סן ברנרד
| סן ברנרד | |
|---|---|
 סן ברנרד |
|
| קבוצה: | פינצ'ר ושנאוצר, דמויי דוגה וכלבי הרים שווייצריים |
| ארץ מקור: | שוויץ |
| משקל: | זכרים: 63-70 ק"ג
נקבות: 50-55 ק"ג |
| גובה: | זכרים: 70 ס"מ
נקבות: 65 ס"מ |
| תוחלת חיים: | 8 שנים |
| תיאור: | הפרווה של גזע זה כפולה ועבה. קיימים 2 סוגים של פרווה: ארוכה וקצרה. צבע הפרווה יכול להיות :כתמים בצבעים כתום, מהגוני מנומר או אדום מנומר. קדמת הפנים, אזור הקולר, החזה, כפות הרגליים, הרגליים הקדמיות וקצה הזנב - לבנים. |
| אופי: | אדיב, חברותי ומלכותי |
| שימוש: | חילוץ והצלה |
| אילוף: | הסתגלות בינונית |
סן ברנרד הוא סוג כלב, הקרוי על שמו של הקדוש ברנאר ממנתון.
[עריכה] היסטוריה של הגזע
הסן ברנרד הוא צאצא של המולוסרים. ככל הנראה נוצר כהכלאה בין הדני הענק והפרינאי הלבן. נקרא על שם אכסנייתו של הנזיר סן-ברנרד באלפים השווייצרים, ששימשה כמקום מקלט לאנשים שחצו את הרי האלפים. זוג כלבים שהצטרפו אל הנזיר באמצע המאה ה -17 החלו לגלות חוש הצלה, הישרדות והתמצאות יוצאי דופן בזמן סופות השלגים. הנזירים שהבינו שהכלבים יוכלו לחלץ אבודים בשלג לבדם, מיהרו לרכוש מהחוואים המקומיים עוד כלבים כאלו. תוך זמן קצר הפכו הכלבים למחלצים הרשמיים של האלפים ושמם יצא למרחקים.
הכלב המפורסם ביותר היה "בארי" שלזכותו נזקפים חייהם של 40 אנשים אותם הציל בין השנים 1800-1810. בארי נחשב לגיבור לאומי בשווייץ וגופתו המפוחלצת מוצגת במוזיאון. בקונגרס הבינלאומי לכלבנות ב-1887 זכה הגזע להכרה רשמית כגזע שווייצרי, ותקן הגזע הוכרז כמחייב. הפופולריות של הגזע קבלה דחיפה ב-1950, לאחר שככב בסרט הבריטי ג'נביאב.
להתעוררות חדשה זכה הגזע בסרט "בטהובן".
[עריכה] מבנה כללי
הפרווה של גזע זה כפולה ועבה. קיימים 2 סוגים של פרווה: ארוכה וקצרה. צבע הפרווה יכול להיות :כתמים בצבעים כתום, מהגוני מנומר או אדום מנומר. קדמת הפנים, אזור הקולר, החזה, כפות הרגליים, הרגליים הקדמיות וקצה הזנב - לבנים.
גובה זכר 70 ס"מ, נקבה 65 ס"מ.
משקל זכר 63-70 ק"ג, נקבה 50-55 ק"ג.
גזע זה לא מאריך שנים, מפאת גודלו הרב.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
