותו הוא מספר על כתיבת שירים בכלל ועל כתיבת שירים לצורכי קהילה בפרט: "הייתה לי הנטייה עוד מילדות לחבר את השיר שאני רציתי מבלי תכלית או מגמה מסוימת - זה היה למען מקהלת בית הספר...ראיתי את עצמי, בהיותי ילד, כמשורר"

במהלך שהותו בכפר הרוֹתְני המשיך ביצירתו: "חברתי שירים באופן אנונימי, זאת אומרת לא זיהיתי את עצמי ומסרתי אותם לחבר'ה והחבר'ה היו שרים אותם. הנושא היה חלוצים, עליה ארצה, וכו' "

בבית אלפא הפך שלם לדמות, אליה פונים על מנת שתכתוב לאירועי הקהילה: "כשהשמעתי שירי לראשונה בחוגי חברים נמצא להם הד ונתבקשתי לשיר אותם עוד ועוד עד אשר מצאתי עצמי לפתע מחבר לצרכים שונים של הקיבוץ, לאירועי חג שונים, לילדי הגן ובית הספר".

שלםשם דגש על היות יצירתו יצירה עממית המבטאת חיבור לעבודה לטבע ולחיי היום יום.

יחודה של שירתו, כשירה בת העלייה השלישית וכשירת חלוצים הוא ביחסה המתמיד לתרבות ועולם התוכן היהודי. ניתן לראות ששלם ראה עצמו כיוצר המחדש וממשיך את שושלת הדורות ולא כדור חדש הניתק ממסורת אבותיו.

יצירת השירים נעשתה לדברי שלם לא לשם העלאתם על במה, אלא מופנית לחיים עצמם, ומהווה ביטוי לאירועי החג והחברה וכן להווי היום היום^[13].

נושא היצירה הראשון של שלם בבית אלפא הוא הצאן. עיסוק זה הוביל ליצירת החג הראשון "חג הגז". בכך הפך מיוצר שירה ליוצר טקס. שיריו הפכו למרכז תוכן עיקרי בטקסים שיצר והם מבטאים את תוכן החג ונותנים ביטוי לרחשי הלב.

עיסוקו בתחום החג והמועד העברי נשען על הידע וההכרות המעמיקה שלו עם המסורת היהודית. הכרות זאת באה לידי ביטוי בשירים, במאמרים ובטקסים שיצר.

שלם לא למד מוזיקה בצורה מסודרת ואף לא ידע תווים שנים רבות. את שיריו הראשונים, בעת היותו בבית-אלפא, היה שר ליוסף טל, אשר רשם את התווים^[14]. ברמת יוחנן, התמסר שלם לעיצוב דפוסים חדשים לחגים ביישוב הקיבוצי והכפרי, ויצר מסכות חג, לחג העומר, חג הסוכות, חג הגז וחג כלולות. ביצירתו, עבד בשיתוף עם לאה ברגשטיין, שהייתה הכוריאוגרפית של המחולות שבוצעו באותן חגיגות. מסכות אלו הכוללות טקסים, שירים ומנגינות, הפכו לנכסי תרבות של התנועה הקיבוצית ושל יישובים רבים ברחבי הארץ.

בשנת 1951 הוענק לו פרס אנגל מטעם עיריית תל אביב-יפו^[15].

משיריו הידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שיריו הידועים: "שה וגדי" (על-פי שיר עם סלאבי), "רועה ורועה", "פנה הגשם", "שיבולת בשדה", "שמעו שמעו", "עז וכבש" "יוחנן וגבריאל"^[16], "הבו לנו יין", ועוד.

מסכות החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

חג הגז: מסכת החג הראשונה שיצר שלם, יחד עם לאה ברגשטיין. המסכת מציינת את זמן גז הצאן. נסמכת על אזכורים מקראיים של משתאות חג לרגל הגז, דוגמת משתה נבל הכרמלי, ומשתה אבשלום.

