פוליאוריתן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליאוריתן (Polyurethane) הוא פולימר נפוץ המורכב משרשרות של יחידות אורגניות הקשורות בקשרים אוריתניים (קשר הידרוקסיל-איזוציאנט). מולקולות הפוליאוריתן נוצרות מהתרכבות של מולקולה (מונומר) המכילה לפחות שתי קבוצות איזוציאנט עם מולקולה אחרת המכיל לפחות שתי קבוצות הידרוקסיל (כוהל) (תהליך פלמור). תהליך ההתרכבות מתרחש בנוכחות זרז (קטליסט).
תרכובות פוליאוריתן משמשות מוצרים בעלי מגוון גדול של קשיחויות, קשיות וצפיפות. חומרים אלו כוללים בין היתר:
- מוצרים מוקצפים גמישים בעלי צפיפות נמוכה המשמשים בתעשיית הריפוד והמיזרונים.
- מוצרים מוקצפים קשיחים בצפיפות נמוכה המשמשים בתעשיית הבידוד התרמי. פוליאוריתן מוקצף עשוי להגיע ללמבדה (מוליכות תרמית) של 0.018mwK. משמש כחומר הבידוד העיקרי במקררים (ביתיים ומסחריים), בתי קירור (בפאנלים, בידוד תת-רצפתי, הקצפת חיבורים וכו').
- מוצרים מוקצפים חצי-גמישים בעלי צפיפות נמוכה עד בינונית המשמשים לייצור מוצרים סופגי אנרגיה (פגושים, אריזות...), לוחות מחוונים (Dashboard) ועוד.
- חומרים מוקצפים או קומפקטיים קשיחים, בלי סקין צפוף, המשמשים לייצור מארזים וחלקים מבניים.
- מוצרים קומפקטיים גמישים בעלי צפיפות גבוהה המשמשים לאיטום, ייצור ידני של תבניות אלסטיות ועוד.
ישנם מוצרים המבוססים על פוליאוריתן חד-קומפוננטי כגון דבקים, בקבוקים של חומר תופח למילוי ואטימה ועוד.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
