סרצנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"סרקנים" או "סרצנים" (בלטינית: Saracen) היה הכינוי שנתנו הרומאים העתיקים לכל השבטים "הפראיים" ממזרח לאימפריה שלהם. בימי הביניים (בייחוד בתקופת מסעות הצלב) היה סרצנים הכינוי לערבים, לפרסים, לטורקים, ולמוסלמים בכלל בפי הנוצרים, בין אם מוצאם מחצי האי ערב, אסיה הקטנה או כל מקום אחר.^[1]

משרים כי מקור המילה מן המונח הערבי شرقيين (שַׁרְקִיִין), שמשמעותו מזרחיים. בכתבים הנוצריים מבואר המונח כמתכוון ל"אלו שאינן מצד שרה", לאמור צאצאי ישמעאל בן הגר. בזמנים מאוחרים יותר שימש המונח גם לתיאור שודדי ים מן הים התיכון.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ "Saracen." Encyclopædia Britannica. 2007. Britannica Concise Encyclopedia. 23 Sept. 2007.