עונת הנדידה אל הצפון

עונת הנדידה אל הצפון
موسم الهجرة إلى الشمال
מידע כללי
מאת	א-טייב סאלח
שפת המקור	ערבית
סוגה	רומן
הוצאה
הוצאה	א-טייב סאלח
תאריך הוצאה	1966
קישורים חיצוניים
מסת"ב	978-0-435-90630-6

עונת הנדידה אל הצפון (בערבית: موسم الهجرة إلى الشمال) הוא רומן פוסט-קולוניאלי מאת הסופר הסודאני א-טייב סאלח. הרומן פורסם בשנת 1966 ויצא לאור בביירות תחילה. לאחר מכן תורגם ליותר מ-30 שפות, ביניהן אנגלית, צרפתית, גרמנית, הולנדית, שוודית ועברית.

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המספר, עלום שם, חוזר לכפר מולדתו בסודאן, לאחר שבע שנים באנגליה, בהן התקדם בתחום לימודיו וזכה לתואר דוקטור.

בדרכו לביתו, הוא פוגש כפרי חדש, שלא הכיר קודם, בשם מוסטפא סעיד (Sa'eed). מוסטפא מוצג בסיפור כאדם שהוא מושא להערצת הכפריים, הודות להישגיו שרוב האחרים אינם מסוגלים לבצע. המספר מתאר אופי קשה, מנוכר ועוין. המספר מתייחס אליו תחילה כאל בוגד. אך ערב אחד בהיותו שיכור, מוסטפא מתאר בפני המספר את חיי העבר שלו בערגה, באמירת שירה באנגלית רהוטה. מוסטפא עוזב בחטף את המספר. ואילו המספר נחוש בדעתו לגלות את זהותו של הזר. כפי שמתברר, מוסטפא היה לא רק תלמיד מבריק, ומשכיל בסודאן, אלא גם מצליח בלימודיו בקהיר ובמערב. הוא התמנה למרצה וחוקר בדרגת פרופסור, באחת האוניברסיטאות היוקרתיות באנגליה. באותה עת מוסטפא מתאר, בפני המספר, מערכת יחסים מורכבת ביותר, של שנאה ואלימות המופנית כלפי הזהות המערבית וכנגד מכריו בגולה. הסיפור על העבר הבעייתי של מוסטפא באירופה בפרט, הרומן שלו עם נשים בריטיות, מהווה מרכז העלילה המערבית של הרומן. המספר נפגש שוב ושוב עם מוסטפא סעיד כדי לגלות מהו עברו של הזר. דמותו מעוררת בו סקרנות רבה, ייאוש וכעס. למעשה המספר חושף את מוסטפא ומגלה את הכפיל שלו, שהחביא בתוכו. כולל העמדתו לדין וישיבתו בכלא, על רצח נשים... הסיפורים על חיי העבר של מוסטפא באנגליה, ההשלכות על הכפר סביבו, מעוררים במספר תהיות רבות וחשש רב, עד כדי התמודדות עם עצמו, על סף השפיות. רק לבסוף, צף נהר הנילוס כמרכיב מסיים של העלילה, המתאר את הנילוס בצורה מסכנת, בין חיים ומוות. כל זאת על מנת לסיים את הסיפור בבחירה מודעת, כדי להזיז את ההשפעה המערבית המתמשכת של מוסטפא, ולעמוד כפרט בעל השפעה בזכות עצמו.

הרומן נאסר לקריאה, בסודאן, ארץ מולדתו של הסופר. ככל הנראה הדבר קשור במחצית השנייה של הרומן, המכילה כמה דימויים מיניים עוצמתיים, אשר הממשלה האסלאמית בסודאן לא יכולה לאשר.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המספר (ללא שם, מדי פעם מכונה אפנדי כאות לכבוד)
פרופ' מוסטפא סעיד.
מאהבותיו של מוסטפא סעיד באנגליה: שילה גרינווד, אן המונד, ג'ין מוריס (אתה התחתן), איזבלה סימור.
חאג' אחמד, סבו של המספר.
וואד אל ריס, חבר סבו של המספר. כל פעם שהוא מתאלמן, מצליח לשאת אישה צעירה יותר.
אדון וגברת רובינסון, הוריו המאמצים של מוסטפא בקהיר.
מחג'וב, חברו של המספר מילדות.
חסנה בנת מחמוד, אשתו של מוסטפא סעיד בכפר ושני ילדיה
בנת מג'זוב, זקנה צעירה בגופה ובנפשה, המתארת בפני מספר את הדרמה שהתרחשה בכפר בהיעדרו.
בני ובנות משפחתו של המספר ואנשי הכפר.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן תורגם לעברית בידי פרופסור טוביה שמוש מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הרומן עובד למחזה תיאטרון ולהצגה שהופיעה בפסטיבל עכו עם השחקן מוחמד בכרי אשר זכה בפרס השחקן המצטיין בשנת 1993, בבימוי אוריאל זוהר.