פיראטים של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיראטים של המאה ה-20
Pirates 20cen.jpg
שם במקור: Пираты XX века
בימוי: בוריס דורוב
תסריט: סטניסלב גובורוחין
שחקנים ראשיים: ניקולאי יריומנקו
חברת הפצה: אולפנים על שם גורקי
הקרנת בכורה: 1979
משך הקרנה: 79 דקות
שפת הסרט: רוסית
דף הסרט ב-IMDb

פיראטים של המאה ה-20רוסית: Пираты XX века) הינו סרט קולנוע סובייטי שצולם בשנת 1979 וזכה לפופולאריות רבה. לדעת מספר מבקרי קולנוע הוא נחשב לסרט פעולה הסובייטי הראשון. במהלך שנת 1980 כ-90 מיליון אנשים ראו את הסרט בבתי הקולנוע. הוא נחשב לשיאן הצפיות בקולנוע הסובייטי. בסרט זה, לראשונה בקולנוע הסובייטי צולם שימוש בקרטה. בעקבות צפייה בסרט בכול רחבי המדינה נפתחו מועדוני קרטה וילדים רבים החלו באימוני היאבקות בסגנון זה.

רעיון לכתיבת התסריט בא לסטניסלב גובורוחין לאחר קריאת כתבה בעיתון על תפישת אוניה איטלקית בלב ים. הוא פנה לבמאי בוריס דורוב אותו הכיר מהסרטים הקודמים וביחד הם כתבו את התסריט. הסרט הופקעל ידי "אולפנים על שם גורקי" וצילומים נערכו בחצי האי קרים. לאחר סיום הצילומים ראשי הממסד של הקומסומול התנגדו לתחילת ההקרנות בטענות שונות. העתק מהסרט הועבר ללאוניד ברז'נייב. לאחר הקרנת הסרט בביתו הפרטי והוא נתן את ברכתו והחלה ההקרנה לציבור הרחב.

בשנת 2001 הוצא תקליטור של הסרט.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניית משא סובייטית יצאה מנמל בפיליפינים עם מטען של אופיום לצורכי תעשיית התרופות והחלה בהפלגה לכיוון ולדיווסטוק. במהלך ההפלגה ימאי האונייה מוצאים מהים ניצול שמספר להם שאונייתו נפגעה משריפת כותנה והצוות נאלץ לעזוב אותה. הימאים הסובייטים משנים את נתיב ההפלגה במטרה להגיע לאוניה הפגומה. כאשר הם התקרבו לאוניה שנראית עזובה, רב חובל שולח עליה צוות לבדיקת המצב. בעיתוי זה, כאשר חלק משמעותי של צוות הסובייטי נמצא בסירות, מנוע של האוניה הפגומה החל לפעול, היא מתקרבת לאוניה סובייטית ושודדי ים משתלטים עליה. הם מעבירים לאונייתם מטען אופיום ומכינים האונייה הסובייטית לפיצוץ. אומנם הימאים הסובייטים הצליחו זמן קצר לפני הפיצוץ להשתחרר ולעזוב את אונייתם בטרם טביעתה בעקבות הפיצוץ. בהמשך הם הגיעו לאותו אי בו נמצאים הפיראטים. לאחר סדרת מאבקים, הם הצליחו לפוצץ את האוניה הפיראטית, לשלוח קריאת עזרה ברדיו ולעזוב את האי על סירת מנוע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]