שבט יששכר

"יששכר", פרט מתבליט פליז המציג את שבטי ישראל בעיצוב זאב רבן
בית החולים ביקור חולים, ירושלים

שבט יששכר (מבטאים יִ‏שָּׂכָ‏ר) הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

נחלות שבטי ישראל

שבט זה כלל את קבוצת האנשים צאצאי יששכר, בנו התשיעי של יעקב והחמישי מלאה.

השבט במדבר

במפקד הראשון שערך משה מנה השבט 54,400 איש, ובמפקד השני 64,300 איש.

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט יששכר במחנה יהודה, שהיה מזרחה למשכן.

על פי רבינו בחיי, האבן המייצגת את השבט, בין אבני החושן, היא אבן הספיר.

השבט בארץ ישראל

נחלת יששכר בארץ ישראל הייתה באזור עמק יזרעאל של ימינו, וכללה ערים שנועדו לחצי שבט המנשה, כגון יבלעם.

השבט השתתף במלחמת סיסרא ונזכר לשבח בשירת דבורה. מהשבט יצא השופט תולע בן פואה.

בגלות עשרת השבטים גלה שבט יששכר, ומאז לא נודעו עקבותיו.

ברכת משה לשבט יששכר

שבט יששכר קיבל ברכה ביחד עם שבט זבולון: "וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל."

השבט במדרש

אנשי השבט היו ידועים בחוכמתם הרבה, והתפרסמו במיוחד בזכות ידיעת "סוד העיבור".

על פי ברכת משה והמדרש כי השבטים התחלקו בין לימוד תורה (יששכר) ופרנסה (זבולון), נוסד הסכם יששכר וזבולון, שהוא הסכם בין אדם בעל יכולת כלכלית לתלמיד חכם עני.

לקריאה נוספת

• הערך: יששכר, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 383-382.
• יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.

שבטי ישראל
ראובן • שמעון • לוי • יהודה • יששכר • זבולון • דן • נפתלי • גד • אשר • אפרים • מנשה • בנימין

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.