חג העומר: מסכת הנשענת על קציר העמר המתואר במשנה מסכת מנחות פרק י. נחוג עד היום ברמת יוחנן ובקיבוצים נוספים ברב עם.

שמחת כלולות: מסכת המיועדת לחתונה הקיבוצית.

חג המים: מתרחש בחג הסוכות. וכולל ציון של מועד העלייה לקרקע של הקיבוץ, של חג האסיף ושל שמחת בית השואבה, ומכאן שמו, חג המים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטובה ומתתיהו שלם נולדו שני בנים. אלישע שלם ואמיתי שלם.

ספרים פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רועים בגלבוע / "הנוקד" 1950
זמרים, עריכה: שלמה קפלן / [[[מפעלי תרבות וחינוך]] 1969.
שירים אחרים / ספרית פועלים, 1976.
נבל ואביגיל, מחזה לגיל הנעורים, ערך: יעקב דורון / אחוד הקבוצות והקיבוצים - הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד.
הבאת העמר, מסכת חג ושירה
החג ביישוב הקיבוצי, ערך: דב מיזל / רמת יוחנן וברית התנועה הקיבוצית 1984.
הרועה וחגו, ערך דב מיזל / רמת יוחנן 1979.
העומר, איחוד הקבוצות והקיבוצים, המחלקה לתרבות והסברה. המדור להוי ומועד
חגינו המחודשים, פסח, עומר, ערך: דב מיזל / ברית התנועה הקיבוצית 1977.
שבלת בשדה, חגי טבע ושדה / דב מיזל / רמת יוחנן 1983
שמחת כלולות, דב מיזל / רמת יוחנן 1980

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור החסידות: ילקוט למסיבות בשנת הבעל שם טוב, המערכת: מתתיהו שלם, יהודה ארן, נחום בן ארי, שלמה קפלן, הוצאת תרבות וחינוך, תל אביב, תש"ך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה קפלן (עורך), זמרים, הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, 1969 - תווים ל-76 מהשירים שהלחין שלם^[17].
עזבון מתתיהו שלם, המכון להוי ומועד, קיבוץ רמת יוחנן.
עומר עינב, נישאר פה לעולם, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מתתיהו שלם בוויקישיתוף

