פאתן חמאמה

פאתן גמהור
فاتن حمامه
לידה	27 במאי 1931; Abdin, מצרים
פטירה	17 בינואר 2015 (בגיל 83); קהיר, מצרים
שם במה	Faten Hamama
מדינה	מצרים
תקופת הפעילות	1939–2001 (כ־62 שנים)
מקום לימודים	המכון הגבוה לקולנוע
בן או בת זוג	עז א-דין זוליפקאר (1947–1954); עומאר שאריף (1955–1974); Abdelwahab (1975–2015) ;
צאצאים	נדיה, Tarek
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	מסדר רפובליקת מצרים (1965); מסדר הארז (2001); תואר אקדמי לשם כבוד (1999); דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה האמריקנית בביירות (2013) ;
	פרופיל ב-IMDb

פאתן גמהור(בערבית: فاتن حمامة‏; 27 במאי 1931 – 17 בינואר 2015) הייתה שחקנית קולנוע וטלוויזיה מצרית שנחשבה לאחת מגדולות כוכבות הקולנוע המצרי במאה ה-20. היא השתתפה בכ-100 סרטים וכונתה "הגברת של הקולנוע הערבי".^[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמאמה נולדה גמהור בעיר אל-מנצורה שבדלתא של הנילוס. הופעת הבכורה שלה על המסך הייתה בשנת 1939, בהיותה רק בת שבע, בסרט בכיכובו של עבד אל והאב. תפקידיה הראשונים היו קטנים, אך פעילותה והצלחתה ההדרגתית סייעו במיצובה כשחקנית בעלת חשיבות. ב-1946 עברה עם משפחתה לקהיר והחלה ללמוד משחק. בשנות ה-50 הגיעה למעמדה ככוכבת נערצת בקולנוע המצרי. היא שיחקה גם בסרטים רומנטיים (ברבים מהם מול הזמר עבד אל-חלים חאפז) אך גם בסרטים שיצאו כנגד אי-צדק חברתי ופגיעה בנשים.^[1] בהמשך הקריירה שלה אף הפיקה חמאמה סרטים, סייעה בפיתוח תעשיית הקולנוע במצרים, והדגישה את חשיבותן של נשים בקולנוע ובחברה מצרית.

בשנות ה-90 הפסיקה לפעול, אך לאחר שבע שנות הפסקה, חזרה להופיע בסדרות טלוויזיה. בשנת 2000 נבחרה לכוכבת המאה על ידי ארגון הסופרים והמבקרים המצרי. בשנת 2007, שמונה מהסרטים בהם כיכבה נכללו ב-100 הסרטים החשובים בהיסטוריה של הקולנוע המצרי, רשימה שהורכבה על ידי ועדת הקולנוע של המועצה העליונה לתרבות בקהיר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1947 היא התאהבה בבמאי עז א-דין זוליפקאר והם נישאו. נישואיהם ארכו שבע שנים ובמהלכם נולדה להם בת, נדיה. ב-1954 היא נישאה לכוכב הקולנוע המצרי עומר שריף, שהמיר את דתו עבור הנישואים מנצרות לאסלאם. הם נפרדו לאחר עשרים שנות נישואין.^[1] נולד להם ילד אחד, טארק. לאחר מכן נישאה לרופא מצרי, מוחמד עבד אל ואהב מחמוד, עמו חיה בקהיר עד מותה