עדה ואלרי טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדה ואלרי טל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 באוגוסט 1936
בוקרשט, רומניה
פטירה 14 באוקטובר 1994 (בגיל 58)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עדה ואלרי טל (15 באוגוסט 193614 באוקטובר 1994) הייתה שחקנית קולנוע ישראלית, מחלוצות הטרנסג'נדריות בישראל. נחשבת לשחקנית הקולנוע הטרנסג'נדרית הראשונה בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואלרי טל נולדה בבוקרשט שברומניה בשם סרג'ו ואלרי. בשנת 1964 עלתה לבדה לישראל ושם הזדהתה כגבר הומוסקסואל והשתלבה בקהילה הלהט"בית בישראל. היא נהגה לארח בדירתה ארוחות שישי מדי שבוע, אליהן היו מגיעים להט"בים רבים שלא היה להם מקום אחר לאכול בו[1].

בשנת 1970 עברה ניתוח להתאמה מגדרית בבית החולים אסותא[2] ובחרה בשם עדה ואלרי טל, ששילב את שם המשפחה עמו נולדה יחד עם שמה של אחת משחקניות התיאטרון הנערצות עליה, עדה טל. לאורך חייה, מיעטה ואלרי טל לדבר על עברה והייתה מגיבה בזעם לשאלות בנושא על מנת שאלו לא יוציאו אותה מהארון ללא הסכמתה[3].

ואלרי טל עבדה כחשפנית וכמארחת בבר 51 בתל אביב תחת שם הבמה "לולה פרו פרו"[4], ושם הכירה בשנת 1984 את הבמאי עמוס גוטמן והמחזאית עדנה מזי"א. השניים ליהקו אותה לדמותה של אפולוניה גולדשטיין בסרט בר 51, שהתבססה בחלקה על דמותה של ואלרי טל, ודירתה גם שימשה לצילומי הסצנות בכיכובה[5]. ואלרי טל עבדה עם גוטמן, שהעריץ אותה וקרא לה "דיווה", גם בסרטיו חימו מלך ירושלים וחסד מופלא.

בנוסף השתתפה ב-1986 בתוכניות האירוח "סיבה למסיבה" עם לילית נגר וב"סופשבוע" בהנחייתה של רבקה מיכאלי, ששודרו בערוץ הראשון.

עם השנים, ולאחר פרסומה בקולנוע, הפכה ואלרי טל לאושיית תרבות תל אביבית, כיכבה בסרטי סטודנטים רבים, ואף הופיעה בתיאטרון הסמטה ביפו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1970 נישאה ואלרי טל ליעקב ארוך, טכנאי שיניים ממשפחה ממוצא יווני צעיר ממנה בעשור, שהכירה במועדון שבו הופיעה. בכתבה שפרסמה ואלרי טל במגזין העולם הזה תחת השם עדה ארוך באותה שנה היא גוללה בגוף ראשון את סיפור היכרותם. לדברי ואלרי טל בעלה היה "הומוסקסואל מסוג ביסקסואלי", ואף על פי שקיבל בהתחלה את זהותה המגדרית כאישה, לאחר שעברה את הניתוח להתאמה מגדרית וכן בלחץ משפחתו, שלא ידעה לא על נטיותיו המיניות ולא על עברה של ואלרי טל, חזר בו מדעתו[2]. לאחר גירושיה חזרה עדה לשם משפחתה המקורי ולא שבה לדבר על עברה וחייה האישיים.

ב-14 באוקטובר 1994, ערב יום כיפור, נפטרה ואלרי טל ממחלת לב. לאחר הנתיחה שלאחר המוות, במהלכה גילו הרופאים את דבר היותה טרנסג'נדרית, הפרטים על עברה פורסמו בציבור ועוררו סערה תקשורתית. סערה נוספת התחוללה לאחר מכן, כאשר התגלה כי כל רכושה של ואלרי טל הושלך לרחוב מדירתה ונלקח על ידי עוברים ושבים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואלרי טל מונצחת במסגרת פרויקט לולה, ששמו הוא מחווה לשם הבמה בו נודעה בתקופת עבודתה בבר 51[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 15.8.1932 - עדה ואלרי טל, באתר יום בהיסטוריה להט"בית, ‏2020-11-22
  2. ^ 1 2 עדה ארוך, אשה זו הייתה איש (עמ' 22-23), באתר העולם הזה, ‏11 בנובמבר 1970
  3. ^ עידן יוסף-ימין, ‏"שיזכרו אותי כשחקנית - כל היתר לא חשוב", באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2021
  4. ^ Neshama memorials net - נשמה הנצחה וזיכרון, באתר www.neshama.net
  5. ^ דן לחמן, חסדו של נסיך הדקדנס והאופל - חלק שני, באתר www.makorrishon.co.il, ‏13 באוגוסט 2006
  6. ^ פרוייקט לולה, באתר המרכז הגאה, ‏2020-04-12