הטעמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הטעמה היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה. הטעמה ניכרת במילים שבהן יש שתי הברות או יותר.

בשפות שבהן יש מלים ארוכות, תיתכן הדגשה של מספר הברות כך שהברה אחת תוטעם בהטעמה ראשית והברות נוספות תוטעמנה בטעם משני. בין שתי הברות מוטעמות (בטעם ראשי או משני) חוצצת תמיד הברה לא-מוטעמת אחת לפחות.

מיקום הטעם במילה עשוי להיות ההבדל היחיד בין שתי מילים שונות במשמעותן. כך לדוגמה בעברית הטעם הוא היוצר הבדל בין המילה בוקר (רועה בקר) בה נמצא הטעם בהברה האחרונה: מלרע, לבין המילה בוקר (השעות הראשונות של היום) בה נמצא הטעם בהברה הראשונה: מלעיל. יש שפות שבהן ניתן לחזות במדויק את מיקום הטעם בעוד שבשפות אחרות מיקום הטעם הוא שרירותי. בשפות מסוימות יש הבחנה בין סוגים שונים של הברות מוטעמות המכונות גם טונים, במקרים כאלו סוג ההטעמה משפיע גם על משמעות המילה.

ב־IPA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־IPA מיוצגת הטעמה על ידי סימן דומה לאפוסטרוף: ˈ, אשר נכתב לפני ההברה המוטעמת במילה, לדוגמה המילה "בוקר" במשמעות "שעת הבוקר" מתועתקת /ˈboker/ ואילו המילה "בוקר" במשמעות "קאובוי" מתועתקת /boˈker/. הטעמה משנית מיוצגת על ידי הסימן ˌ , לדוגמה "ערבוביה": /irˌbuviˈja/.

בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההטעמה היא אחד ממאפייני הגיית העברית. בעברית, טעם הנופל בהברה האחרונה של המילה מכונה מלרע (כלומר מלמטה). טעם הנופל בהברה הלפני אחרונה של המילה מכונה מלעיל (כלומר מלמעלה). מרבית המילים בעברית מוטעמות מלרע, אך ישנן מילים כמו המילים "פסח" או "ארץ" שמוטעמות מלעיל. בעברית בת זמננו, בניגוד לעברית הקלאסית, יש גם מילים המוטעמות בהברה השנייה או השלישית שלפני האחרונה; למשל, המילה "קיבוצניקים" מוטעמת בהברה השלישית שלפני האחרונה (מלעיל דמלעיל).

יש קשר בין ההטעמה לבין הניקוד של המילים.

  • כל הברה סגורה (שאחריה שווא נח או דגש חזק) ולא מוטעמת, תנוקד תמיד בתנועה קטנה.
  • כמעט כל הברה פתוחה (שאין אחריה שווא נח או דגש חזק) ולא מוטעמת, תנוקד תמיד בתנועה גדולה.

בהברות מוטעמות ייתכן היפוכם של כללים אלה כלומר:

  • בהברה פתוחה ומוטעמת תיתכן תנועה קטנה.
  • בהברה סגורה ומוטעמת תיתכן תנועה גדולה.

כמו כן קיים קשר בין הניקוד של המילים לבין הטעמתן. במילים זהות בפירושן - שימו לב האות ד' ראשונה בשווא נע, והשנייה בסגול.

  • עַבְדְּךָ - נהגית בהטעמה מלרעית.
  • עַבְדֶּךָ - נהגית בהטעמה מלעילית.

ההבדל הנו בהברה ספרדית.

בניקוד הברות מוטעמות ישנם יוצאי דופן רבים לכללים.

בהגייה המקובלת בימינו של השפה העברית ובהטעמה על פי טעמי המקרא, מרבית המילים מוטעמות מלרע. הגייה זו קרויה "הברה ספרדית". בהגייה הקרויה "הברה אשכנזית", מרבית המילים מוטעמות מלעיל. שירים רבים שנכתבו בתקופת התחייה מוטעמים לפי ההברה האשכנזית, למשל ההמנון הלאומי של ישראל, שאותו שרים גם היום בהטעמה מלעילית. ישנם שירים להם נכתבו גרסאות שונות במלעיל ובמלרע. לדוגמה לשיר אומרים ישנה ארץ שחיבר שאול טשרניחובסקי יש גרסה בביצועו שלמה ארצי במלרע וגרסאות במלעיל בביצוען של נעמי שמר וירדן בר-כוכבא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]