תרגום אונקלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס

תרגום אונקלוס הוא כינויו של תרגום ארמי יהודי לחמשת חומשי התורה. מחברו, זמנו ומוצאו אינם ידועים, אולם משערים שנתחבר בארץ ישראל בסביבות המאה השלישית לספירה.

כינויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "תרגום אונקלוס" מופיע לראשונה בכתבי הגאונים.‏[1] ייחוס התרגום לאונקלוס נעשה על סמך האמור בתלמוד הבבלי (מגילה ג, א): "תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרוֹ מפי ר' אליעזר ור' יהושע". עם זאת, קיים ספק באמיתות הזיהוי המסורתי, בין היתר מן הטעמים הבאים:

  • אין אמירה פוזיטיבית בתלמוד המקשרת את התרגום הארמי עם תרגום אונקלוס. ציטוטים מהתרגום הארמי אמנם מובאים בתלמוד - אולם תמיד בלשון "מתרגמינן" (אנו מתרגמים), לעולם לא בשמו של אונקלוס עצמו.
  • אונקלוס מכונה "עקילס" בנוסח מקביל בתלמוד הירושלמי (מגילה עא, ג), וממקורות יהודיים‏[2] ונוצריים ידוע על גר בשם זה אשר תרגם את המקרא ליוונית דווקא. קשה להניח שאותו גר בשם אונקלוס/עקילס תרגם את המקרא גם לארמית וגם ליוונית.

לשונו, מוצאו וזמנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרגום כתוב בניב ארמי המכונה ארמית בינונית, אולם אין ודאות באשר לשאלה האם הניב נוטה לארמית מזרחית (שדוברה בבבל) או לארמית מערבית (שדוברה בארץ ישראל). לשאלה זו חשיבות רבה, משום שזיהוי הניב מצביע על מוצאו הגאוגרפי של התרגום. הדעה המקובלת כיום במחקר היא שהתרגום נכתב במקורו בארץ ישראל, אולם בשלב כלשהו עבר לבבל, ושם נערך ונוקד.

אין ודאות גם לגבי מועד חיבורו. המקדימים מייחסים אותו למאה הראשונה לספירה, והמאחרים מייחסים אותו למאה החמישית לספירה. על סמך בחינת החומר ההלכתי והאגדי המשוקע בתרגום מצדדים רוב החוקרים כיום בשיוכו למאה השלישית לספירה, אם כי מקובל שלתרגום אונקלוס קדמה שכבת תרגום קדומה יותר, "פרוטו-אונקלוס".

שיטת התרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום אונקלוס ידוע כתרגום על דרך הפשט, כלומר תרגום כמעט מילולי של המקור העברי ללא סטיות ותוספות למיניהן. את החריגות מהתרגום המילולי מקובל לחלק לכמה סוגים:

  • הרחקת ההגשמה - כאשר מופיעים בפסוקים ביטויים שיש בהם כדי להגשים את האלוהים או לתת לו צביון אנושי מתורגם הפסוק ללא כל הגשמה או האנשה. כך למשל בפרשת בלק[3] נכתב "ויקר אלהים אל בלעם" ואילו בתרגום נכתב "וערע מימר מן קדם יי לות בלעם" כלומר בלעם לא פוגש את האלהים בעצמו, אלא את דברו של האלהים. מטעם זה גם לעתים מוחלף שם אלהים במלים "מימרא דה'" (דבר ה') או "שכינתא".‏[4].
  • פירוש הלכתי - לפעמים משולבים בתרגום רמזים לענייני הלכה. למשל: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג, יט) מתורגם: "לא תיכלון בסר בחלב" (לא תאכלו בשר בחלב). הביטוי "באדם דמו ישפך" (בראשית ט, ו), הקובע דין מוות להורג נפש, מתורגם: "בסהדין מיממר דינייא דמיה יתאשד" (בעדים, על פי פסיקת שופטים, דמו ישפך).
  • פירוש אגדי - לעתים, בעיקר בפרקי השירה (ברכת יעקב, שירת הים, ברכת בלעם, שירת האזינו וברכת משה), סוטה התרגום מהנוסח המילולי ומשלב חומר המוכר ממדרשי האגדה. לדוגמה, הביטוי "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" (בראשית ו, ג) מתורגם "ארכא יהיב להון מאה ועשרין שנין אם יתובון" (ארכה נתן להם, מאה ועשרים שנים אם ישובו) - משולבת כאן האגדה שה' הקציב מאה ועשרים שנה לדור המבול כדי לעשות תשובה.