מתתיהו שלם, באתר זמרשת
מתתיהו שלם, באתר שירונט
מתתיהו שלם, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מתתיהו שלם, דף שער בספרייה הלאומית
פרטים על מתתיהו שלם בארכיון לאה ברגשטיין, בספרייה הלאומית
מידע על מתתיהו שלם בקטלוג הספרייה הלאומית
דוד אסף‏, שיבולת בשדה – מסע בעקבות מתתיהו שֶׁלֶם וחג העומר, בבלוג "עונג שבת", 05 ביוני 2011
דוד אסף‏, גלגולו של ניגון: מתתיהו שֶׁלֶם ושירו 'שִׂמְחוּ נָא וּפִרְקוּ הָעֹל', בבלוג "עונג שבת", מאי 2017
יהודה לשם, על שירו של אדמו"ר שהתגלגל לארכיון "השומר-הצעיר" (בעלון איגוד ספרני היהדות, גיליון לח)
אוסף שירי מתתיהו שלם בהוצאת העמותה למורשת הזמר העברי
שיר הבוצרים מאת מתתיהו שלם, בבימויו של נתן גרוס 1953, סרטון באתר יוטיוב
שמונה שירים של מתיתיהו שלם בעיבודו של ישי קנול
מתן ויגודה, גדיים נעשו תיישים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 10.09.2017
עופרה עופר אורן, "שיבות בשדה" - איך נוצר שיר עם?, בבלוג "סופרת ספרים", 14 במאי 2018
שיבולת בשדה – שירו של מתתיהו שלם, באתר האקדמיה ללשון העברית, מאי 2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שלם, באתר יוצאי זמושץ'
^ מ. שלם, שני עולמות, המכון להווי ומועד, עזבון 1-1/1
^ מ. שלם, ראיון עם ציפי פליישר, המכון להוי ומועד, עזבון 7 - 2/9, 1963
^ מ. שלם, על רקע של שיר, המכון להוי ומועד, עזבון, 1 - 5/1
^ ט. שלם, תיק אישי, בית הנצחה, רמת יוחנן
^ מ. שלם, ריאיון עם ציפי פליישר, המכון להוי ומועד, עזבון, 7 - 2/9, 1963
^ ש. מתתיהו, הרועה וחגו, הוצאת קיבוץ רמת יוחנן, 1979, עמ' 75
^ מ. שלם, על סף ההתחדשות, רמת יוחנן, תמוז ת"ש בתוך, פרשת בית אלפא, הוצאת עמ' 142 - 144
^ מ.שלם, שני עולמות, המכון להוי ומועד, עזבון 1- 1/1
^ ש. דפנה, יצירתו המוזיקלית של מתתיהו שלם, תשס"ג
^ ארד, רועי צ'יקי (2012-04-08). "ברמת יוחנן חגגו את קציר העומר, בפעם ה-67". הארץ. נבדק ב-2024-04-24.
^ מ.שלם, תיק הנצחה, רמת יוחנן
^ מתתיהו, שלם, עזבון
^ יוסף טל: 'עד יוסף', הוצאת כרמל (1977) ע' 114
^ חולק פרס אנגל מטעם עיריית ת"א, דבר, 26 באוקטובר 1951
^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע,"יוחנן וגבריאל" (תווים), 2 קולות, עיבוד גיל אלדמע, יוצר: מתתיהו שלם, 1985, ארכיון, סדרה בי
^ אבנר בהט, זמרים של מתתיהו שלם, על המשמר, 29 באוגוסט 1969

[1] שלם, באתר יוצאי זמושץ'

[2] מ. שלם, שני עולמות, המכון להווי ומועד, עזבון 1-1/1

[שם-3] מ. שלם, ראיון עם ציפי פליישר, המכון להוי ומועד, עזבון 7 - 2/9, 1963

[4] מ. שלם, על רקע של שיר, המכון להוי ומועד, עזבון, 1 - 5/1

[5] ט. שלם, תיק אישי, בית הנצחה, רמת יוחנן

[6] מ. שלם, ריאיון עם ציפי פליישר, המכון להוי ומועד, עזבון, 7 - 2/9, 1963

[7] ש. מתתיהו, הרועה וחגו, הוצאת קיבוץ רמת יוחנן, 1979, עמ' 75

[8] מ. שלם, על סף ההתחדשות, רמת יוחנן, תמוז ת"ש בתוך, פרשת בית אלפא, הוצאת עמ' 142 - 144

[9] מ.שלם, שני עולמות, המכון להוי ומועד, עזבון 1- 1/1

[10] ש. דפנה, יצירתו המוזיקלית של מתתיהו שלם, תשס"ג

[11] ארד, רועי צ'יקי (2012-04-08). "ברמת יוחנן חגגו את קציר העומר, בפעם ה-67". הארץ. נבדק ב-2024-04-24.

[12] מ.שלם, תיק הנצחה, רמת יוחנן

[13] מתתיהו, שלם, עזבון

[14] יוסף טל: 'עד יוסף', הוצאת כרמל (1977) ע' 114

[15] חולק פרס אנגל מטעם עיריית ת"א, דבר, 26 באוקטובר 1951

[16] אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע,"יוחנן וגבריאל" (תווים), 2 קולות, עיבוד גיל אלדמע, יוצר: מתתיהו שלם, 1985, ארכיון, סדרה בי

[17] אבנר בהט, זמרים של מתתיהו שלם, על המשמר, 29 באוגוסט 1969

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]