עפץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עפץ על אלון התולע
מראה פנימי של עפץ עץ אלון. משמאל: רימת צרעה במרכז העפץ. מימין: אחרי שהצרעה עוזבת את העפץ היא משאירה מאחוריה קליפת ביצה.
עפצים על אחד ממיני עץ השיטה.

עפצים הם נגעים על גבי צמחים, אשר יצירתם נגרמת על ידי אורגניזמים שונים, בעיקר חרקים, בשלבי פגית או נימפה אך גם חיידקים שונים (לדוגמה agrobacterium). האורגניזמים מפרישים מגופם הורמונים מעוררי גידול שגורמים לגדילת העפצים.

חרקים היוצרים עפצים יהיו לרוב ספציפיים לסוג הצמח הפונדקאי. עפצים עשירים בחומרי הזנה‏[1], שונים מורפולוגית מדגם הצמיחה הרגיל של הצמח‏[2] ומוגדרים כתוצר פעילות טפילים. עפצים נוצרים על כל אברי הצמח – שורשים, גבעולים, עלים, פקעות, תפרחות, פירות, וזרעים. עפצים יכולים להתפתח בכל רקמה צמחית, ובכך הם מייצגים את שליטת המין הטפיל על הפונדקאי. המגמה במבנה העפץ היא לקראת הגדלת יכולת ההשפעה על הצמח הפונדקאי, קבלת חומרי הזנה רבים יותר, ולבסוף קצב רבייה גבוה יותר של האורגניזם‏[3]. רוב העפצים כיום (80%) נמצאים על גבי העלים. מאובנים מראים כי עפצים פרימיטיביים התפתחו על גבי הגבעולים והפטוטרת.

בשנים האחרונות התבסס בישראל מזיק חדש של עצי אקליפטוס. המדובר בצרעת עפצים אוסטרלית הפוגעת בצימוח צעיר של אקליפטוס. הצרעה קטנה, צבעה שחור, אורכה כ-2 מ"מ. הצרעה שייכת למשפחת Eulophidae מתת-משפחת Tetrastichinae. הצרעה היא מזיק ראשוני אשר תוקף את הלבלוב הצעיר של עצים מגילים שונים, תוך העדפה ברורה לעצים צעירים. הצרעה פוגעת גם בשתילים רכים במשתלות. במהלך השנתיים האחרונות התפשטה הצרעה ברוב הנטיעות של האקליפטוס בישראל, והיא מצויה כיום בכל המרחב שבין דרום רמת הגולן לנגב המערבי.

על ידי בישול עפצי עץ אלון במים מקבלים מי עפצים המשמשים להכנת דיו סת"ם ולעבוד קלף ועור. בין הפוסקים הראשונים יש מחלוקת אם מותר או אסור להשתמש בעפצים להכנת דיו סת"ם. בגמרא נזכרים העפצים כחומר גלם לייצור דיו סת"ם וצבע ולעבוד קלף ועור. אין בגמרא רמז באיזה סוג עפצים מדובר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Herrera, C.M., Pellmyr, O. (2002) Plant-animal interactions: an evolutionary approach. Oxford: Blackwell Science.
  2. ^ פרבולוצקי, א' (2001) אקולוגיה - התאוריה והמציאות הישראלית. ירושלים: כרטא
  3. ^ [Inbar, M., Wink, M. and Wool, D. (2004) The Evolution of Host Plant Manipulation by Insects: Molecular and Ecological Evidence from Gall-forming Aphids on Pistacia. Mol. Phylog. Evol. 32: 504-511]