ספיר (אבן חן מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית)

סַפִּיר, האבן השנייה בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט יששכר.


הספיר במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי--נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.

Cquote3.svg
שמות כ"ח, י"ח
Cquote2.svg

וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי--נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.

Cquote3.svg
שמות ל"ט, י"א
Cquote2.svg

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

Cquote3.svg
יחזקאל כ"ח, י"ג
Cquote2.svg

וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אֶל-הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הַכְּרֻבִים, כְּאֶבֶן סַפִּיר, כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא--נִרְאָה, עֲלֵיהֶם.

Cquote3.svg
– יחזקאל י', א'
Cquote2.svg

מְקוֹם-סַפִּיר אֲבָנֶיהָ; וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.

Cquote3.svg
– איוב כ"ח, ו'
Cquote2.svg

זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג, צַחוּ מֵחָלָב; אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים, סַפִּיר גִּזְרָתָם.

Cquote3.svg
– איכה ד', ז'
Cquote2.svg

יששכר על ספיר, והיא מראה תכלת, לפי שהיו גדולים בחכמת התורה, שנאמר: ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ולוחות התורה על סנפירינון היו, וכן מצינו במתן תורה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. וידוע שנפש בעלי התורה צרורה בצרור החיים תחת כיסא הכבוד שכתוב בו כמראה אבן ספיר דמות כסא. והתכלת צבע של ענוה ושפלות לא גאוה אדמימות וירקות. וסגולתה להאיר העיניים ולכן מעבירים אותה על העינים, וכן התורה מאירת עינים, והאבן הזו תועיל לכל כאב ונפיחה בכל מקום שתהיה בגוף וכן התורה מרפא לכל הגוף וכדברי רז"ל חש בראשו יעסוק בתורה.

Cquote3.svg
הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר ואין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תרגום אונקלוס מתרגם שבזיז. תרגום זה עולה בקנה אחד עם סברות של חוקרים, כי מדובר בעצם באבן החן לפיס לזולי (lapis lazuli), אבן כחולה אטומה עם תכלילי פיריט שנראים כעורקי זהב. לפיס לזולי הייתה אחת משלוש אבני החן הנפוצות ביותר במצרים העתיקה והיא מופיעה גם בכתבי אוגרית כאבן מקודשת לאלת הציד והמלחמה ענת.
  • תרגום ירושלמי קורא לספיר המקראית בשם "ספירינון" ובשמות רבה היא נקראת "סמפירינון".
  • תרגום המלך ג'יימס וגם תרגום ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 מתרגמים אותה למונח האנגלי המקביל Sapphire, שכנראה הגיע מן העברית המקראית.
  • הספיר המודרנית היא אבן כחולה יקרה מאוד ממשפחת הקורונדום.

אבני חן ומינרלים המיוחסים לספיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
  • עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבני החושן
אודם פטדה ברקת
נופך ספיר יהלום
לשם שבו אחלמה
תרשיש שוהם ישפה