פיוטר שמידט

פיוטר שמידט (ברוסית: Пётр Петрович Шмидт; ‏17 בפברואר 1867 - 19 במרץ 1906), היה קצין בצי הרוסי שהצטרף למהפכת 1905 והוצא להורג. הוא ידוע בתרבות הרוסית כ"לייטננט שמידט".

פיוטר שמידט נולד באודסה (היום באוקראינה) במשפחת קצין צי ממוצא גרמני. בשנים 1880-1886 שמידט למד בבית הספר לקציני ים ועם סיומו החל לשרת בצי הבלטי. בשנת 1888 שמידט התחתן עם פרוצה שפעלה בנמל. מנישואים אלו שלא החזיקו מעמד זמן רב היה לו בן. בעקבות הנישואים ובהתאם לנוהג שהיה אז בקצונת הצי, על מפקדי הצי היה לפטר אותו מהשרות. בהיותו בן של קצין בכיר לשעבר ואחיין של אדמירל סודרה לו יציאה לחופשה למספר חודשים ואחר כך יציאה לחופשת מחלה ארוכה. בסופו של דבר שמידט הועבר לשרת בצי הים השחור. במקום השרות החדש היחסים שלו עם הממונים לא היו טובים ובשנת 1890 שמידט עזב את הצי.

בשנת 1892, לפי בקשתו נקלט בחזרה בצי ונשלח לשרת בצי הבלטי. בשנת 1894 הועבר לשרת לולדיווסטוק ובשנת 1895 הועלה לדרגת סגן. מפקד הצי באזור היה חבר קרוב של דודו והתבקש על ידו לעזור בקליטת האחיין. במהלך שרותו שמידט עבר כמעט כל אוניות הצי ולא הסתדר עם הקצינים באף אחד מהאוניות. בשנת 1898 הוא ביקש לסיים את השרות. החל משנת 1898 שמידט שירת בצי הסוחר של החברות פרטיות. בשנת 1903 אונייה שהייתה תחת פיקודו עלתה על שירטון באשמתו. פעם נוספת קשרים משפחתיים עזרו לשמידט להינצל ממשפט.

באפריל 1904, לאור תחילת מלחמת רוסיה-יפן שמידט נקרא לשרות צבאי. בדצמבר 1904 הוא יצאה על אוניית אספקה מלייפאיה לכיוון ולדיווסטוק. בינואר 1905 בהיותו חולה בפורט סעיד עזב את האונייה והועבר לסבסטופול.

תקופת מהפכת 1905

פיוטר שמידט נמצא בסבסטופול החל מפברואר 1905. הוא ייסד ארגון "ברית קציני הים - חברים של העם" והיה לו חלק פעיל בתעמולה מהפכנית בעיר ובבסיס הצבאי. בסוף אוקטובר הוא נעצר. במהלך חקירה שמידט הואשם בין היתר בלקיחת כסף מקופת האונייה ללא רשות. שמידט אמר להגנתו שאיבד את הכסף במהלך נסיעה באופניים. דודו העביר את הסכום הנדרש לקופת הצי והנושא נסגר. ב-7 בנובמבר 1905 שמידט פוטר מהצי.

ב-13 בנובמבר 1905 משלחת ימאים מסיירת "אוצ'אקוב" וחיילים הגיע לביתו של שמידט וביקשה ממנו לעמוד בראש המרד. הימאים חשבו שבמידה ובראש המרד יעמוד קצין הצי, גם אוניות נוספות יצטרפו למרד. ב-14 בנובמבר שמידט הכריז על עצמו כמפקד הצי בים השחור וקבע את מטה שלו בסיירת "אוצ'קוב". באותו יום הוא שלח מברק לניקולאי השני בה ציין ש "הצי בים השחור נאמן לעם הרוסי, דורש כינוס מיידי של הפרלמנט ואינו מכיר בסמכות שרי הצאר. על החתום - מפקד הצי פיוטר שמידט".

על האונייה הונף דגל אדום, אך רוב אוניות הצי שעגנו בנמל לא תמכו במרד ורק 3 הצטרפו. במהלך 15 בנובמבר החלו פעולות צבאיות נגד האוניות המורדות ולדיכוי המרד בבסיס היבשתי, לקראת הערב כל מנהיגי המרד נעצרו.

במהלך פברואר 1906 נערך משפט צבאי בדלתיים סגורות. בהתאם להחלטת בית המשפט 4 מנהיגי המרד כולל שמידט הוצאו להורג. במאי 1917 הגופות הועברו לסבסטופול והוטמנו בקתדרלה המקומית.

שמידט בתרבות הרוסית

בתקופה הסובייטית שמידט היה חלק בלתי נפרד מהמורשת המהפכנית. רחובות בערים רבות נקראו על שמו. בשנת 1962 נפתח מוזיאון לזכרו.

דמותו הוזכרה בספר ידוע עגל הזהב של אילף ופטרוב בה הדמות הראשית מבקשת את עזרת פקידי הממשל כ"בן של לייטננט שמידט" אך להפתעתו נפגשת במשרד הפקיד הבכיר עם "בן" נוסף. לאור הפופולאריות הגדולה של הספר, הביטוי "ילדי לייטננט שמידט" נכלל בסלנג הרוסי ומבטה השתייכות לקבוצת אנשים שלא קיימת כלל.

בנו של שמידט היה בהצבא הלבן שלחם נגד הבולשביקים ונפטר בצרפת בשנת 1951.

קישורים חיצוניים

• קורות חיים (ברוסית)