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאת התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בימי חז"ל נהוג היה לקרוא את תרגום אונקלוס בזמן קריאת התורה בשבת בבוקר. העולה לתורה קורא פסוק אחד והמתרגם מתרגם אותו, וחוזר חלילה. מנהג זה נועד בין השאר שגם אלה שאינם בקיאים דַּיָּם בשפה העברית יוכלו להבין את הקריאה.

בימינו פסק המנהג הזה, למעט בקהילות תימן שם הוא נשמר עד היום.

שניים מקרא ואחד תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שניים מקרא ואחד תרגום

קיים דין הלכתי לקרוא את פרשת השבוע לפני קריאתה בציבור פעמיים בנוסח המקרא ועוד פעם אחת בתרגום אונקלוס.

יש הקוראים על פי פסוקים (כל פסוק פעמיים ואז תרגום הפסוק), ויש הקוראים על פי פרשה פתוחה או פרשה סתומה

ספרי פרשנות על תרגום אונקלוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך הדורות נכתבו לתרגום אונקלוס פירושים רבים, המסבירים את החריגות בתרגום ואת כוונתו במקרים מיוחדים. ביניהם:

  • "פתשגן" - פירוש שחובר על ידי ר' עזריאל דאיינה או בנו ר' יעקב, מכונה גם "יא"ר" (על שם שנת כתיבתו - שנת רי"א)
  • "אוהב גר" לשמואל דוד לוצאטו (שד"ל)
  • "נתינה לגר" לרבי נתן אדלר
  • "מרפא לשון" לרבי יחיא קורח
  • "נפש הגר" לרבי מרדכי לווענשטיין
  • "ביאורי אונקלוס" לרבי שמשון ברוך שעפטעל
  • "יין הטוב" על התרגומים לאלתר טוביה וין
  • "גר צדק" לר' אליהו בן אמוזג (ליוורנו תרי"ח).
  • "אור התרגום" לרב שלמה אהרן ורטהיימר (ירושלים תרצ"ה).
  • "נמוקי רש"י" (יצא רק על בראשית-שמות) לרב חיים הירשנזון (סייני תרפ"ט).

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום אונקלוס מצוי על פי רוב במהדורות מקראות גדולות לדורותיהן כבר למעלה מחמש מאות שנה. מהדורה מיוחדת לתרגום אונקלוס יצאה בשנת 1884 על ידי אברהם ברלינר, והיא מבוססת על דפוס סביונטה שי"ז (1557).

במחקר האקדמי משתמשים במהדורה מדעית שהכין אלכסנדר שפרבר ואשר נתפרסמה בליידן בשנת 1959. מהדורתו מתבססת על כתבי יד תימניים, המוחזקים כעדי הנוסח הטובים ביותר לתרגום.

קונקורדנציה לתרגום אונקלוס פורסמה בשני כרכים על ידי חיים יהושע קוסובסקי. בדרך כלל אין צורך במילון ארמי-עברי לתרגום (בשל היותו תרגום מילולי מהעברית), אולם בשעת הצורך משמשת הקונקורדנציה גם כמילון, וכן ניתן להיעזר במילונו האנגלי של מרקוס יסטרוב לתלמוד, למדרש ולתרגומים.

מילון מדעי לתרגום אונקלוס יצא בשנת 2008 על ידי החוקר האמריקאי אדוארד קוק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alexander Sperber, The Bible in Aramaic: Based on Old Manuscripts and Printed Texts, vol. 1, Leiden 1959.
  • Marcus Jastrow, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, 1903
  • Edward M. Cook, A Glossary of Targum Onkelos, Leiden 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתשובת הגאון שר שלום, ראש ישיבת סורא, (מאמצע המאה ה-9 לספירה) "ושמענו מפי חכמים קדמונים שעניין גדול עשה הקב"ה באונקלוס הגר על שנעשה התרגום על ידו"
  2. ^ למשל: "ובתי הנפש - תרגם עקילס אסטו מוכריאה" (ירושלמי שבת ו, ד). הכוונה למילה היוונית εὐστομάχια, קישוטי צוואר.
  3. ^ ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק ד'
  4. ^ ראו על כך: רמב"ם, מורה הנבוכים, ח"א, פרק כ"ז.