עצם אישנגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עצם אישנגו היא כלי עתיק עשוי עצם שוק של בבון. העצם ארוכה, צבעה חום כהה, ובקצה אחד שלה שובצה חתיכה חדה של קוורץ, כנראה לשם חריטה או כתיבה. התקופה שבה נוצר הממצא מתוארכת בין 20,000 לפנה"ס לבין 18,000 לפנה"ס. תחילה חשבו החוקרים כי הממצא הוא מקל ספירה, מכיוון שיש לכל אורכו סימני ספירה, החרוטים בשלוש עמודות, אך מספר מדענים מאמינים כי הצורה הקיבוצית בה הם נמצאו מעידה על הבנה מתמטית אשר נמצאת מעבר לספירה פשוטה.

תוכן עניינים 1 המציאה והמחקר 2 המשמעויות האפשריות לסימני הספירה 2.1 חישובים מתמטיים 2.2 לוח שנה 3 ממצאים דומים 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] המציאה והמחקר

עצם אישנגו נמצאה בשנת 1960 בידי הגאולוג הבלגי ז'אן דה הנזלן דה ברוקור (Jean de Heinzelin de Braucourt) בזמן שחקר את מה שהיה אז קונגו הבלגית (כיום קונגו, בעבר זאיר). העצם התגלתה באזור האפריקאי של אישנגו, שהייתה עיר מרכזית קרוב למקור נהר הנילוס, באגם אדוארד (כיום בין אוגנדה לקונגו). האוכלוסייה של צד האגם באישנגו מלפני 20,000 שנה היו כנראה בין הקבוצות הסופרות הראשונות, אך הם החזיקו רק כמה מאות שנים, בגלל התפרצות הר געש באזור.

תחילה תוארך הממצא בין 9,000 ל-6,000 לפני הספירה, אך התיארוך של המקום בו הוא נמצא גרם להערכה שונה, וכיום הדעה המקובלת היא שאכן היא בת 20,000 שנה.
עצם אישנגו נמצאת בתצוגה מתמדת במוסד הבלגי המלכותי למדעי הטבע בבריסל, בלגיה.

[עריכה] המשמעויות האפשריות לסימני הספירה

[עריכה] חישובים מתמטיים

שלוש העמודות בהן מקובצות החריטות האי-סימטריות מרמזות שכלי זה שימש למטרה מעשית ולא לנוי. ייתכן שאנשי האישנגו השתמשו בכלי כדי להרכיב מערכת מספרים.

אם כמסתכלים על העמודה המרכזית מצד ימין לשמאל , ניתן לראות כי העמודה מתחילה בשלושה חריצים, ומספר החריצים העוקב אחריהם הוא שישה. לאחר מכן מופיעים ארבעה חריצים ואחריהם שמונה חריצים. לאחר מכן, ניתן להבחין בעשרה חריצים, ובמספר החריצים הבא - חמישה. הסדר בו נמצאים מספרים אלו מראה כי הם אינם אקראיים לחלוטין, אלא מרמזים על הבנה בסיסית של מספר פעולות חשבון כמו כפל וחילוק ב-2. העצם, אם כן, יכלה לשמש בתור כלי ספירה לחישובים אריתמטיים פשוטים.

כמו כן, מספר החריצים בצד השני של העמודה האמצעית יכול לרמוז לנו על עוד מיומנויות חישוב. המספרים, הן בעמודה הימנית והן בעמודה השמאלית, הם מספרים אי-זוגיים (9, 11, 13, 19, ו-21). המספרים בעמודה השמאלית הם כל המספרים הראשוניים בין 10 ל-20 ( שמצביע על פיתוח יכולת חילוק לארבעה מספרים ראשוניים), בעוד שכל המספרים בעמודה הימנית מורכבים מ-10+1, 10-1, 20+1 ו-20-1. סכום המספרים בשני העמודות הללו הוא 60, והסכום של המספרים בעמודה האמצעית הוא 48. שני אלו הן מנות של המספר 12, דבר שמרמז שוב על הבנת פעולות החילוק והכפל.

[עריכה] לוח שנה

האריכאולוג אלכסנדר מרשק (Alexander Marshack) בדק את עצם האישנגו מקרוסקופית, והעלה את ההשערה שאולי עצם האישנגו שימשה כלוח שנה חצי שנתי. קלאודיה זאסלווסקי (Claudia Zaslavsky), מתמטיקאית אמריקאית החוקרת את הקשר בין הדת למתמטיקה, שיערה שעצם האישנגו שימשה למעשה אישה, שעקבה אחר מחזורה החודשי, באמצעות הירח.

[עריכה] ממצאים דומים

כמה מקלות ספירה קדמו לעצם האישנגו, וחריטות מעשה אדם נמצאו בעצמות ובאבנים ברחבי העולם. עצם הלבומבו, עצם השוק בת 37,000 שנים, הממצא המתמטי העתיק בעולם, נמצאה במערה בגבול דרום אפריקה-סוואזילנד. חרוטים עליה 29 סימונים מדויקים שכנראה סימלו משך של חודש ירחי אחד. כמו כן, ב-1937 נמצא בצ'כוסלובקיה עצם שוק של זאב, עם 57 חריטות, המקובצות לקבוצות של חמש.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תצוגה וירטואלית של עצם האישנגו, באתר המוסד הבלגי המלכותי למדע הטבע-Virtual display of the Ishango bone