שבט יששכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בול המוקדש לשבט יששכר

שבט יששכר (מבטאים יִ‏שָּׂכָ‏ר) הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט יששכר בנה החמישי של לאה ובן תשיעי ליעקב.

ברכות לשבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכת יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם; וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד;"

ברכת משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברכת משה ששבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר שבט יששכר קיבל את ברכת משה ביחד עם שבט זבולון: "וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל." (דברים לג כ).

השבט במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יששכר", פרט מתבליט פליז המציג את שבטי ישראל בעיצוב זאב רבן
בית החולים ביקור חולים, ירושלים

סימלי השבט: אבן החושן והדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הפירוש‏[1], האבן המייצגת את השבט, בין אבני החושן, היא אבן הספיר שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו בחושן.

ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של שמש וירח על כחול דומה לשחור‏[2].

על פי הכתוב "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים"‏[3].

הדגל של שבט יששכר

נשיאי השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר במדבר, פרשת נשא נזכר נשיא שבט גד במדבר: נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר. הוא הקריב את קורבנות הנשיאים ביום השני לחנוכת המשכן. בפרשת מסעי נזכר הנשיא פלטיאל בן עזן.

נציג השבט בשנים עשר המרגלים היה: לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף. (במדבר יג יב)

המסע במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט יששכר במחנה יהודה, שהיה מזרחה למשכן.

במפקד הראשון שערך משה מנה השבט 54,400 איש, ובמפקד השני 64,300 איש.

נחלת השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלות שבטי ישראל

נחלת יששכר בארץ ישראל הייתה באזור עמק יזרעאל של ימינו, וכללה ערים שנועדו לחצי שבט המנשה, כגון יבלעם.

השבט בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבט השתתף במלחמת סיסרא ונזכר לשבח בשירת דבורה. מהשבט יצא השופט תולע בן פואה.

מהשבט יצא בעשא מלך ישראל (מלכים א', ט"ו, כ"ז). בימי חזקיהו היו בני יששכר בן הבאים מאפריים לעשות פסח בירושלים (דברי הימים ב', ל' י"ח)

בגלות עשרת השבטים גלה שבט יששכר, ומאז לא נודעו עקבותיו.

השבט במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי השבט היו ידועים בחוכמתם הרבה, והתפרסמו במיוחד בזכות ידיעת "סוד העיבור".

על פי ברכת משה והמדרש כי השבטים התחלקו בין לימוד תורה (יששכר) ופרנסה (זבולון), נוסד הסכם יששכר וזבולון, שהוא הסכם בין אדם בעל יכולת כלכלית לתלמיד חכם עני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבינו בחיי, בפרושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח
  2. ^ במדבר רבה ב ז
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק י"ב


שבטי ישראל

ראובןשמעוןלוייהודהיששכרזבולוןדןנפתליגדאשראפריםמנשהבנימין

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.