סלנוחלבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סלנוציסטאין

סלנוחלבון הוא כל חלבון שבו יש חומצה אמינית סלנוציסטאין, כלומר ציסטאין בה יש סלניום במקום גופרית. קיימים חלבונים בהם יש חומצה אמינית סלנומתיונין, אך מקובל שלא להגדיר אותם כסלנוחלבונים. לסלנוחלבונים תפקיד חשוב כנוגדי חמצון מסוג גלוטתיון וכחומר מחזר. בנוסף, סלנוחלבונים נמצאים גם בפלזמה, כאשר הנפוץ בסלנוחלבונים אלה הוא סלנוחלבון P. תפקידו של סלנוחלבון P הוא לנייד סלניום ולשמור על הומאוסתזיס שלו בגוף.[1]

סלנוחלבונים קיימים בכל היצורים החיים: באיקריוטיים, בחיידקים ובחיידקים קדומים. חלבונים אלה נפוצים בבעלי חיים, אך נדירים בצמחים. בחיידקים ובחיידקים קדומים, סלנוחלבונים קיימים בחלק מהמשפחות אולם לא נמצאו כלל במשפחות אחרות. בנוסף לסלנוחלבונים, לחלק מהחיידקים יש סלניום הקשור בצורה שאינה קוולנטית לחלבון כליגנד.

לסלנוחלבונים תפקיד מטאבולי חשוב. חומצה אמינית זו נמצאת באתר הפעיל של חלבונים רבים. בתנאים פיזיולוגים, החומצה האמינית הזו מיוננת, ועל כן יש לה חשיבות גדולה כזרז. החלבון הראשון בו נמצאה חומצה אמינית עם סלניום היה גלוטאתיון פראוקסידאז (glutathione peroxidase או GPx1), חלבון המשמש כנוגד חמצון על ידי חיזור ישיר של H2O2. לאחר מכן, נמצאו סלנוחלבונים בנוגדי חמצון נוספים.

סלנומתיונין קיים אף הוא, ושימוש בו נעשה בשיטות מחקר ביוכימיות שונות, כאשר מחליפים מתיונין בסלנומתיונין. השימוש בסלנוציסטאין למטרות אלו פחות נפוץ בשל רעילותו. ניתן לזהות חלבונים המכילים סלנוציסטאין מבין חלבונים זהים המכילים ציסטאין היות שסלניום כבד יותר מגופרית, ולכן החלפת הגופרית בסלניום יוצרת חלבון כבד יותר. החלפה זו משמשת גם בקריסטלוגרפיה בקרני X. באמצעות הקרנה בכמה אורכי גל ניתן למצוא באיזו פאזה נמצא המתיונין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]