ניופאונדלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nfldmap.gif

ניופאונדלנדאנגלית: Newfoundland) הוא אי גדול בצפון אמריקה, השייך כיום לקנדה (פרובינציית ניופאונדלנד ולברדור). האי שוכן באוקיינוס האטלנטי, סמוך למחוז קוויבק. שטחו 108,860 קמ"ר, והוא האי ה-15 בגודלו בעולם‏[1].

מתיישבים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריונים מעריכים כי בשטח האי הייתה ההתיישבות הראשונה של אירופאים ביבשת אמריקה. ממצאים ארכאולוגיים שהתגלו בשנת 1960 מחזקים את ההערכה כי בשנת 1000 לספירה הוקמה התיישבות ויקינגית באזור ל'אנס או מדואוז אשר באי. (אזור זה הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית). במרוצת השנים נעלמו התיישבויות אלו.

מאוחר יותר התיישבו באי שבטי האינדיאנים מי'מאק ובאותוקס.

גילוי האי ויישובו מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי עדויות מסוימות, ייתכן כי האי התגלה מחדש כבר בשנת 1472 על ידי החוקר הפורטוגזי ז'ואו קורטה-ריאל אשר קרא לאי "האדמה החדשה" (טרה נובה - Terra Nova). גילוי זה, במידה ואכן קרה, הינו למעשה הגילוי הראשון (מאז הויקינגים) של יבשת אמריקה לבני אירופה (כעשרים שנה לפני כריסטופר קולומבוס), אך כיום לא ניתן להוכיח טענה זו.

דגל שלושת הצבעים של ניופאונדלנד

ג'ון קאבוט היה הראשון אשר גילה את האי באופן ודאי. גילוי זה התרחש בשנת 1497 (חמש שנים בלבד לאחר גילוי אמריקה על ידי קולומבוס). כיוון שקאבוט נשלח על ידי מלך אנגליה, זכה לקבל לידיו את משרת מושל האזור, אשר הוכרז כמושבה של בריטניה.

עיר הבירה של ניופאנדלנד, סנט ג'ונס היא העיר דוברת אנגלית העתיקה ביותר ביבשת אמריקה. ראשית ההתיישבות באזור העיר בסוף המאה ה-16.

בין השנים 1610 - 1728 מונו לאי מושלים, הראשון בהם היה ג'ון גאי אשר מונה מושל המושבה קופרס קוב. מושלים נפרדים מונו למושבות נוספות על האי. בשנת 1638 אוחדו כל המושבות באי למושבה אחת, וסר דייוויד קירק מונה למושל האי.

בשנות ה-90 של המאה ה-17 נעשה ניסיון שכמעט הצליח לכבוש את האי על ידי פייר לה מויין ד'איברוויל.

בשנת 1823 מונתה מועצה למושבה בעקבות מאבק שנוהל על ידי הרפורמיסטים ג'ון קנט, ויליאם קארסון ופטריק מוריס. מועצה זו כונתה אז (והיום) "בית המועצה". המועצה הייתה מופלגת בין הפורטסטנטים והקתוליים באי. בשנת 1842 אוחדה המועצה עם המועצה המחוקקת של ניופאונדלנד ובשנת 1848 הופרדה לשני בתים נפרדים.

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלת ערים גדולות לפי מספר התושבים:

שם תושבים
סנט ג'ונס 196,000
קורנר ברוק 26,600
גנדר 11,100
סטפנוויל 6,500
נאין 1,200

הדרך לעצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1855 קיבלה המושבה אישור לשלטון עצמי, ובשנת 1907 הפכה המושבה לדומיניון ניופאונדלנד.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחבורה יבשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את האי חוצה הכביש הטרנס קנדי המחבר את האי לשאר קנדה. שני קווי מעבורת שיוצאים מהעיירה סידני לאי הם החיבור היחיד ליבשת.

תחבורה אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניופאונדלנד ישנם 2 נמלי תעופה מרכזיים: נמל התעופה סנט ג'ונס ונמל התעופה גנדר, בנוסף, יש גם את נמל התעופה סטפנוויל ואת שדה התעופה דאיר לאק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]