סרצנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרומאים העתיקים קראו לכל השבטים "הפראיים" ממזרח לאימפריה שלהם בשם "סרקנים" או "סרצנים". בימי הביניים (בייחוד בתקופת מסעות הצלב) היה סרצנים הכינוי לערבים, פרסים, טורקים, ומוסלמים בפי הנוצרים, בין אם מוצאם מחצי האי ערב, אסיה הקטנה או כל מקום אחר.^[1] משוער שמקור המילה הוא מן המונח הערבי شرقيي, שמשמעותו מזרחיים. בכתבים הנוצריים מבואר המונח כמתכוון ל"אלו שאינן מצד שרה", לאמור צאצאי ישמעאל בן הגר. בזמנים מאוחרים יותר שימש המונח גם לתיאור שודדי ים מן הים התיכון.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ "Saracen." Encyclopædia Britannica. 2007. Britannica Concise Encyclopedia. 23 Sept. 2007.